תודה רבה לכולכם..
מיטל, אכן את צודקת.. אנחנו עדיין לא משדרים על אותו הגל.. אין לי בעיה לחכות עם זה.. אבל לא יודע.. הכל מוזר לי..
כל פעם שאנחנו נפגשים.. זה באמת נראה כאילו זה מתקדם לכיוון שאני רוצה שזה יתקדם.. אבל שהיא בצבא בשטח וכל זה, זה שונה לגמרי.. מאוד מאוד מאוד מאוד אדיש.. ולפעמים זה 5 דקות מדברים וזהו.. היא מנתקת ולא חוזרת.. לא יודע. דברים כאלה משביזים.. היא מאוד אדישה.. אין לה מה לספר, אין לה מה לחדש, ואני מרגיש שוואלה, רק אני מדבר איתה בטלפון וזה די חד צדדי בעיניין.. היא אדישה בעיניין.. כבר לא אומרת שהיא מתגעגעת, משו אדיש כזה.. לא יודע מה להרגיש לגבי זה.. כאילו מצד אחד, שנפגשים זה נראה כאילו יש לזה כיוון אחד.. לרק טוב.. אבל מצד שני, שהיא שם בצבא בשטח, זה שונה.. היא מאוד אדישה.. בקושי מדברת.. מנתקת מהר.. יש לה הרבה עבודה.. אבל לא כל הזמן אני מאמין.. אבל היא מתקשרת.. אולי זה אומר משו לא יודע.. בגלל זה ההודעות האלה.. כדי כאילו להוסיף איזשהו עיניין.. כי אני מרגיש שזה מאבד מעצמו רק בגלל שהיא בשטח והאדישות שלה.. אבל זה שונה לגמרי שאנחנו נפגשים.. כאילו אני מדבר עם בנאדם אחר בטלפון, ונפגש עם מישהי אחר.. והיא לא ממש אדישה כמו שהיא משדרת שאני נפגש איתה.. לא יודע מה לחשוב..
טל, בקשר למה שאמרת, היא יוצאת לקצונה למסלול קשר"גים.. אני מאמין שאחרי זה יהיה טוב.. החיים שלה יהיו קצת יותר קלים בתור קצינה אני מאמין.. ועד אז אני אתפזם, ואהיה כבר אחמש במתקן שאני משרת בו, עם הפריבילגיות שיש לאחמש וכל הדברים שבאים ביחד עם כל זה.. אז אני מאמין בעתיד, אם הקשר הזה יחזיק(ויש לי תחושה שזה יכול להחזיקק) אז אני אחכה לה.. אני מוכן לחכות לה.. יציאות לא משו בקקצ.. אבל אני מוכן לסבול.. לא שהיציאות שלה עכשיו יותר טובות(למען האמת יותר גרועות) אבל אני מאמין שאפשר לקחת את זה למקומות טובים.. ניתן לזה צ'אנס..
