בילויים לאור המצב בעזה

[Ozerivarium]

אתמול , יום חמישי , רציתי לצאת לשתות משהו עם החבר'ה , ולפני שיצאתי אמא שלי ( תוך כדי שהיא צופה במצב האיום שקורה בעזה בטלויזיה ) אמרה לי שלצאת לבלות בזמן הזה זה קצת לא מתאים , זו בעצם דרך אחרת להראות שמחה על ההפך הגמור . אז חשבתי שזו יכולה להיות נקודה מעניינת למחשבה : מה השיקול שלכם לגבי שתיה בפאבים או סתם בילוי , כשאתם יודעים שהאחים שלכם מזילים דם אי שם בעזה ?

* הייתם יוצאים לשתות איזה משהו כדי להראות שאנחנו עדיין חזקים ושאנחנו לא נותנים להם לשבור אותנו ?
* או שהייתם פחות מבלים ונהנים כדי לא להראות יותר מדי שמחה על מה שקורה שמה ?

[YtseJam]

חשוב להמשיך בשגרה עד כמה שניתן.
חשוב להתעניין במה שקורה.

אם בא לאנשים לבסוף לקבל התקף לב מהמתרחש, שישבו מול הטלוויזיה כל היום.

[DivineComedy]

אני חושב שהדבר הכי גרוע שאפשר לעשות זה לאכול את הלוקשים של הטלוויזיה כל היום.
חשוב להתעניין, להיות איכפתי, להרתם איפה שאפשר, אבל לא לעצור את החיים. אם היינו עוצרים את החיים כל פעם שמשהו קורה במדינה הדפוקה הזאת, לא היינו חיים כלל.

[ilai fields #7]

מסכים עם ניר ועידן.
אין סיבה לעצור את החיים אבל בכל זאת, להיות קשורים במה שקורה.

[Mari]

מצטרפת לטיעונים הנ"ל.
אם נשב בבית ונצפה בחדשות כל היום זה לא באמת יועיל למישהו, נכון?

[MrReD]

בגלל שאני ישב בבית זה ישפר את המצב? אפשר להמשיך לקיים את החיים שלנו כרגיל, רק להיות מודעים למצב ולנסות כמה שאפשר לעזור לתושבי האזור.

[טל רודס]

כמה זמן אפשר לראות טלויזיה ואת החדשות שטוחנים במוח? קראתי אתמול בוואלה שערוץ הספורט נכנס לכוננות שידור משחק היורוליג של מכבי אם חס וחלילה יצטרך להיות מבזק בערוץ 10 ואני שואל את עצמי, ריבונו של עולם, אי אפשר שעתיים גם בלי חדשות. מה קרה? אז את העדכונים יתנו אחרי משחק כדורסל, או מי שירצה עדכונים ייכנס לאינטרנט ויקרא.

שגרת החיים חייבת להימשך!
אני אתמול הלכתי לפאב הקבוע , ובימי חמישי יש ערבי קריוקי, עליתי ושרתי את It's My Life של בון ג'ובי, ואנשים התלהבו! אחרי זה דיברתי עם שני חבר'ה בריטים ממוצא הודי, שמאד תומכים בישראל (מן הסתם יש להם נסיון רע עם טרור גם).

[Greenburger]

ניר ועידן צודקים.
זה דבילי לומר שזה לא מתאים לצאת ולבלות... זה שיש אנשים במדינה שלך שסובלים ותחת מלחמה כרגע לא אומר שגם אתה צריך להעמיד פנים שאתה במצב הזה ולסבול.

יצאתי אולי קצת אנטיפת אבל זה הנקודה של עידן וניר מהנקודת מבט והמלים שלי.