באיחור של 17 שנה כתב אורי ברייטמן ביקורת משלו על אלבומה של Dream Theater משנת 1994 http://mitkadem.homestead.com/reviews/d ... awake.html
מאחר ולא קיים אשכול דיון לאלבומים שלמים של DT (בייחוד הישנים יותר) אלא רק של שירים בודדים בנפרד - פתחתי אשכול חדש.
כולכם מוזמנים להגיב על מאמרו של ברייטמן וגם לכתוב על אחד מהאלבומים החשובים של הלהקה
אהבתי מאוד את הביקורת, הוא גם האיר לי דברים שלא ראיתי לפני כן באלבום זה.
בכל זאת, AWAKE הוא בין האלבומים הפחות אהובים עלי, לא בגלל הכבדות דווקא ההפך, אני אוהב את הכבדות אבל יש משהו באלבום שקצת פוגע בדרים שמוצגת באלבומים אחרים.
אולי הליריקה, אולי קטעי הסולואים עצמם במיוחד כמו השיר האחרון באלבום. אני חושב שאם אני הייתי מבקר את האלבום, בטח הייתי נותן לו ציון יותר נמוך.
בהחלט אחד האלבומים האהובים עליי... אני אוהב את זה שיש לו מן אווירה משלו... הוא כבד כמעט כמו Train of Thought אבל יחד עם זאת יש משהו מאוד מיוחד בסאונד שלו, כמעט post-rockish...
וכמו שחבר אחד שלי אמר,
Awake may not be my favourite album, but it holds a very special place in my heart
לא הבנתי מה הוא רוצה בביקורת. מזכיר לי את הביקורת של גפני על FOABP של פורקיופיין במטאליסט שהוא כתב שהוא לא אהב 3 מתוך 6 השירים ששם אבל זה אלבום מופתי לדעתו. אני לא יודע למה, אולי הלהקה לא ישרה איתו קו לפני אבל ביקורת מוזרה וחסרת אחידות.
בכל מקרה awake מעולה, לא חסרה לו באינטנסיביות ואישית אני מקבל ממנו הרגשה של זרימה מאוד מוצלחת מההתחלה ועד הסוף ואני מאוד אוהב את זה. גם עם הלחץ של הלייבל עליהם עדיין יש לאלבום הזה זוג ביצים גדולות.
פטרוצי'.... caught in a web, lie, scarred. ריפים וסולואים אגדיים שכל אחד כאן יכול לדקלם מתוך שינה.
פורטנוי מוכיח שגם עם מערכת לא מפלצתית של mapex הוא מלך ואיכשהו הוא מהמיקס הזה כל כך חזק שהוא שם את כל השאר באבק שלו לאיזה עשור.
לברי עף למעלה, מור יודע איפה לפגוע, את מיונג אני מניח שמדי פעם שומעים במיקס וזו מחמאה בשבילו.
אלבום מדהים לדעתי, מין פנינה כזאת שיצאה כנראה לא בכוונה אבל פשוט פנינה עם עוצמה ואני אצטט את מייק מאיירס בעולמו של וויין על זה שקסנדרה שאלה אותו אם הלהקה שלה טובה והוא משווה אותם ל-
double live gonzo, intense in ten cities, live at the budokan.
הוא עד כדי כך טוב.
ואם אתם לא מכירים את האלבומים מהציטוט אתם בבעיה.
Sent from my Mjolnir Mark VII Powered Assault Armor
אלבום אדיר, ליד SFAM ו-I&W ההכי טוב של דרים... אולי רק The Silent Man פחות ברמה מהשאר אבל חוץ מימנו כל שיר באלבום מעולה. והביקורת של ברייטמן נחמדה אבל אני לא מסכים שם עם חלק מהדברים, נגיד זה שהוא אומר שחצי מהאלבום דומה ל-I&W, מה? שני האלבומים האלה זה אחד הניגודים הגדולים ששמעתי בין 2 אלבומים רצופים של להקה. איך בידיוק Voices או Caught In A Web דומים בסגנון למה שהיה ב-I&W, אני לא יודע. תשימו את Caught In A Web בכל מקום ב-I&W והוא יראה לא קשור בשיט.
הא ודווקא אני זוכר שכן היו דיונים על אלבומים... טוב, לא בידיוק כאלה אבל ליפני היציאה של BCSL היה בפורום כל שבוע ליפני היציאה של האלבום דיון על אלבום אחר של דרים, עם מה השירים האהובים וכאלה. כדאי גם לעשות הפעם כשיודיעו מתי יוצא האלבום הבא של דרים
כתב אורי ברייטמן ביקורת משלו על אלבומה של Dream Theater משנת 1994
