עניין ההתמסחרות לא מעניין אותי כל עוד זה לא משפיע להם על תהליך הכתיבה. מבחינתי שיוציאו קלמרים ומחברות לבית הספר.
א. גדול
ב. אם היה הייתי קונה לבנות שלי כחלק מהחינוך.
ג. צחוקים aside - לא מדויק. אני לא חושב שאתה יכול לנתק את היחס שלך לאומן למוזיקה נטו נטו. אני לפחות לא יכול. זה תמיד מכלול שאין ספק שהמוזיקה היא החלק המכריע ביותר שבו אבל לאמר שהוא הבלעדי בלעדי? לא מדויק לדעתי.
סתם דוגמא סופר קיצונית לשם ההמחשה בלבד - נניח ש- DT היו לוקחים כיוון פוליטי ואמרים שלדעתם אין מקום לישראל במזרח התיכון והיא צריכה לחדול מלהתקיים או משהו בסגנון? לי ברור שזה היה גורם לי, בצער רב ובדמעות, לחתום את פרק DT בחיי. משהו קרוב למה שעברתי עם cat stevens.
או נניח שבמקום האנשים המקסימים שהם הם היו חבורה של סנובים מסריחים שמחרבנים על המעריצים שלהם? לי זה היה עושה turn off על המוזיקה גם.
זה קצת מזכיר את הויכוחים על כן או לא להשמיע ואגנר. אני בצד של לא ד"א. אם מישהו רוצה שאני אמות אז מצדי שיצור את המוזיקה הכי אלוהית בעולם אני לא אקשיב לה.
עכשיו אין ספק שהדוגמאות הללו הן קיצוניות ושאין להשוות "מסחור" (יהא מה שיהא ואני לא בטוח שאנחנו סגורים כולנו בכלל על מהו) איתן, אבל אני גם חושב שאמירה בסגנון "העיקר המוזיקה ולא משנה מה מאחוריה" היא קצת מופשטת ומכלילה מדי.
חוצמזה שמקריאה של הפוסטים מעלה יש לי הרגשה שהויכוח כבר לא ממש על זה אלא עבר לכל מיני שדים ישנים בארונות שאני לא מכיר

. לגבי אלו אפשר:
א. או להוציא אותם ולדבר על זה - לא בטוח שזה ה- thread הנכון.
ב. להחזיר אותם לארון ולקוות שימותו בשקט ושהגופה שלהם לא תסריח יותר מדי
