אשכולילה

[YtseJam]

לשים באנר באתר אחר זו ההחלטה של הצד השני. אין הגיון לפרסם את המועדון באתרים בינלאומיים ואין ממש אתרים לוקאליים מתאימים לזה. אם תשאלו לדעתי.
באנר של האלבום החדש זו החלטה של הלהקה... עוד לא ספטמבר. כשיגיע הזמן נחליף את הבאנר של אלבום הסולו של לאברי עם זה של האלבום החדש.

[Greenburger]

גם אינפקטד נדבקו בשיגעון של SampleWiz

[yyzboy1928]

גרינבו המלך!!!!!
צריך לעשות מפגש הג'מעה המסורתי עם אהרון ועוזרי.. ככה בכיף..

אינפקטד מלאכים

[NamelessATM]

כנראה שה-55 לא ישבר

[YtseJam]

לגמרי לא. אבל היי, ברגע שאשכול החוויות מההופעה יחזור לפורום הראשי, שמונצעס יורד למקום 2!!!

[DivineComedy]

LOL why does it bother you so much?
If playing with thread locations makes you feel better about it, go ahead

[Greenburger]

כל הפורום של שמונצעס??? :O

[YtseJam]

תומר - לא הבנתי.
ניר - זה לא משחק עם מקומות. אשכולות הכרזה הם מחוץ לפורום מסוים, אז ההודעות לא נספרות.

[Greenburger]

אהה, עכשיו הבנתי. השתמע מדבריך שבאשכול חוויות יש יותר הודעות מבכל הפורום של שמונצעס, אז הוא יירד למקום שני, וזה לא כ"כ הגיוני, אז חשבתי שאולי טעית. עכשיו הבנתי שהתכוונת שכשההודעות של האשכול חוויות יתווספו לפורום הראשי...

[yyzboy1928]

יא אללה, אני עדיין לא מאמין שיש את אשכולילה והוא עדיין פעיל. מי שלא יודע, זה אשכול שקיים עוד מהייד פארק. והוא קם בערך כמה חודשים אחרי שהפורום קם.. צריך לחפש אותו בפורום הישן ולראות מתי הוא קם וגם לחגוג לו 9 שנים.. חחח

[Shahar]

IT'S A TRAP

[ilai fields #7]

חזק!!
ובהזדמנות זו, אאחל לכולכם שבוע נעים!

[Greenburger]

שבוע מוצלח בצבא, עילי!

[Greenburger]

מגניב!
http://www.metalsucks.net/2011/07/29/po ... alSucks%29

[Sentient 6]

טוב לא יודע אם לזרוק את זה בפיסליס, בבי'צליסט או לא יודע מה אז אני אזרוק את זה כאן. חזרנו הביתה אחרי שבועיים בחו"ל. שבוע בהלסינקי ואחרי זה שלושה ימים בסטוקהולם ואז חרישה של נורווגיה. הלסינקי מרגישה כמו בית פעם שנייה שם ואני ממש רואה את עצמי מקים שם משפחה וחיים חדשים. היינו בטוסקה שוב עם ארץ' אנמי שפתחו, אפיקה, משוגע, טארוט ודווין טאונסנד שהקים שם כנראה בסיס רציני מאוד אצל הקהל המקומי ושווה להגיע אפילו רק בשביל לראות אותו זורח על הבמה. פגשנו אותו באוהל חתימות, הוא היה כל כךךךך נחמד ואחרי שהפחדתי לסטיבן וילסון את החיים לפני כמה שנים אני לא מזנק על אנשים מפורסמים והייתי מאופק אבל הוא הושיט יד ולחץ לי אותה שלושה פעמים מיוזמתו, הוא פשוט בן אדם מקסים והוא אשכרה נותן לך את ההרגשה שהיה שווה לעמוד בתור הזה בחום והיה ממש חם, זה מרגיש כאילו שהוא המתין רק לך וכל מי שיצא מהאוהל ההוא וקיבל ממנו את הכמה דקות שהוא רצה עף לשמיים, אנשים יצאו משם רוקדים ובוכים!!! החתמנו אותו ואת כל הלהקה כולל את ריאן ואן פודרייאן המתופף שאני מאוד מעריך וסיפרנו להם שבאנו מישראל שנה שניה ברצף כדי להיות שם קודם בשביל זילטויד ועכשיו בשביל כל דבר שהם יתנו ושדווין הוא השפעה מאוד גדולה עלינו ועל ההחלטה שלנו לעשות מוזיקה והיה ממש מגניב. אחרי זה פגשנו גם את אפיקה, כל הלהקה, מארק ג'נסן וסימונה סימונס ממש נחמדים ומצחיקים ומארק שיחק לי בזקן ואמרתי לו שבד"כ זה נגמר במכות אבל הוא פאקינג מארק ג'נסן אז הוא יכול לעשות מה שבא לו מבחינתי וסימונה אמרה שהוא אוהב גם בנות עם זקן וזה היה ממש זורם ומשעשע ואייזיק חתם לי על מפרט שלו שתפסתי מהשורה הראשונה בזינוק מטורף מעל הברזלים שעלה לזה שהיה מאחוריי בכמה שיניים (אופס) והוא גם היה ממש נחמד ומגניב וגם איב הבאסיסט ואריאן המתופף היה שיכור תחת ולא ממש הצליח ללחוץ ידיים מרוב ייגר אבל ממש נחמד ומצחיק והוא נתן הופעה עצבנית והם פשוט חבורה מצחיקה והייתה חווייה מטורפת לפגוש את כל האנשים ההזויים והאדירים האלו וללחוץ יד לאנשים האלו שמעיפים אותך כל פעם מחדש. על הבמה ארצ' אנמי היו אדירים, כל כך הרבה אנרגיות והם מחזיקים את הלפיד של המרד חי, אנרגיות מעולות ומטאל אדיר. we will rise, revolution begins, nemsis כל הלהיטים וגם השירים החזקים ביותר של האלבום החדש, תענוגגגגג!!! מת שהם יגיע לכאן כבר. טארוט עשו רק שירים ישנים כי הם הוציאו מחדש אחרי 25 שנה את האלבום הראשון שלהם אז זו הייתה חגיגה של הארד רוק שיכור, אפשר להגיד די בוודאות שהם להקת הבית של הפסטיבל והעיר. משוגע גם בעטו בתחת של כל מי שהגיע ו-יינס קידמן זה פשוט דבר הזוי לחזות בו כי הוא כל כך יבש שהוא מדבר אל הקהל ואתה רואה שהוא מרגיש שזו הפעם המיליון שהוא עושה את אותם השירים והקהל זה לא הקהל הכי מטורף שיש והוא קצת לא מפחד להוציא את זה החוצה וזה יוצא לו אפילו קצת מצחיק והוא אמר שבגלל החום והכמות היפה של הקהל הם לא להקת מטאל אמיתית אז אחרי זה הם ינגנו ב-11 בלילה בנקודה אחת בסוף הפארק כדי להרגיש אמיתיים וקשוחים. הכל נסלח כי כולם מכירים אותו ואת השטויות שלו ושהוא מתחיל לצרוח זה לא משנה בכלל כי הלהקה הזאת היא מכונה. הסטליסט כמו בישראל רק קצר יותר כי זה פסטיבל אבל הם גדולים מהחיים. ויתרנו על מורביד איינג'ל בגלל חוסר יכולת לעמוד ועל אמון אמרת' עקב חוסר עניין, את קטטוניה ובליינד גארדיאן ראינו מרחוק כי עמדנו בתורים להחתמות וקטטוניה היו ממש מעניינים וניגנו על מה שהרגיש כמו בערך 18 שעות של הופעה וזה נראה כאילו שזו ההופעה האחרונה שלהם כי הם פשוט מתים אחרי זה, היה מעולה אבל בו זמנית הרגיש כמו נצח, לא בקטע רע פשוט עובדתית זה לא נגמר איכשהו כאילו שהם היו לכודים באזור הדימדומים והם חייבים להופיע עד שהם יהפכו לאבק. בליינד גארידאן בשביל זה כמו קאמלוט, סופר מהוקצע והכל אבל לא מדליק שום כפתור כלשהו, לא מעניין אז לא הרגשתי איזשהו הפסד שאני לא מקדימה. אחלה של פסטיבל, הפעם אומנם היה גדול יותר עם במה נוספת אבל הגיעו 5 אלף איש פחות והכי הרבה הגיעו בשביל דווין (10 אלף איש בקהל בהופעה שלו) סה"כ 28 אלף בני אדם שעברו בשערים ונראה לי ששנה הבאה זה יחזור לפארק קייסנאמי עם הדשא והכל ולא בפארק התעשייתי כי היה די מוזר שהכל היה על בטון ןלא על דשא וכל מי שנפל בפוגו יצא עם ראש פתוח אבל זה די מצחיק אז לא נורא והיה יותר רחוק ולא בדיוק במרכז כמו פעם קודמת איפה שהיה במשך יותר מעשור. בכל מקרה אנחנו די בטוח שם גם שנה הבאה כי הניחוש שלי שההדליינים יהיו שוב דווין כדי לסגור שלושה הופעות מיוחדות, נייטויש בגלל האלבום החדש וכי הם חייבים להגיע ואופת' כי הם לא היו שם כבר איזה 5 שנים. לגבי ההופעה של דווין... הבן אדם מגיע לשם כדי לפנק את הקהל. דבר ראשון לפני שהם עלו היו מלא תמונות על המסך של הפרצוף צב המוזר שלו על כל מיני פוסטרים של סרטים ותמונות למשל הפוסטר של מלתעות, גאבה דה האט, והעטיפה של spiritual healing של death וזה היה ממש ממש ממש מצחיק כי היה שם המון כאלה והם היו די אדירים כולם ואז כמובן בעל הבית האמיתי, זילטויד הופיע על המסך והתחיל להתלכלך ובהפתעה די יפה הזמין לבמה את אניקה ואן גירברסן ששרה באדיקטד וציין שיש לה שם מאוד חייזרי והוא מבין בחייזרים ואז הוא הורה "ryan, butthead, david, hippie band! prepere to play! commance ziltoid in tuska part 2 in 3, 2, 1!" ואז הם נכנסו עם אדיקטד וזרמו על סט מעולה עם המון אדיקטד, קצת אושן מאשין בשביל הפ'יל, קצת זילטויד בשביל להרים את הגג ובשביל הפרספקטיבה דווין אמר שאומנם זילטויד הוא כוכב רוק בין גלקטי ענקי אבל הוא מתגעגע למשפחה שלו בזילטוידיה 9 אז כל ערב אחרי שהוא עולה לבמה הוא מתקשר בסקייפ הבין גלקטי לאישתו גברת זילטויד ולזילטוידים הקטנים שלו ומדבר איתם ואז הם ביצעו את the greys שתמיד שם אותך על ענן מטורף כזה וכבר שבועיים שאני לא מסוגל להפסיק לשיר לעצמי את זה. יצאו לי בS2 תמונות די מעולות לגמרי שאני אשים בהמשך איי גאס.
אחרי טוסקה היינו עוד כמה ימים בהלסינקי, עיר מדהימה וכל כך נעימה ושקטה. שנה הבאה אני וחברה שלי נחזור לשם כנראה בחורף כדי לראות איך שבוע בחושך שם מרגיש ואם זה לא ישבור אותי כמו שאני חושב שזה יעשה אז נשקול ברצינות לעבור לשם. אחרי זה המשכנו לסטוקהולם שהיא ממש מזכירה את ברוקלין, עיר מטורפת כזאת עם 7/11 בכל חור וחנויות ענקיות. היה ממש נחמד שם אבל לא עפתי עליה כל כך, ביקור מדי פעם זה נחמד. אחרי זה לקחנו רכב והמשכנו לנורווגיה, קודם יום באוסלו ושלושה ימים אחרי הפיגוע החולני ההוא העיר הייתה ממש שקטה ולא היה מה לחפש אז נחנו בעיקר והמשכנו משם למרכז המדינה לכפר נופש קטן בין ההרים בשם גאיילו, יום שם ואחרי זה יום בכפר אחר בשם גודואנגן עם מפלים על ההרים וערפל בבוקר וזה היה משהו אחר לגמרי. נוף מדהים. אחרי זה לקחנו מעבורת עם הרכב ועלינו במעלה הפיורד הכי גדול בעולם או משו כזה לא שמתי לב כי הייתי עסוק בלשחק דראג רייסינג בטלפון כי הפלגות משעממות אותי והמשכנו משם לעיירה יחסית גדולה בשם פורדה שביאסה לי את התחת ופשוט ישבתי מול החלון ועברו לי שירים של אופת' בראש ורציתי למות, אני לא יודע איך המקום הזה עושה את זה אבל בתוך כל היופי שיש שם ויש שם כל כך הרבה דברים מדהימים לראות, נורווגיה פשוטה מדליקה לך את הסוויצ'ים של הדכאון אחרי שלושה ימים בה. לא חוזר לשם יותר בחיים כי יצאתי משם בהרגשה נפשית איומה, כאילו שחזרתי לתיכון. אחרי זה חזרנו ליום אחד לגאיילו ואז המשכנו לברגן שהיא ממש ממש יפה גם ויושבת על פיורדים והרים והיא בנויה גם בצורה הזויה וקשה מאוד להתמצא בה ואפילו הGPS התחרפן לגמרי שם ובערב לפני הטיסה בחזרה להלסינקי הלכנו לחפש חוף להעביר בו שעה ומצאנו חוף מוזר כזה שהיה בו שפל רציני באותו הזמן וזה היה מחזה הזויה כי טיפסנו שם על כמה סלעים וראינו שבעצם כל האצות ששם חשופות ונראות ממש מגעיל אבל מהפנטות בו זמנית והיו שם שתי ילדות בנות 15 או משו כזה ששיחקו עם הבובות שלהן וצילמו אותן וחשבנו שהן עושות איזה טקס wicca דבילי אבל מסתבר שסתם הן אוהבות לצלם את הבובות שלהן ובשקיעה הזאת עם החוף המת הזה זה פשוט הרגיש כמו סוף העולם, כאילו שככה זה יראה שהכל יגמר וזה היה די מתאים בהתחשב בעובדה שאלו היו השעות האחרונות שלנו שם ויומיים לפני סוף הטיול. היה מזעזע מבחינת מצב רוח אבל אני לא אשכח את זה, אני חושב שהמילה המתאימה היא overwhelming. חזרנו בטיסה להלסינקי ליום אחרון של מנוחה ושופינג שרק הדגיש כמה העיר הזאת היא אי של שלווה ואושר פנימי לי ולחברה שלי, היה כל כך נכון ואחרי זה חזרנו לכאן וההרגשה היא די איומה לחלוטין. לא רוצה להיות כאן.
נתונים יבשים... יחד עם עיכובים וטיסות קונקשן דפוקות של באלטיק אייר המרגיזים האלו עשינו סה"כ 7 טיסות בשבועיים וזה יצא כבר מכל החורים. הלסינקי היא פנינה אם יודעים איך למצוא בה עסקות טובות, שוודיה קשה יותר ונורווגיה היא משאבת כסף מטורפת שאי אפשר למצוא בה בקבוק מים בפחות מ15 שקל, הם חיים שם על רמה ממש ממש גבוהה ובהתאם המחירים בשמיים ולתיירים זה בעייתי, בטח שבוע שם עם אוכל ודלק ומה לא.
חזרתי עם קינקט שמצאתי באיזה חור בהלסינקי ב-129 אירו במקום המינימום 160 שכל השאר רצו שזה כמעט מחיר של אמריקה, קניתי חולצות של אפיקה, rush, זילטויד וארצ' ומצאתי את brutal legend לאקסבוקס ב9 אירו אז די שוס. מעבר לזה גם קניתי את גם end of an era של נייטויש אחרי איזה 4 שנים שאני לא מצליח למצוא את זה בזול ודיסקים של משוגע, קטטוניה ועוד משהו שאני לא זוכר כבר. חבר שלי שהגיע אחרי איזה 4 שנים בקבע עם בוכטה של כסף קנה שם דברים נדירים של מטאליקה באיזה 3000 שקל ומצאנו בחנות אחת בסטוקהולם מיוזיק מן שפטרוצ'י חתם עליה וניגן עליה קצת שדרים היו שם ואחרי החזר מס שהוא יקבל בעוד כמה ימים לאשראי שלו יצאה משם באיזה 8 אלף שקל, ברצינות, כמעט בכיתי שהוא יצא משם איתה, זה הרגיש כאילו שמצאנו את הגביע הקדוש ועכשיו אנחנו מחזירים אותה הביתה, מציאה מטורפת לדעתי ובטח אחת כזאת שהבן אדם בכבודו ובעצמו ישב וניגן עליה. יש תמונות ד"א בחנות שרואים אותו חותם עליה ומנגן עליה אז הכל אמיתי לגמרי.
מעבר לזה אני לא זוכר אבל כל מה שאני יודע זה שאני וחברה שלי מאוד נהנינו ואנחנו כבר שוברים את הראש מתי אפשר יהיה לחזור ומתי יהיה אפשר לא לחזור לכאן יותר שוב בחיים.

אנקדוטה קטנה ומשעשעת... אנחנו הולכים בקניון במרכז הלסינקי ופתאום בזווית של העין אני רואה על אחד הפוסטרים בחנות בגדים קטנה פוסטר של מישהו גבוה ובלונדיני בחליפה עם זקן ויקינגי מפוצל ואני מתחיל לתהות ואני מתקרב ואני רואה שזה פאקינג מארקו הייטלה על הפוסטר וזה נראה לי מוזר ואז אני מסתכל עוד ואני רואה גם תמונות של תומס ו-אמפו בבגדים כאלו ואז שוב נופל האסימון ואתה מבין כמה המדינה הזאת חיה ונושמת את האמנים שלה ושאשכרה השלושה מכוערים האלו קיבלו חוזה דוגמנות אצלם וזה די מצחיק שאתה רואה את זה אבל העיר הזאת היא פשוט עיר של רוק עם מטאליסטים בכמויות מטורפות בכל מקום, מוזיקאים שונים ומשונים בכל פינת רחוב ואנשים שפשוט מבינים שכל בן אדם הוא משהו אחר ושעדיף להקשיב לו לפני ששופטים אותו. כבר אין טעם לציין את זה אבל אני פשוט מאוהב במדינה הזאת.

[Ozerivarium]

^ נראה לי שאני אקרא את הספר אחר כך .

[DivineComedy]

Good read Matan, thanks for sharing

[Greenburger]

אחרי הפוגו שהיה בדרים חשבתי שראיתי הכל בקשר של הטירוף של הקהל הישראלי, אבל אחרי שהיה גם באינפקטד, ונדמה לי גם שבקטע רגוע, זה שבר את כל השיאים. כנראה שאנחנו באמת אחד הקהלים הכי טובים ומשוגעים להופיע מולו

[Sentient 6]

dude חלמתי שדרים מגיעים לארץ ואז מודיעים שהם נשארים לעוד יום כדי לפגוש מעריצים ובעיתון כתוב ואני מצטט, "לא בזכותו של ג'ורדן רודס הממזר". חלום מוזר. כנראה קשור לכל הפיצה של אתמול בלילה שהקאתי עכשיו.

[Greenburger]

תמיד ידעתי שיש משהו מרושע בזקן הזה שלו