Mars Volter כתב:Sentient 6 כתב:DivineComedy כתב:Sentient 6 כתב:Mars Volter כתב:אלוהים שלא קיים, בבקשה תעשה שכל המטאל-הדס שבאו כדי לעשות פוגו ב-TSCO כי הם שמעו שיש עוד להקת מטאל בארץ לא יבואו גם הפעם ואני אוכל גם לראות את האלוהים האמיתיים מקרוב וגם לנשום נשימות מלאות.
בתודה, ההוא שלא מאמין בך.
ראיתי מערכון היום של SNL שאני חושב שהוא השוואה טובה למקרה שלפנינו.
הופעה של דרים ת'יאטר זה כמו מסיבת תה עם 10 אלף זקנות בריטיות נחמדות באמצע רעידת אדמה. כולם מסביבך נורא מנומסים ונחמדים ומכיוון שהגיעה בדיוק השעה ללגום תה, כולם מרימים את הכוסות, מקרבים אותם לפרצוף ו-BLAM! מתחיל הרעש ותה רותח עף לכולם על הפרצוף ולוקח שבוע עד שכל מי שהיה מעורב מפסיק לצרוח. כל זה בהנחה שהתה הוא TGP
אי לכך ובהתאם זאת, אני מתחיל להטריף את עצמי בעוד כ-4 שניות עם דיליי לעוד חצי שנה וכל מי שיעמוד ברדיוס של 10 מטר ממני בהופעה יחטוף תה.
בעיניי זה לא נקרא להנות ממוזיקה.[/quote
אנחנו אסכולות שונות זה לא חדש.
היחידים שאני יכול לבוא אליהם בתלונות בהופעה של דרים ת'יאטר זה אלו שמצקצקים בלשון ולא מצליחים ליהנות למרות שהם מקבלים שואו מוזיקלי מכוכב אחר. אם אתה באגרסיות ומתחרפן ואם אתה עומד ושר לעצמך ומסתפק במחיאות כפיים זה לא משנה, העיקר שאתה נהנה.
ראית מזה?! יש לי פואנטה לשם שינוי!!!
בקיצור ליהנות ממוזיקה זה להרגיש משהו, להגיב, אגרסיבי או לא זה לא משנה לי, לא יכול להגיד לך שאתה לא נהנה בפינה שלך ומהנעליים שלי i'm having the time of my life.
דרים ת'יאטר שייכים למטאל הדס בדיוק כמו שהם שייכים לאנשי הפרוג כי כולם קונים את הדיסקים, הולכים להופעות ומתדלקים את המכונה. אי אפשר לבטל את זה.
כן. השאלה היא האם ה-Way of hanging שלי בהופעות (שזה לא רק להסתפק במחיאות כפיים, זה גם לקפוץ לרקוד ולהתלהב - פשוט לא על אנשים אחרים) משפיעה עליך ופוגעת בך. לדעתי אם אתה hardcore metal-head (אני לא מאמין שאני כותב את זה, כאילו זה באמת קיים) אז "על הזין שלך" מה שאר הקהל עושה, אתה תתפרע כי זה מה שאתה אוהב.
הבעיה מתחילה כאשר אתה חי את חייך ומפריע לי. וכן מתן, ההתנהגות הבהמתית הזו, שרובה דר"א בכלל לא קשורה להנאה מהופעה אלא יותר לדרך מאוד ישראלית ואלימה להגיע לשורה הראשונה - אפילו שהגעת להופעה 5 דקות לפני שהלהקה עלתה (עוד משהו ישראלי), מפריעה לי... מה זה מפריעה לי? היא הרסה לי את ההופעה, פשוט ככה. למה לך מותר לעמוד שורה ראשונה ולא להמחץ עד למצב שאתה מתחיל לחשוב שכל העניין הזה של לאהוב להקה מתחיל להיות מיותר אם זה המחיר שזה גובה ממך? כי אני בחור קטן ואתה סוחב מקררים (לא אתה ספציפית כמובן)? אני חשבתי שמי שמגיע לו להיות קדימה בהופעות זה מי שנתן מזמנו ועמד 6 שעות בתור רק כדי להיות כמה שיותר קרוב לאליליו, לא מי שאכל יותר שווארמות בחייו/אמא שלו שכבה עם בהמה טיבטית ויצא ילד.
אוקיי לצערנו הדחיפות זה דבר גלובלי רק שהישראלים הם הליאונל מסי שלו אבל!.. אם אתה חושב שזה מטריד או אפילו מפחיד שאיזה מטר תשעים ישראלי צץ לידך ודוחף אז אתה צריך לראות מזה בחו"ל שאיזה גרמני כמעט שתי מטר שיכור טילים דופק את המרפק המרוח בדם שלו בראש שלך כאילו שאתה המשענת יד שלו ובנוסף יש לך גם את הזקפה השיכורה שלו בתחת שלך (טל, סליחה מראש על השפה אבל יש כאן נקודה שצריך להעביר). אולי אחרי כמה שעות של זה אתה צריך בדיקת הריון ואיידס אבל תאמין לי שאם זו הייתה הופעה טובה, חמש דקות אחרי שהוא יעלם ולא תראה אותו בחיים, לא יהיה אכפת לך בשיט ממה שקרה וזו תהיה עוד אנקדוטה שתצחק עליה אחרי זה. אלא אם אתה בהופעה של נייפלם דת ופיטר קראוץ' לידך תמיד יש דג גדול יותר ואם אתה פחות touchy אז עוד יותר טוב.
אתה צודק ואני אני לא יכול להגיד לך שזה מטאל ולכן לא מגיע לך ליהנות בדרך שלך אבל לדעתי זה הכל עניין להיות פרגמטי ולכבד את המקום שאתה נמצא בו.
*נכנסת קדימה? צפה לזה שיש מיליון איש מסביבך כשכל אחד מהם מנסה למצוא את הס"מ שלו כדי להרים ידיים ולהוריד אותם ואולי זה נשמע דבילי אבל רק להכניס אוויר לריאות כדי לשיר ולצעוק זה לפעמים אתגר שאתה צריך להזיז בשבילו קצת אנשים.
*אתה רוצה לקבל סאונד טוב ולהירגע או לעשן בלי שיפריעו לך או סתם לעמוד עם ניר ולהתקשקש על חיפויי עור למרצדס שלו (
), זו זכותך אבל זה לא יקרה מקדימה. לך אחורה בהבנה. כשאני לא מסוגל יותר או ששברו לי את החיים אני הולך אחורה ומכבד את הסיטואציה גם אם קשה לי ליהנות בה כמו קודם.
לגביי ולגבי מה שניסיתי להעביר בהודעות האחרונות... לי ספיציפית הורישו מבנה גוף חסון וכוח סיבולת מכובד אז אני לא דופק חשבון למי שדוחף אותי אבל אישית כשאני רוצה את זה אני מגיע כמה שיותר מוקדם בשביל מקום מקדימה ומשתדל לא להרוס לאנשים את החיים כי אני לא חי בשביל זה ובטח שלא נהנה מזה, לימדו אותי לספור עד 10 ואני טוב עד שם. אחרי 10 זה כבר בעיה. זה צריך להיות הבסיס להתנהגות של כולם אבל זו לא, זו המציאות וזה מעצבן אבל מתמודדים.
לגביי הויכוח על המטאל הדס... אני לא מסוגל להישאר רחוק בהופעה של להקה שאני אוהב כי אני חי בשביל החרא הזה וזה תענוג צרוף בשבילי, זו הרגשה של אושר חולני שאי אפשר להסביר, לוקח אותי למקומות הכי משוגעים והורס לי את הקול שוב ושוב ועל זה אני אומר לך שכן יש דבר כזה true metal head ועל זה אני מרשה להגדיר את עצמי כאחד כזה. עם כל הכאב הפיזי אני לא יכול לוותר על שורה ראשונה בקניבל קורפס כמו שאני לא יכול לוותר על שורה ראשונה בדרים ת'יאטר. אחד כזה לא שם כדי להרוס אלא כדי ליהנות. זו אחווה בדיוק כמו שמתואר בinto the pit של טסטמנט, אלו יכולים להיות הרגעים האחרונים של החיים שלך אז כדאי שתהנה מהם.
ובנימה יותר הומוריסטית... לגבי חבר'ה קטנים, תמיד אפשר לעשות כמו בכיפת הרעם ולבוא על איזה שחורציאניטס כמו מאסטר בלאסטר
