אז ככה
מתן,
אני בהחלט יכול להבין למה אתה מתכוון ולא נעלבתי ולא כעסתי וגם אין לי תחושה שאמרת את זה "נגדי".
אבל אני לא עושה כאן שום טעות. מעולם לא אמרתי שאני אף פעם לא אחזור לישראל. אם "ארצי תשנה את פניה" כמו שהשיר אמר פעם אני אחזור.
הבעיה היא שאני כל כך מטיל ספק בכך שהיא תישתנה בתקופת חיי ולכן אני גם מטיל ספק בכך שאחזור - אבל אני אדאג לחנך את ילדיי לחפש את השינוי כך שאם יקרה והם ירגישו את הקשר
שלהם אל ישראל,דרכי,הם יחזירו את השם ריישר לישראל.
ועכשיו למשהו שאני אומר בכאב לא פחות, גם בגלל שאני יודע שזה עלול לפגוע ברגשות של יהודים פטריוטיים, גם בגלל הסימבוליות של היום וגם בגלל שזה מסמל התפכחות כואבת שלי.
ישראל היא לא מדינה שבה אני יכול להגיד שאני יהודי.
א. אני אתאיסט וככזה אני רואה את עצמי כישראלי - לא כיהודי. וכך גם אזדהה מחוץ לישראל.
בגלל זה אנטישמיות לא מפחידה אותי. ישראל מפחידה אותי יותר...והרי דוגמא לסיבה שישראל מפחידה אותי יותר:
אני גר ברחוב קטן צדדי ושקט בקרית חיים, בדרך כלל בשעות הלילה לא תמצא בו נפש חיה. ביום כיפור לפני שנתיים הוצאתי את הכלבה שלי לטיול הלילי שלה עם סיגריה דולקת ביד.
מסתבר שבלילה הספציפי ההוא דווקא כן היה שם מישהו. מסתבר גם שהוא היה ערס במיוחד...ילד בערך בן 17 (שנתיים צעיר ממני) עם כיפה. הוא ראה את הסיגריה וצעק לי מרחוק (ב12 בלילה..כמובן בלי להתחשב בעובדה שאנשים ישנים) "יא נאצי מה אתה מעשן ביום כיפור?!?!". ניגשתי אליו בצורה לא מאיימת בכלל, ביקשתי ממנו בנימוס ובנועם שלא יצעק באמצע הלילה כי אנשים ישנים. הוא ניסה לתקוף אותי.
(כאן אני אציין שאני הבנאדם האחרון שהערס הממוצע ירצה לתקוף...אני יודע קצת יותר מידי קרב מגע), במשך חצי דקה שהוא לא מפסיק לנסות לתת לי אגרופים ולבעוט בי ולדחוף אותי ואני רק חוסם אותו מבלי לתקוף חזרה אני מבקש ממנו שיפסיק כי אני לא רוצה לפצוע בנאדם ביום כזה רגיש...ואז הוא שלף סכין ואמר לי "יא נאצי אתה הולך למות". כמובן שברגע שהוא אמר לי את זה הבנתי שהבלגתי הרבה יותר מידי, כשראיתי את הסכין כבר לא עניין אותי שזה יום כיפור. פתחתי לו את הצורה. בצורה שאני מקווה שאני מקווה שלעולם לא אצטרך לעשות שוב. לקחתי לו את הסכין עליתי הביתה הזמנתי לו אמבולנס והבאתי בקבוק מים לשטוף ממנו קצת את הדם ולתת לו לשתות.
עכשיו תגיד לי אתה, מתן, מי יצא יותר יהודי באותו לילה? יהודי אדוק חובש כיפה שקורא לבנאדם אחר נאצי בגלל שהוא לא שותף לאמונה ולמנהגים שלו ומוכן לדקור אותו?
או אני, שניסיתי להימנע ככל יכולתי מאלימות מיותרת ואחרי שהוא באמת כפה עלי לפגוע בו עוד הזמנתי לו אמבולנס ושטפתי לו את הפצעים ונתתי לו מים...לבנאדם שקרא לי נאצי וניסה לדקור אותי?
תסכים איתי שהוא היה רחוק מלהיות יהודי באותו רגע, ואני? אני הרי אתאיסט.
יהודים באירופה מפחדים לחשוף את זהותם היהודית ברחוב? אין לי בעיה להסתיר זהות שאני לא מזדהה איתה בכלל - שם לפחות אני אוכל להרגיש חופשי לעשן ביום-צום-שקר-כלשהו...ולעשן זה הרבה יותר טריוויאלי מזהות יהודית. תסכים איתי?
באוסטרליה הגזענות והלאומנות לא קיימת בהשוואה לישראל.
לאנשים שם טוב שקט ונעים כל היום, ל99.9 אחוז מהאוסטרלים בכלל לא איכפת מאקטואליה ויהודים. מה שאיכפת להם זה שיש להם חיים טובים ואחלה חופי ים ואחלה בחורות ואיכות חיים מהטובות בעולם.
בגלל זה גם באים לשם מכל העולם לעבוד ולגור. יעיד על כך אח שלי שבדיוק לפני שבוע סיפר לי שבמסעדה שהוא עבד בה היה איתו מלצר פקיסטני, מלצר לבנוני, מלצר סיני, מלצר הודי, מלצר אבוריג'יני וארבעה מלצרים אוסטרלים לבנים. (כן, מסעדה גדולה..אני יודע

אח שלי כבר שנתיים וחצי באוסטרליה, וזה בנוסף לפרק של שנה וחצי שהוא היה באוסטרליה עוד לפני זה, והוא מעולם לא נתקל בהערה גזענית כלפיו - או כלפי מישהו אחר.
בישראל אתה יכול להסתובב שעה וחצי ולהיתקל ביותר גזענות ושנאה הדדית ממה שתיתקל באוסטרליה במשך חיים שלמים.
בקטע הזה של "אנטישמיות הולכת וגוברת בעולם" צר לי להגיד לך אבל אתה ניזון משקרים פופוליסטיים שעושים סירקולציה בתקשורת ע"י אנשים אינטרסנטיים שמשחררים הצהרות בומבסטיות כדי לעשות הון פוליטי ומדיני.
שלא לדבר על הצהרות בומבסטיות שישראל בתור מדינה משחררת כדי להדוף ביקורת, שלעיתים מוצדקת ולעיתים לא מוצדקת.
על החוליים החברתיים בישראל - שחשובים לא פחות מכל מה שדיברתי עליו עד עכשיו - אני לא אפילו לא אדבר כי אני לא רוצה לגרום לאנשים להתאבד, וכי ההודעה הזאת ממילא מאוד ארוכה כבר עכשיו ואני צריך גם להגיב על דבריהם של עוד אנשים. אני אשמח לחפור גם על זה בהזדמנות הבאה, בה אני גם אתייחס לשאלה במשפט האחרון שלך.
שוקרון,
לגבי הכתבה שקישרת אליה. אני לא אספור אפילו את התקריות האנטישמיות של "יהודים" כלפי יהודים בישראל...על בליינד אני יכול להגיד לך שבמקרה הטוב המספר הזה גבוה לפחות כפליים. ועכשיו תקשיב לחלק העצוב:
הדו"ח הזה שבכתבה מדבר על כל העולם. אני מדבר רק על ישראל - רצועת אדמה שכמעט לא רואים מהחלל, שיש בה בערך אותו מספר אנשים כמו בעיר אירופאית גדולה.
אז איפה אני צריך לפחד לחיות יותר? כאן או בחו"ל?
אני חוזר אל מתן:
איפה הביקורת של טל הייתה לא לגיטימית? הוא היה היה כאן, הוא יודע מה הולך כאן ונשאר מעודכן במה שהולך כאן (בחלק מהתחומים אפילו יותר ממני!!!), הביקורת שלו היא לגיטימית לחלוטין.תמיד אמרתי לך שאני לא מוכן לקבל ביקורת חד צדדית על ישראל אם היא מגיעה מגורמים שאינם חיים במדינה- בדיוק כאן עובר הגבול בין האנטישמיות במסווה לבין ביקורת לגיטימית. תבקר את מדינת ישראל באותם סטנדרטים שאתה מבקר מדינות אחרות- גם אתה מבין על מה אני מדבר!
הדברים שהוא מדבר עליהם - הם הדברים שגרמו לו לעזוב את ישראל.
וקטע קטן של פסיכואנליזה שלי על טל (טל, תסלח לי?): אני יכול להבין ממה שטל כותב כאן שהרגשות שלי כלפי ישראל אינם חיוביים.
אבל אני יכול להגיד לך בפירוש שכן איכפת לו מישראל, והוא עדיין רואה את עצמו כישראלי (לגבי זהות יהודית אני לא יודע לומר).
הסיבה שאני יכול להגיד את זה בביטחון גמור כל כך היא העובדה שלמרות כל הרגשות השליליים שהוא מרגיש כלפי ישראל (ואני יכול להבין אותם) הוא עדיין מתעניין, עדיין נשאר מעודכן, וכשהוא ראה בסופרמרקט
מצות לפסח במדינה נוצרית הוא חייך ואפילו צילם והעלה לפורום. טל יותר ישראלי מרוב הישראלים שאני מכיר.
וככזה - הביקורת שלו היא לגיטימית בהחלט.
ניר
+1מה שאני אומר לאנשים שחושבים על לנסות משהו אחר: תנסו. תמיד תשאר לכם האזרחות הישראלית. תנסו, תחיו שנה, שנתיים, חמש בחו"ל. לא טוב, תחזרו. זה הכל. כל הפרופגנדה הזאת מיותרת.
אני חושב (ואמרתי את זה בעבר) בלי קשר לאנטימשניות או לארץ שאנשים צריכים את הניסיון הזה של לחיות קצת במקום אחר. זה תורם המון מבחינה אישית.
וכל מילה נוספת מיותרת.
וסליחה על ההודעה המאוד מאוד מאוד מאוד ארוכה...
