kawkaz כתב:YtseJam כתב:בתיאוריה הכל יכול להיות, אבל צריך לקחת בחשבון הרבה פרמטרים שונים.
מכיוון וכתבת את זה באשכול "אהבה", אני אניח שיש כאן מעבר ל"סתם סקס"...
אישית, אני דיי נגד הפרשי גילאים [גדולים]. אנשים לרוב נמצאים בפאזה אחרת, בשלב אחר בחיים (ואם הם לא, לדעתי זו בעיה נוספת
). ואומנם בין גילאי 21 ו-27 יש "רק" שש שנים הפרש, אבל יכול להיות מצב בו אדם בן או בת 27 מחפש קצת יותר מחויבות והשקעה מאשר מה שאדם בן או בת 21 מוכן לתת (או אפילו להיפך
), זו לפחות דוגמה קלאסית. יש, כמו שכתבתי, עוד המון פרמטרים נוספים שהם דיי אינדיווידואלים כך שאין טעם לפרט.
אני מניח שאתה צריך לשאול את עצמך: האם אתה רואה "משהו אמיתי" בקשר הזה - בטווח הארוך, או שהוא נועד לכישלון (זאת אומרת, זה יהיה בסדר בטווח הקצר-בינוני, אבל אתה כבר רואה קשיים מסוימים בהמשך). שלא כמו שאוהבים לומר, האהבה לא תמיד מנצחת והחיים כן הרבה יותר מסובכים ממה שמנסים להשוות אותם.
ולא, אני לא פסימי כמו שחושבים עלי, אבל אני
לעולם אפנה לצד ההגיון ותמיד משתדל לתת לו לצאת עם היד העליונה בוויכוחים נגד הרגש (אויב מר, מר מאוד...).
===
אגב, הצפייה הקודמת שלי באשכול הייתה מספר 666.
הופתעתי לקבל תגובה לשאלתי ממך, עידן..
אני לא ממש בטוח שההגיון זה הצד הנכון ו"ההגיוני".. אני בזמן האחרון מתחיל להפנים את העובדה שככל שאעשה דברים שמונעים על ידי האינטואיציה שלי, יהיה לי הרבה יותר טוב..
לא יודע אם טוב, אבל בטוח ארגיש יותר אמיתי ונכון לגבי הפעולות שאני עושה..
שמע, סקס תמיד מעורב בעניינים האלה.. אבל קודם כל חשוב לי לעשות מישהי מאושרת על ידי יחסים אישיים אינטימיים..
קשה לי לקיים יחסי מין עם מישהי שאני לא מאוהב/אוהב/ נמצא במערכת יחסים איתה..
אתה צודק גיא, צריך לסמוך על האינטואיציה.
ובטח שמישהו בן 21 יכול להיות עם מישהי בת 27! אם אתה מתכוון מבחינת הגיל...
רק תגיד תודה שאתה נדלק על בחורות בגיל חוקי ולא בנות 17
בקשר למה שעידן רשם..
שצריך לשאול את עצמך אם אתה רואה משהו לטווח ארוך בקשר. השבוע באמת חשבתי על העניין הזה, אם צריך לשאול את עצמך את השאלה הזאת... כי מה שרוב האנשים עושים זה כשהם רואים מישהו שמוצא חן בעיניהם הם נכנסים איתו לקשר ופשוט רואים לאן זה הולך, הם לא חושבים מראש אם הם רואים את הבנאדם הזה כהאדם המתאים להם לכל החיים. גם ראיתי פעם איזו תכנית בערוץ 8 שכמה טינאייג'רים דיברו על הנושא הזה מול מישהו שאמר מה שעידן אמר- שאם אתה לא רואה את עצמך חי עם הבנאדם הזה להרבה זמן (אני לא אגיד כל החיים) אז אין טעם להיכנס למערכת יחסים איתו. ואז מישהי ענתה ואמרה שחלק מלהיכנס למערכות יחסים "סתם", בלי שאתה יודע מראש שהבנאדם הזה הוא מי שאתה רוצה לכל חייך זה גם (בין השאר) כדי לבדוק את הגבולות שלך ולגלות מה מתאים לך ומה אתה מחפש בקשר כזה. ואז היא נתנה לו מטאפורה מאוד יפה לדעתי: זה כמו לטפס במדרגות, עושים את זה צעד צעד ואחרי שעושים צעד אחד אפשר להמשיך לבא. אתה לא יודע מראש אם אתה יכול (או רוצה) לטפס את כל הגרם.
אז בקיצור אני חושב שהיא צודקת
ובקשר לזה שאתה עושה החלטות בנושאים של הרגש עם ההגיון.
אתה לא חושב שיהיה הגיוני לעשות החלטות של רגש עם רגש?
