Kמיתי כתב:סיפור הבריאה זה עניין שמייצר כל כך הרבה קונפליקטים וויכוחים, ואני לא באמת מבין על מה ולמה. יש מניעה לחשוב שאלוהים יצר את המפץ הגדול ושהמפץ ארך 6 ימים...?
א)המפץ הגדול לא ארך שישה ימים.
ב)להזכירך, הבריאה כללה יצירת יצורים חיים וכו'.
Kמיתי כתב:לגבי ניסים ונפלאות, אפילו את קריעת ים סוף כבר הצליחו להסביר מבחינה מדעית ואומרים שזה לא בהכרח היה נס.
מי הצליח? ספר לי על התיאוריה הזו.
Kמיתי כתב:העניין הוא שאנחנו מדברים על אמונה, אמונה לא צריכה להוכיח שומדבר, אחרת לא היו קוראים לה ככה. זה דבר ראשון.
דבר שני, ההסבר היום למחסור בנביאים, בניסים ובשאר דברים עליונים כאלה ואחרים היא "הסתר פנים" של אלוהים מהעם שלו.
האמונה אומרת שיש אלוהים, שהוא מעל הטבע (הרי הוא ברא את הטבע), ולכן הוא יכול לסובב את הטבע עפ"י נוחיותו שלו. כדוגמת הסנה הבוער.
המדע לא יודע אם יש אלוהים באופן ודאי. לכן כל הויכוח הזה הוא חסר הכרעה מלכתחילה.
עוד פעם, ברור לכולם שהמדע לא יכול לדעת בודאות אם יש או אין אלוהים. זו נקודה נתונה. כל הויכוח הזה הוא לא על כך שאנשים לא צריכים להאמין, אלא על הקונפליקט הברור בין מדע לדת ועל סבירותה של תיאוריה אחת על פני האחרת.
להגיד שאלוהים יכול לסובב את הטבע על פי נוחיותו זו אחת השיטות המוכרות. הרי ככה אפשר לטעון על כל דבר שהמדע מגלה שזו התכנית של אלוהים וכאשר הוא באמת רוצה הוא סוטה ממנה. מה שבאמת מדהים זה שאנשים מוכנים לקבל בלי שום הוכחה דווקא את הטענה הכי פחות סבירה - שישות בלתי-נראית כלשהי בראה אותו לצורך מעורפל כלשהו שקשור בצורה מעורפלת כלשהי לעולם אחר, שבאופן נוח מאד מגיע לאחר המוות - וישות זו לא מתגלמת בשום אופן פיזי או ניתן לזיהוי בכל דרך מדידה אחרת חוץ מאמונה עיוורת. בסופו של יום, אם אתה דתי אתה מקבל דוגמות מסוימות. ואם זה סתם ככה, ואתה לא רוצה להוכיח שום דבר, אז יופי, אבל אל תגיד שמדע הולך עם דת. כי אז אתה עובר למגרש המדעי שבו לא מקבלים בלי לבדוק ולחקור, ועל פי כל אמת מידה מדעית אין כזה דבר שיח שבוער ולא נאכל. פשוט אין. אי אפשר לרקוד על שתי חתונות. דתי שמאמין במדע כמכלול סותר את עצמו. אם הוא בוחר להאמין בכל מה שהמדע אומר עם הסייגים שנדרשים מהדת - הרי שהוא לא באמת מקבל את המדע.
Kמיתי כתב:
הרעיון הוא שהמדע המודרני, ביחס לציר הזמן ההיסטורי, הוא כלום. הוא גרגיר אבק ביקום עצום.
הבעיה היא שהאדם הוא יצור יהיר, שאחרי תגלית כזאת או אחרת, הוא חושב שהוא באמת יודע. אבל בתכלס אנחנו אפילו לא יודעים מה יש מעבר לחלל החיצון. אנחנו קטנים בקנה מידה שאנחנו לא בהכרח מוכנים לקבל.
סליחה, אבל לטעמי הטענה שהיקום נברא בשביל האדם היא טענה הרבה הרבה הרבה יותר יהירה מכל טענה שהמדע אי פעם טען. ומה שהכי מבדר, הוא שכתבי עת דתיים "מוכיחים" את הטענה הזו באמצעות סילוף של סיבה ותוצאה. הנה תראו, יש יונוספרה שמגנה עלינו מקרינה קוסמית. הוכחה חותכת לגך שהעולם נברא בשבילנו.
אלוהים הוא תירוץ בשביל רבים להעמיד פני צנועים ובעצם להיות הכי יהירים שיש. יהירות זה אנשים שחושבים שיש להם מונופול על האמת - עוד מאפיין ברור של דת. אתה לא יכול להרשות לעצמך ספקות אמיתיים, נכון? כי אחרת זו לא אמונה. נכון זה מחזיק אנשים רבים בחיים וזה עוזר לאנשים רבים, אבל מצד שני זה גורם ברור למלחמות וטרור ושאר שגעונות למיניהם.
Kמיתי כתב:
דבר שלישי, יבואו המאמינים ויטענו שאלוהים הביא לנו שכל בדרגה מסויימת. שנבין רק דברים מסוימים עד גבול מסויים.
כמו שדג לא מבין כל דבר שכלב מבין, וכמו שכלב לא מבין כל מה שאדם מבין, ככה גם האדם לא בהכרח מבין הכל.
אולי האדם הוא היצור החי הכי חכם בין כל היצורים החיים, אבל זה לא בהכרח אומר שאנחנו שיא החוכמה וההשגה השיכלית בפרספקטיבה אדירת המימדים של הקוסמוס, של היקום כולו.
יש דברים נסתרים, לא נבין, לא נדע (זוהר ארגוב מצוטט בפורום של דרים ת'יאטר.. אחרית הימים). בל נתיימר להבין הכל. אנחנו עדיין רק בני אדם.
לאלוהים פתרונים, נכון? הכי קל לטעון טענה כזאת. אם זו לא אמונה עיוורת, אני האפיפיור.
שוקרון, להגיד על התנ"ך שהוא מלא סודות עמוקים ושלא כל אחד רשאי ללמוד אותו וככה להעביר את כל הסיפורים שנראים מיתולוגיים למצב צבירה דרש וסוד נראה לי כמו דרך להתמודד עם טענות שלא ניתן לענות עליהן באופן רציונלי. אני רוצה להבין, אתה אומר לי שבתור בן-אדם דתי, אתה לא מקבל את סיפור הבריאה כעובדה ביולוגית? לא כך החלו החיים לשיטתך? זו גישה מקובלת בחברה הדתית? (אני באמת שואל, בלי שום זלזול).
וכולנו בעצם, לא באמת יודעים.
