אתה צודק בהרבה דברים כשאתה מתאר מיינסטרים, אבל זה לא מתאר את כל המיינסטרים. והאמת אני גם דיי יצאתי מהראש הזה של להסתכל על מה יש מאחורי מוזיקה ואם אני שומע שיר טוב ברדיו אני אחפש ואני אוריד אותו. אני בטח לא אקנה את האלבום (כי מה הסיכוי שהוא ברמה של השיר), אבל יש שירים קצביים או שקטים שהם בהחלט תופסים אותי ואני מאוד נהנה לשמוע casually ויש לי הרבה כאלה במחשב.Ne_Plus_Ultra כתב:קודם כל אקדים ואומר שאני לא מתבייש במה ששמעתי.DivineComedy כתב:יש לי דז'ה וו.
אני לא מבין מה אנשים כל כך מתביישים או סולדים או נגעלים או כל שטות אחרת מהמוזיקה שהם שמעו פעם. יאללה אז שמעתם בקסטרוט בויז, אפשר לחשוב... מוזיקה קצבית ופשוטה היא עדיין מוזיקה טובה הרבה פעמים.
הסיבה שאני סולד ממה ששמעתי ביסודי מאוד פשוטה. זאת פשוט מוזיקה מסחרית לא טובה. ברור שיכול להיות שיר ספציפי פה ושם שהוא עוד איכשהו בסדר (וכשאני אומר בסדר אני מתכוון לכך שלא אכפת לי שהוא יהיה ברקע), אבל הרוב המוחלט גרוע, חסר תחכום מוזיקלי או לירי, פשטני, נוסחאתי, והמטרה היחידה שלו היא לסחוט כמה שיותר כסף מילדים קטנים.
מבחינתי, זה ממש לא קשור לזה ששמעתי את זה כשהייתי צעיר. אני חושב על המיינסטרים היום באותו אופן כמו על המיינסטרים אז.
אני מחפש דוגמה במחשב... הנה למשל The Fray - How To Save a Life, שיר מיינסטרימי, נוסחאתי, דביק אבל פאקינג טוב ותמיד בא לי טוב לשמוע אותו.
יש גם מלא אלבומים של להקות שאהבתי ואני עדיין אוהב שעד היום אני חושב שהם אלבומים מדהימים, למשל Bon Jovi בסוף האייטיז תחילת נייטיז או גאנס. עד היום אני חושב שאלה יצירות מעולות!
)
). אבל ברצינות - מוזיקה מתקשרת אצלך בתודעה לתרבות מסוימת שאתה מתחבר אליה, מרגיש אליה שייכות. אני תמיד מתרגש מאוד כשאני שומע שירי ארץ ישראל הישנה, מוזיקה תימנית נוגעת לי בצד מאוד מסוים וכן הלאה. מהבחינה הזו אין מקום לשום דיון על מוזיקה איכותית.