^
אחח בסוף יצא אחלה.. לא אמרו כולם על ההברזות שלי, יש לי 0 הפרעות ואפילו הוצאתי 80 בתנ"ך שזה ציון מזה מעולה בשבילי וביחס לרמה של הכיתה שלי.
רק במתמטיקה יצא לי חרא אבל ההורים שלי לא ממש הציקו לי בקשר לזה.
בכל מקרה, אני עדיין לא יוכל לבוא למפגש
כי אחרי מלא פעמים שחזרתי הביתה מאוחר באמצע השבוע ואח"כ או הייתי הולך לבצפר באמצע היום או שהייתי פשוט מבריז הם לא מרשים לי לצאת עד מאוחר באמצע השבוע.
במאוחר אני לא מתכוון לשבע כן? פשוט אסור לי לחזור מאוחר ממש..
עזבו.. מפגש הבא גם יהיה לי כבר רשיון ככה שאני יוכל לבוא לאיפה שזה לא יהיה וגם ההורים שלי כבר יעזבו אותי בשקט.
"וגם ההורים שלי כבר יעזבו אותי בשקט."
אל תהיה ככ בטוח:)
אני שונאת להתעטש....
I Pack life in a suit case
I'm a lost case
You're just my illusion
Made of my wet dreams
It's all a confusion
A Diffusion
Why do I have to beg for your heart?
נכון. ואנחנו אוהבים לקטר על זה כי לא תמיד אנחנו מעריכים את מה שיש .
אבל בעבודה שלי אני רואה טוב מאוד מה זה שהורים מזניחים את הילדים במקרה הטוב ובמקרה הרע גם מתעללים בהם.
אז צריך להגיד תודה שעם כמה שההורים שלנו "מעצבנים" הם רק עושים עבודתם נאמנה והכל מאהבה.
זו בהחלט בעיה חמורה. אבל אולי תסביר להם שאתה מקבל את חומרת הדין שלהם ומבין אותם אבל זה ארוע חריג ויוצא דופן שמאוד חשוב לך להיות בו . ושאתה מבקש שלפנים משורת הדין יוותרו לך רק על היום הזה ואתה גם לא תחזור ממש מאוחר כאילו זה לא יהיה עד אמצע הלילה ... וכמה זה חשוב לך וזה ארוע חד פעמי שקורה אחת להרבה זמן ובלה בלה בלה...
אנשים שמתלהבים מעצמם.
אנשים שלא יודעים להקשיב.
אנשים שהאגו שלהם כל כך גדול שכל משפט שיוצא להם מהפה זה ליטוף האגו.
אנשים שעסוקים בללטף לאנשים כאלה את האגו.
"Everyone in the world should listen to Sigur Ros. Then maybe it'd be a better place."
אני פשוט, כבר משתגעת. עד שהיו לי יומיים טובים,
נאבד לי הפלאפון. אבל מה זה נאבד?! בלעה אותו האדמה! לא שומעים את הצלצול, חיפשתי בכל חור אפשרי בבית, ולא יצאתי מהבית בכלל אז אין סיכוי ששכחתי אותו איפשהו, חיפשתי בזבל פור פאק סייק.
איך זה יכול להעלם ככה?!?
"glitter is like the herpes of arts and crafts"
demitri martin