בפעם הראשונה ששמעתי את סינס היה לי קצת קשה להבין את פאטאל טראג'די. רק אחרי כמה שמיעות כשהתחלתי להבין מי נגד מי, קלטתי איזה גאונות מטורפת הקטע הזה! הוא מתחיל בקטע פסנתר דרמטי ואפל קצת, ואז שקט, ואז...
כניסה אדירה של פטרוצי שמתאימה בדיוק לאוירה, קולות שניים ושלישיים של פורטנוי ופטרוצי, ואז לפני הפזמון הקולות מקהלה המאיימים שרודס עושה... תענוג.. את הפזמון אני פחות אוהב.
ואז מגיע הקטע הגאוני של שאלה-תשובה של פטרוצי- רודס שמפיל אותי מהרגליים כל פעם.
ואז ריף קטלני של פטרוצי תוך כדי אקורד בודד מדהים של רודס ברקע.
ואז שוב קולות המקהלה...
שוב פזמון לא משו..
ואז ריף מטורף של פטרוצי כאשר פורטנוי מצטרף בדיוק כמו שצריך.
ואז, בדקה 4:11 קורה דבר מדהים. פתאום מצטרפים הקלידים משום מקום בתזמון מושלם ליוניסון מטורף כאשר פטרוצי ורודס מחליפים סולו ולווי ביניהם.. פשוט מדהים.
ואז בדקה 6 בדיוק מתחיל הקטע הכי מדהים ששמעתי אי פעם בלי להגזים. פטרוצי ורודס ביוניסון מוזר ומהיר עם תיפוף קל על המצילה שאחרי לופ אחד גם מיונג מצטרף יחד עם הדאבל באס של פורטנוי שנותנים בראש.
ואז מודלציה של הקטע וסיום פתאומי ודרמטי. פשוט חכמה אלוקית.
