DivineComedy כתב:זה בגלל שהם חושבים שהם גדולים מדי לפסטיבלים האלה. אם הם יכולים למלא אולם הגודל נורמלי לבד, למה להם לבוא לפסטיבלים?
לא מסכים. דבר ראשון אתה מגיע לפסטיבל בשביל לתת לקהל שלך ולכבוש עוד ועוד אנשים. לא חושב שהם חושבים שהם גדולים מדיי כי תראו את אוזי, כל אלבום חדש הוא יוצא לכל העולם וקורע את התחת על כל במה אפשרית כולל כל הפסטיבלים. יש בזה יוקרה עצומה גם אם אתם חושבים שמדובר באיזשהו אירוע נחות או אלוהים יודע מה. הם מוכרים בכמויות שהלהקות המובילות היום כמו ארץ' אנמי ונייטויש מוכרים ולגבי כמות הקהל אפשר רק להתווכח אבל לדרים יש פור של כמעט עשור על שניהם למשל ככה שיש להם יתרון עצום רק עקב זה והעובדה שהקהל האמריקאי היה בשבילם משחק ילדים יחסית ללהקות אירופאיות שצריכות לעשות מאמץ גדול יותר בשבילו. ברגע שפול מי אנדר יצא, אמריקה, אירופה ויפן היו אוטומטית שלהם ומשם זה רק לכבוש עוד ועוד. נייטויש לדוגמה פרצו לארה"ב רק באלבום השלישי שלהם וארץ' אנמי היו צריכים למצוא את הסולנית הכי ייחודית שיש בגלקסיה כדי לצאת מהאפרוריות והאנונימיות. אקרפלדת' עבד עשור שלם רק כדי לצאת מהדירת חדר המחורבנת שלו ועוד אחד כדי להיות יציב כלכלית. בעוד עשור דרים יהיו ת'כלס שווים לענקים הקלאסיים כמו אוזי ומוטורהד מבחינת מכירות ואולי לא יגורו באחוזות חולניות עם 17 כלבים ואשה מטורפת שזורקת ביצים על ברוס דיקינסון אבל יהיו מלהקות המטאל הגדולות בעולם בזכות יותר מ30 שנה של חרישה של הגלובוס גם אם הם יהיו לא רלוונטיים לחלוטין. עוד לא קרובים אפילו למצב של להתגלגל רק בזכות האינרציה.
השיוויון הזה יקרה ד"א בגלל הנפילה של חברות התקליטים שתגיע עד אז. תראו את מגהדת' היום לדוגמה שחולמים על למכור כמו פעם גם עם כל הסטטוס שלהם. האחרון שלהם שהיה הטוב ביותר מאז 94 הוא ת'כלס תת מכר היסטרי לעומת הציפיות שלו (בעיקר בגלל שיווק לקוי של רואדראנר מה שהביא גם סכסוך ציבורי בין מאסטיין ללייבל) וזה נשמע אולי פסיכי אבל זו המציאות.
אז זהו בעיניי מוזר שלהקה שיכולה לכבוש כל כך הרבה קהלים ועושה את זה (בואו נהיה אמיתיים, אם יש עכשיו שיר של דרים בפאב גם אם אתה שונא אותם אתה הולך להביא הד באנג במינימום) פוסחת על הבמה הכי גדולה וחשובה בעולם. תקראו לזה איך שאתם רוצים, זה פיספוס בעיניי כי הם לגיטימיים לחלוטין ואי אפשר להגיד שאין להם מקום על הבמה לפני אוזי וג'ודס פריסט.
מעבר לזה, לדעתי האישית אם אתה מוותר על משבצת בוואקן שאין ויכוח שיכולה להיות שלהם בהנפת אצבע אם הם רק ירצו, אתה מתכחש לחלוטין למורשת של המטאל ולדרך החיים הזאת. אני לא יכול לדעת למה ומי ומה אבל אם זה עניין של ויתור מרצון אז יש בזה אלמנט גדול מאוד של אידאולוגיה שאתה כלהקת מטאל לדעתי לא יכול שלא לתמוך בה מרצון וזה פספוס. לא יכול לחשוב על להקה אחת אחרת בגלקסיה בגודל שלה שלא עושה פסטיבלים מסיביים באירופה כל שנתיים לפחות.
טל וניר, אני מבין שהגישה שלי לנושא היא שונה משלכם. אתם מבוגרים יותר ואני מבין שאתם כנראה לא רואים בעצמכם die hard metal heads אז הגישות שלנו שונות לנושא וברור לי ששלי באה ממקום קצת יותר "דתי" אם לא פנאטי ופסיכי נטו אבל מצד שני, רובנו אם לא כולנו מבינים את החשיבות של המטאל בחיים של כנראה רוב מכריע של מי שבפורום הזה והרוב הזה מבין את השורה התחתונה של מי שאני אומר לטוב או לרע. אתה אומר לא לפסטיבלים, אתה אומר לא למיליוני מטאליסטים בכל העולם שבזכות ההתמדה והקנאות שלהם והאהבה שלהם לדבר הזה אתה על בכלל שם.
[quote="DivineComedy"]זה בגלל שהם חושבים שהם גדולים מדי לפסטיבלים האלה. אם הם יכולים למלא אולם הגודל נורמלי לבד, למה להם לבוא לפסטיבלים?[/quote]
לא מסכים. דבר ראשון אתה מגיע לפסטיבל בשביל לתת לקהל שלך ולכבוש עוד ועוד אנשים. לא חושב שהם חושבים שהם גדולים מדיי כי תראו את אוזי, כל אלבום חדש הוא יוצא לכל העולם וקורע את התחת על כל במה אפשרית כולל כל הפסטיבלים. יש בזה יוקרה עצומה גם אם אתם חושבים שמדובר באיזשהו אירוע נחות או אלוהים יודע מה. הם מוכרים בכמויות שהלהקות המובילות היום כמו ארץ' אנמי ונייטויש מוכרים ולגבי כמות הקהל אפשר רק להתווכח אבל לדרים יש פור של כמעט עשור על שניהם למשל ככה שיש להם יתרון עצום רק עקב זה והעובדה שהקהל האמריקאי היה בשבילם משחק ילדים יחסית ללהקות אירופאיות שצריכות לעשות מאמץ גדול יותר בשבילו. ברגע שפול מי אנדר יצא, אמריקה, אירופה ויפן היו אוטומטית שלהם ומשם זה רק לכבוש עוד ועוד. נייטויש לדוגמה פרצו לארה"ב רק באלבום השלישי שלהם וארץ' אנמי היו צריכים למצוא את הסולנית הכי ייחודית שיש בגלקסיה כדי לצאת מהאפרוריות והאנונימיות. אקרפלדת' עבד עשור שלם רק כדי לצאת מהדירת חדר המחורבנת שלו ועוד אחד כדי להיות יציב כלכלית. בעוד עשור דרים יהיו ת'כלס שווים לענקים הקלאסיים כמו אוזי ומוטורהד מבחינת מכירות ואולי לא יגורו באחוזות חולניות עם 17 כלבים ואשה מטורפת שזורקת ביצים על ברוס דיקינסון אבל יהיו מלהקות המטאל הגדולות בעולם בזכות יותר מ30 שנה של חרישה של הגלובוס גם אם הם יהיו לא רלוונטיים לחלוטין. עוד לא קרובים אפילו למצב של להתגלגל רק בזכות האינרציה.
השיוויון הזה יקרה ד"א בגלל הנפילה של חברות התקליטים שתגיע עד אז. תראו את מגהדת' היום לדוגמה שחולמים על למכור כמו פעם גם עם כל הסטטוס שלהם. האחרון שלהם שהיה הטוב ביותר מאז 94 הוא ת'כלס תת מכר היסטרי לעומת הציפיות שלו (בעיקר בגלל שיווק לקוי של רואדראנר מה שהביא גם סכסוך ציבורי בין מאסטיין ללייבל) וזה נשמע אולי פסיכי אבל זו המציאות.
אז זהו בעיניי מוזר שלהקה שיכולה לכבוש כל כך הרבה קהלים ועושה את זה (בואו נהיה אמיתיים, אם יש עכשיו שיר של דרים בפאב גם אם אתה שונא אותם אתה הולך להביא הד באנג במינימום) פוסחת על הבמה הכי גדולה וחשובה בעולם. תקראו לזה איך שאתם רוצים, זה פיספוס בעיניי כי הם לגיטימיים לחלוטין ואי אפשר להגיד שאין להם מקום על הבמה לפני אוזי וג'ודס פריסט.
מעבר לזה, לדעתי האישית אם אתה מוותר על משבצת בוואקן שאין ויכוח שיכולה להיות שלהם בהנפת אצבע אם הם רק ירצו, אתה מתכחש לחלוטין למורשת של המטאל ולדרך החיים הזאת. אני לא יכול לדעת למה ומי ומה אבל אם זה עניין של ויתור מרצון אז יש בזה אלמנט גדול מאוד של אידאולוגיה שאתה כלהקת מטאל לדעתי לא יכול שלא לתמוך בה מרצון וזה פספוס. לא יכול לחשוב על להקה אחת אחרת בגלקסיה בגודל שלה שלא עושה פסטיבלים מסיביים באירופה כל שנתיים לפחות.
טל וניר, אני מבין שהגישה שלי לנושא היא שונה משלכם. אתם מבוגרים יותר ואני מבין שאתם כנראה לא רואים בעצמכם die hard metal heads אז הגישות שלנו שונות לנושא וברור לי ששלי באה ממקום קצת יותר "דתי" אם לא פנאטי ופסיכי נטו אבל מצד שני, רובנו אם לא כולנו מבינים את החשיבות של המטאל בחיים של כנראה רוב מכריע של מי שבפורום הזה והרוב הזה מבין את השורה התחתונה של מי שאני אומר לטוב או לרע. אתה אומר לא לפסטיבלים, אתה אומר לא למיליוני מטאליסטים בכל העולם שבזכות ההתמדה והקנאות שלהם והאהבה שלהם לדבר הזה אתה על בכלל שם.