YtseJammers Israel

בגיטר הירו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=91ZCPJTfwFU[/youtube]



פשוט גאוני!!

הסולו פשוט מטורף!!!

זו לא הקריאה הזאת? כן, חשבתי שיודעים שזה הוא ס-ס, לפי מה שהבנתי (מויקי אני חושב), זה מן שבועה או תקנון כזה שהם צריכים...לדעת? באלכוהוליסטים אנונימיים. אני לא זוכר בדיוק את ההסבר, אבל זה בערך ככה.

הידעתם: אם תעלו את הקול הנמוך בקטע של repentance ב- 3.5 טון, תקבלו את הקול של פורטנוי!

Bootvi כתב:שיר סיום סאגה מצוין!

יש דבר אחד שמוזר לי: בדקה 3:44 יש לי קצת דמיון לשיר של בריטני ספירס.... לא יודע מאיפה זה בא לי כל הזמן!

כמה שאתה צודק!! זה תמיד מזכיר לי את אחד השירים שלה

שיר סיום סאגה מצוין!

יש דבר אחד שמוזר לי: בדקה 3:44 יש לי קצת דמיון לשיר של בריטני ספירס.... לא יודע מאיפה זה בא לי כל הזמן!

לדעתי זה הוא הסיום הכי נפלאה שהיינו יכולים לקבל לסאגת השתיה. אהבתי מאד את ציטוט כל הקטעים, הביצוע השונה שפשוט מלא בעוצמה ואדרנלין. הכי מדהים שהוא נמצא באלבום כל כך טוב, לצד יצירות לא פחות לא טובות, פשוט מושלם.

שיר אדיר!
באמת גרנד פינלה!
בהחלט אחד הטובים אם לא הטוב ביותר בסאגה.
פרק אחרון ענק ומפואר.

וכמה שזה היה צפוי שהם יסיימו בהתחלה של "THE GLASS PRISON", בכל זאת יצא חזק ביותר, אפקטיבי, עצמתי... אין מילים - הסיום המושלם!

אני אף פעם לא באמת אהבתי את הAAA סאגה, אז השיר הזה בכלל לא מדבר אלי, גם בפני עצמו וגם כחלק מהמכלול.

gils77 כתב:שיר מעולה, וסיום סבבה.

אי אפשר כמובן לא לציין שיש בהחלט רגעים שנשמעים כמו הדבקה גרועה, שלדעתי הם היו צריכים להשקיע קצת יותר זמן בחשיבה לגבי זה ואז הכל היה יותר טוב, ולא למהר לסיים את השיר או משהו..המקום הזה הוא הקטע של המעבר לקטע של the root of all evil, מעבר מקטע מעולה אחד לקטע מעולה אחר..אבל מעבר רע.

הסולו של פטרוצ'י, אחד הסולואים היותר מקוריים שלו באלבומים האחרונים..ואחד היותר מעניינים, פנינה חבויה הייתי אומר ולדעתי ברמת הכתיבה שלו הוא לא נופל מהסולו בשיר שאחריו, למרות שהסגנון שונה לגמרי אז קשה להשוות.
וכמובן הסיום הגדול, ובסוף הרפרייז הקטן לפתיחה של כל הדבר הזה...

קיצר אני נהנה מהשיר הזה מאוד! עדיין לא יצא לי לשמוע את כל הסאגה ברצף.

לדעתי ההדבקה המחברת בין השירים היא יותר מנפלאה .
לגבי הסולו של פטרוצ'י - אכן - אחד פנינה חבויה . כמעט כל קטע כאן הוא טוב .

גם לי ישש דברים שליליים לומר על השיר, אבל הפן החיובי לוקח ובגדול.

נכון, חלק מה"הדבקות" לוקות בחסר, ונכון שגם אני הייתי מעדיפה יותר "בשר" חדש לשיר, אבל הוא יצא פשוט מצוין!
עצמתי מאוד ומסכם את הסאגה בצורה יפה.
אני כן חושבת שכשיר בפני עצמו הוא לא בהכרח לוקח את כל האחרים, אבל הוא לא באמת יכול לקחת את כולם בהתחשב בעובדה שהוא מעין "מחווה" לכל האחרים.
מאוד (!!!) אהבתי את האזכור של repentance - אד הקטעים החזקים.

שיר שמסיים בצורה מושלמת את הסאגה!!
אומנם יש חזרה על הריפים אבל זה נותן סגירת מעגל מעולה לכל הסאגה!
הסולו בסוף של פטרוצ'י... אחד הטובים באלבום!
כ"כ אוהב את הבית הראשון שפורטנוי ולאברי מחליפים שורות!

שיר מעולה, וסיום סבבה.

אי אפשר כמובן לא לציין שיש בהחלט רגעים שנשמעים כמו הדבקה גרועה, שלדעתי הם היו צריכים להשקיע קצת יותר זמן בחשיבה לגבי זה ואז הכל היה יותר טוב, ולא למהר לסיים את השיר או משהו..המקום הזה הוא הקטע של המעבר לקטע של the root of all evil, מעבר מקטע מעולה אחד לקטע מעולה אחר..אבל מעבר רע.

הקטעים החדשים, כולם פשוט מצויינים לפי המסורת של הסאגה, כל ההתחלה עם הערבוב בין ריפים חדשים ובין הארפג'ים של גלאס פריזון פשוט אדיר.(Look at the mirror!! קטע ענק), וגם הקטע ישר אחר כך מעולה ואז החיבור לרפנטנס נשמע טבעי לגמרי.
הסולו של רודס, על גבול הפרי ג'אז אפשר להגיד, מצויין!..ומיד אחר כך הקטע השקט שחוזר לגלאס פריזון(רק שקט) כל כך במקום, רודס עושה עבודת קודש וגם לאברי.
אז יש את המעבר הרע, וממשיכים הלאה.
הסולו של פטרוצ'י, אחד הסולואים היותר מקוריים שלו באלבומים האחרונים..ואחד היותר מעניינים, פנינה חבויה הייתי אומר ולדעתי ברמת הכתיבה שלו הוא לא נופל מהסולו בשיר שאחריו, למרות שהסגנון שונה לגמרי אז קשה להשוות.
וכמובן הסיום הגדול, ובסוף הרפרייז הקטן לפתיחה של כל הדבר הזה...

קיצר אני נהנה מהשיר הזה מאוד! עדיין לא יצא לי לשמוע את כל הסאגה ברצף.

שיר מעולה.. אחד משלושת הטובים באלבום(מתוך 6 )

גראנד פינאלה.. הקטע השקט באמצע, החיבור בין הקטעים הקודמים של הסאגה שנעשה בצורה שהכי מתאימה לו ומכבדת אותו...

מדהים

שיר שהוא גם וגם.

בשמיעה ראשונה זה השיר שהכי התלהבתי ממנו, ואני עדיין מבסוט עליו מאוד.
השירים מהסאגה הם בהחלט מהמובחרים של דרים ת'יאטר (ביחס לאלבום שבהם יצאו, חוץ מSC) והרעיון לחבר בין כולם הוא מגניב לאללה.

אבל, יש מקומות שה'סינתזה' פשוט נשמעת מאולצת (או כמו שחבר שלי אמר, היא לא נשמעת, היא פשוט מאולצת).
לדוג' המעבר לפזמון של root of all evil נשמע פשוט רע.
זה נותן תחושה של פרסומת לאיזה אוסף שVH1 מוציאים והם זורקים לך בפרצוף איזה 10 שירים ברצף שקיימים באוסף המדהים של שנות ה70 שעוד לא שמעת כמותו, ואני חושב שהיה כדאי להשקיע קצת יותר מחשבה ומקוריות במעברים שבין כל השירים. זה היה יכול להישמע יותר טוב..

ושוב אבל (כדי לסיים בטוב), החלקים החדשים בשיר פשוט יפים. לחנים שכיף לשמוע אותם. מהסוג שאם מישהו לידך מדבר (באוטו למשל ) לקראת הקטע הבא, אתה משתיק אותו ב'עצבים' שלא יפריע.
וגם אהבתי את הקטנות האלה שהם זורקים עם הסאונדים הקטנים מכל שיר. כמו למשל השניות האחרונות בהחלט שמערבבות את השניות הראשונות בהחלט שיר the glass prison ושל root of all evil.

בשורה התחתונה, שיר מעולה, עם כמה כתמים עליו..

סיום מדהים לסאגה,חיבור מעולה יחד עם כל החלקים..אין מילים

לדעתי זה השיר שלאברי שר בו הכי טוב בכל האלבום ונראה לי שגם אמרתי את זה בנושא אחר, איזה ביצוע מעולה! O:
פשוט שיר מושלם, ואחד האהובים עלי באלבום.

אני מת על הקלידים של ג'ורדן בשיר הזה, מוסיפים לו... אני לא יודע אם זה ישמע מוזר, אבל כשאני שומע את השיר הזה הקלידים של ג'ורדן נותנים לו אווירה מלכותית. זה נשמע מוזר? נו, דרמטיות וחשיבות ם:
הקטע האינסטרומנטלי שפותח את השיר ממש יפה, אני אוהב בהתחלה את המשחק הזה שפורטנוי אומר מילה ואז לאברי "עונה" לו, אחר כך עוד חלק אינסטרומנטלי מעולה עם סולואים מטורפים שמובילים לאחד הקטעים האהובים עלי: האיזכור מ-TDS עם הקטע של "the kingdom...", וברקע פורטנוי שמדבר ואומר קטעים שקשורים לגמילה, אחר כך מגיע הקטע של TROAE עם רודס ברקע שכמו שאמרתי, מוסיף לקטע הזה מן חשיבות ודרמטיות כזאת עם הצלילים שלו, כמובן החלק המעולה של ה-I am responsible ובסוף האיזכור של הריף הפותח מ-TGP ואז הסיום המרשים והדרמטי של הפעמון מאותו שיר והתופים מ-TROAE.... לטעמי השיר הכי טוב בסאגה

5/5

שיר מדהים, במיוחד אם שומעים אותו ביחד עם שאר השירים בסאגה.

"I am responsible when anyone, anywhere
Reaches out for help, I want my hand to be there
I am responsible when anyone, anywhere
Reaches out for help, I want my hand to be there"

כזאת צמרמורת יש לי בקטנה הזה, גם לאברי שר בו ממש ממש טוב.

דווקא אני חושב שה-Ratio בין קטעים חדשים לבין לקיחת קטעים מהשירים החלקים לקוי במקצת.
גם בהתחלה וגם בסוף השירים יש ריפים מצויינים וה-I'm responsible זה קטע מעולה, קצת חורה לי שהם לא נתנו עוד קצת "בשר" לכל הקטעים הללו, ובחרו לשים דגש גדול מדי (לטעמי) על ה"מחווה" לשירים הקודמים.
אבל All in all - השיר המקפיץ באלבום. יהיה לי קצת מוזר לשמוע את כל הסאגה בלייב... משהו כמו Strange Deja-Vu של "שמעתי את זה כבר, ועוד לפני 10 דקות!"

סיום מושלם.
מה שעיצבן אותי זה עריכת המאסטרינג החפיפניקית באלבום הזה..
למשל, בשיר הזה, לקראת סוף השיר, האקורד שמסיים את הקטע השקט של TDS, והאקורד שפותח את TROAE מתנגשים אחד בשני לשניה או 2, 08:25.
(יהיה אפשר לשמוע את זה בבירור עם אוזניות.)

לקיטרוג : חבל שהשיר לא היה בנוי כשיר בפני עצמו ולא כשרשרת של שירי הסאגה .

אם כי ...

אני מת על השיר הזה , אמרנו כשדרים יודעים לחבר שירים באופן יוצא מן הכלל ? אמרנו ! ( וראינו את זה באינסטרומדלי הפרה-היסטורי שבבודוקאן ) .
כל שיר מתחבר באופן מופתי לבא אחריו , כבר מההתחלה - נכנס לו הניואנס הראשון מ This Dying Soul (תחילת השיר עד 2:07 ) וממשיך לחלק שמאוד מרגש אותי ומצריך אותי להאדבאנג רציני - איזה סאונד מטורף יש לפטרוצ'י כאן , פשוט ריף כבד ויפיפיה שרק דרים יכולים לעשות ! זה החלק שאני הכי אוהב בכל השיר . לא נוכל לנשום כי מיד אחרי זה בא ג'ורדן עם הקונטינום - עם סאונד שטוען לכתר בתור אחיו של הגיטרה החשמלית . חשוב לציין את ג'יימס לברי שפשוט שר בצורה דרמטית , חדה וברורה , עם שילוב של שירה מחוספסת ושירה נקיה בקטעים יותר מלודיים של השיר .
דקה 5:47 - ג'ורדן עוד פעם לנכנס לחגיגת הקלידים שלו , כשמסביבו רוקדים במחול שדים שאר חברי הלהקה - אני עדיין לא יודע אם הסולו הזה מזכיר לי את הסולו של The root of All Evil או כהמשך ל This Dying Soul . בהחלט אחד הקטעים היפים והמעוטרים של השיר .
דקה 7:11 - איזה שטיחי סאונד נפאלים ג'ורדן הכניס לנו כאן , איזה גיטרה אקוסטית צלולה של פטרוצ'י , ה Feel פשוט מושלם . פורטנוי מתחבא מאחורי קולות נמוכים מאוד כדי להעביר את המסר בצורה הברורה ביותר : אחרי כל ענן שחור - באים השחפים הכסופים מבשרי השקט . כנגד דיסהרמוניה (Dischord ) - יש הרמוניה . הכל מאוזן , אחרי כל צרה בא הפתרון , השקט .
דקה 9:40 בערך - זה מבחינתי ה Spot Light של פטרוצ'י - סולו של כדקה -שתיים שכולו תענוג אחד צרוף .

זה בהחלט אחד מ-3 השירים החזקים באלבום ( אחרי TBOT ו - TCOT ) . אמנם לא מעטים היו רוצים לשמוע את סיום הסאגה בלי תזכורות משירים קודמים , אבל כשמתייחסים לשיר הזה כשיר בפני עצמו - הוא פשוט סיכום מעולה .