תחשבו על שלושה דברים:
א') אלבום שמהרגע הראשון הפך לכם את המוח
ב') לא נמאס לכם ממנו, לא רוצה לשמוע "כה פעם היה נחמד היום בלה"
ג') הוא פשוט down right מרשים ומטורף
בשבילי זה בלי שום ויכוח Ziltoid The Omniscient של דווין טאונסנד.
אופרת חלל רב מימדית טעונת אספרסו אדירה מכל הכיוונים. כל האלבום נכתב ומבוצע ע"י טאונסנד והדראם קיט פרום הל. עלילה קרועה גזורה הזויה, ביצוע מרשים בטירוף, שמעתי אותו פעם ראשונה וידעתי שאני לוקח את הדיסק הזה איתי לקבר כי הוא פשוט הדבר הכי ענק ששמעתי בחיים שלי, חסר פרופורציות לגמרי, כמו זילטויד בכבודו ובעצמו, חנון מהמימד הרביעי שמגיע לכדור הארץ כדי לתדלק על קפה שחור בשביל לבצע את מזימת המסע בזמן שלו שתאפשר לו לשנות את ההיסטוריה ולגרום לכולם לסגוד לו. אבל מכיוון שאנחנו מכינים חרא של קפה הוא עולה על הבמה, דופק סולואים
שהאופל יודע איך הוא מבצע, מכריז מלחמה, מתנגח עם ישויות קוסמיות עליונות ומגלה את מהות הקיום האמיתית והאירונית שלו. אני פשוט מכור לאלבום הזה, הוא לא נמאס ותמיד מצליח להרשים וזילטויד הוא פשוט דמות שאפשר לעשות עליה שישה סרטים וכל אחד מהם יהיה יותר מצחיק מהשני.
דווין טאונסנד באלבום הסולו האמיתי הראשון שלו לדעתי ובמצב קיומי מאוד שברירי מסביר את כל מה שהוא מרגיש בדרך הכי לא הגיונית שאפשר ואיכשהו יוצא מלך העולם. האיש והאגדה.
האיש:
והאגדה:
קדימה לרוץ, תורכם.
או של ידיד שלי 
