Archive for יוני, 2007

Turkish Chaos

יום שבת, יוני 30th, 2007

כמעין סגירת מעגל לנסיעה הראשונה המאורגנת של המועדון בנובמבר 2002, החלטנו לנסוע שוב לאיסטנבול כדי לראות את להקתנו האהובה. ההיענות למשלחת הייתה מדהימה ושברה את כל השיאים של הנסיעות הקודמות של המועדון – הגענו כבר למצב שהיו רשומים למשלחת 60 אנשים, אך בסופו של דבר יצאו יחדיו 51 אנשים. עדיין, זהו שיא חדש עבורנו. כשהגענו לשדה התעופה נתב"ג, נוכחנו שיש לא מעט אנשים אחרים שטסים להופעה , חלק לא קטן מהם שילם מחיר מופקע של 425 יורו בשביל דיל שהיה בעל תנאים פחות טובים מאשר אלו בדיל שלנו. אלו נוכחו לדעת מדוע כדאי ומשתלם להצטרף למשלחת מטעם המועדון. במהלך הטיסה, חברי המשלחת הספיקו להכיר אחד את השני ונוצרו קשרי חברות שנשמרו גם לאחר הנסיעה.

לקראת ההופעה

הגענו לאיסטנבול וחיכה לנו אוטובוס מיוחד רק לקבוצה שלנו, בלווי סוכנת מקומית של חברת הנסיעות נסענו למלון Crystal אשר שוכן באזור המודרני של איסטנבול, Taksim, ליד כל האטרקציות התיירותיות.
אחרי התארגנות זריזה בחדרים, יצאנו אל עבר מדרחוב "איסטיקלל" (בתרגום: עצמאות) כאשר בדרך אנחנו עוברים ליד פסלו של אטא-טורק, האיש שהביא לטורקיה את המהפכה החילונית ב-29 באוקטובר, 1923 ועד היום נחשב לגיבור לאומי.

היו לנו תוכניות אומנותיות לאותו הערב – ערב דרים ת'יאטר יחד עם מועדון המעריצים התורכי בפאב ה-Bronx שנמצא באחת הסמטאות של המדרחוב. המוסיקה כללה שירים של דרים ת'יאטר ושל פרויקטים כגון Liquid Tension Experiment, על המסך הוקרנו קליפים מביקוריה הקודמים של הלהקה בתורכיה, ואף נערך חידון נושא פרסים לחברי המועדון הטורקי. האווירה הייתה מצוינת בין חברי המועדון הישראלי והטורקי, כאשר אני אישית שמחתי לפגוש את חברי הטוב Ata, שעזר לי בנסיעתנו הקודמת לאיסטנבול וגם הפעם, את Cenk וגם את Bugra, חבר פורום פעיל בפורום של מייק פורטנוי.
מאחר והיינו מאד רעבים אחרי הערב המרתק, נכנסו בדרכנו חזרה למלון למסעדת Konak, עליה המליצו לנו. חשוב לציין שהמדרחוב פעיל מאד ושוקק חיים גם אחרי חצות. במסעדה עצמה קיבלנו את מיטב האוכל התורכי: צלעות כבש, קבב כבש ומנת הדגל איסקנדר שמורכבת מחתיכות קטנות של פיתה ורוטב עגבניות, מעליהן מונחים רצועות בשר כבש ובצד יוגורט. חלקנו לקח את היוגורט התורכי "אייראן" כדי להרוות את צימאוננו. לאחר שמילאנו את בטננו, חזרנו למלון אשר נמצא כחמש דקות הליכה ולמרות העייפות ישבנו קצת בלובי וקשקשנו.

באותו ערב נסענו להופעה שהתקיימה למעשה בצד אחר של העיר באמצעות אוטובוס שהמועדון התורכי עזר לארגן ובכך להקל עבורנו את ההגעה להופעה מאחר והיינו קבוצה לא קטנה. הגענו למתחם עצמו יחסית מוקדם ואספנו את הכרטיסים. בינתיים, נכנסתי יחד עם מנהל המועדון הטורקי, Ata, אל המתחם עצמו ונדהמתי מרמת הארגון והמקצועיות. היה ספונסר ראשי לכל האירוע שהכין יופי של הפקה. אזור ענק עם דוכני שתייה ודוכנים שונים עם משחקים היתוליים, כאשר ברגע מוסיקת מטאל על שלל גווניה.

נכנסנו אל מאחורי הבמה על-מנת לפגוש את מנהל סבב ההופעות, ריק פולנר, וכדי לאסוף את מדבקות ה- Aftershow למועדונים שלנו. לשם שינוי, ריק היה נחמד מאד ואפילו הצלחנו בעזרתו להציץ בדף הסטליסט (עוד על כך בהמשך). לאחר מכן יצאתי וחברתי לשאר חברי המשלחת ונכנסנו למתחם ההופעה. חברי המשלחת שקיבלו את ה- Aftershow Pass היו נרגשים ודרוכים לקראת המפגש עם הלהקה, לחלקם הגדול הייתה זאת הפעם הראשונה, וחלקם אף לא האמין שהוא יפגוש את הלהקה אי-פעם. שלא כמו בעבר, ה- Aftershow היה דווקא Preshow הפעם, מאחר והלהקה הייתה צריכה לעזוב מיד לאחר ההופעה. התורכים עשו לנו שוב כבוד והוכיחו עד כמה הם אנשים חמים, כאשר נתנו למשלחת הישראלית להיכנס ראשונים למפגש עם הלהקה, וכך 11 חברי משלחת נכנסו לפגוש את חמשת המופלאים. כל אחד מאיתנו זכה לדבר מעט עם חברי הלהקה, ומטבע הדברים אני הארכתי בשיחה עם ג'ורדן. נועם גרשון, הידוע בכינויו בפורום כ"חתוליס", ניצל את ההזדמנות ובחוצפה ישראלית אופיינית אמר לפטרוצ'י כי הוא משתמש ביותר מדי פייזר (אפקט גיטרה) באלבום האחרון. מייק פורטנוי בתחילה לא האמין שהגיעו כ- 50 איש מהמועדון ולאחר מכן שאל אותי אם הגענו לתורכיה באוטובוס? נו באמת מייק, טוב שלא שאלת אם רוכבים על גמלים בישראל. מייק הוסיף ואמר כי הלהקה שמעה על העצומה של המועדון הישראלי והיא רוצה לבוא לישראל בקיץ 2008– עוד לא אבדה תקוותינו. אחרי שכולנו לקחנו חתימות, ערכנו תמונה קבוצתית מרגשת עם חברי הלהקה.

עם חברי הלהקה

על ההופעה עצמה מיותר להכביד במילים, שכן צריך לראות את חמשת המופלאים כדי להאמין שגם אחרי 21 שנים אין להם מתחרים בפרוג מטאל מבחינת איכות ורמת המוסיקה. לאחר המופע הפותח של להקת הפרוג התורכית, Dreamtone (שזמרה נשמע כמו צ'רלי דומיניצ'י באופן חשוד ביותר), עלו לבמה חברי להקת דרים ת'יאטר. הקהל התורכי, כמו בפעם הקודמת, היה חם מהשנייה הראשונה ועד האחרונה של ההופעה – אין לי ספק שתורכיה היא אחת המקומות האהובים ביותר להופעה על חברי הלהקה ובשבילם כיף יותר לנגן מול קהל חם ואנרגטי מאשר אל מול קהל אירופאי ישנוני ואדיש.

הסטליסט היה מצוין והתחיל עם Overture 1928 שהקפיץ את כל 4000 הדרימיסטים על הרגליים והמשיך עם Strange Deja vu באופן טבעי. לאחר מכן נוגנו שני השירים השוברים של הדיסק החדש, Constant Motion ו- The Dark Eternal Night בו כל הקהל קפץ והשתולל. הדגל של YtseJammers Israel הונף אל-על במהלך כמעט כל ההופעה כאשר באחד השירים הוא הורם הפוך, ומייק פורטנוי סימן לנו עם היד להפוך אותו. כל אחד מחברי הלהקה שם לב היטב לנוכחות הישראלית בקהל, התלהב ואף הודה לנו במהלך ההופעה אם תוך מבט עיניים ואם תוך הוקרת תודה באמצעות תנועות ידיים. לאחר סולו קלידים של ג'ורדן, ביצעה הלהקה את אחד מלהיטיה הגדולים, Surrounded, שיר קשה לשירה ומוכיח רק עד כמה לאברי נמצא בשיאו. את השיר הלהקה עיבדה בצורה מיוחדת כאשר היא שוזרת באופן המיוחד לה שיר של להקת מריליון, Sugar Mice, ו- Mother של להקת פינק פלויד. אחרי Honor Thy Father ששוב הרים באוויר את הקהל, בוצע השיר המרגש Forsaken כאשר הקהל שר עם לאברי את כל השיר. לאחר מכן נוגן השיר הקצבי I Walk Beside You, שהמחיש לנו עד כמה אנחנו אוהבים, מוקירים ומלווים את הלהקה הזאת. ולקינוח, איך אפשר בלי שיר עם אלמנטים אוריינטליים בהופעה בתורכיה, Home כמובן (שהוא גם שם המועדון התורכי), והאנרגיות שהיו בקהל היו מטורפות. גם בפעם הקודמת שהלהקה ביצעה פה את השיר, זה היה אחד משיאי ההופעה וכך גם הפעם. בהדרן היו אמורים להיות שני שירים (ידענו שכן יצא לנו להציץ בסטליסט לפני כן כאמור), אך מאחר והלהקה כל-כך נהנתה מההופעה, הוחלט לצ'פר אותנו גם ב- Spirit Carries On, בו כל הקהל התייחד לתמונה.

כולם יחדיו

דקות קסומות ומרגשות בהן מאות מצתים הונפו באוויר. לאחר מכן ביצעה הלהקה את As I Am, וההנאה של הקהל הייתה מעבר למצופה, אני לא האמנתי איך השיר הזה יכול להקפיץ כל-כך אנשים בסיומה של הופעה, והופתעתי לטובה. הלהקה חתמה את ההופעה בביצוע ל- Pull me Under ונפרדה מאיתנו לשלום. לאחר ההופעה התאספנו ועלינו על האוטובוס שלקח אותנו בחזרה למלון. לא ויתרנו על גיחה נוספת לאיסטיקלל, חלקנו בחר ב- Burger King בעוד החלק השני התענג על השווארמה המקומית שנמכרה במחיר של 3 לירות תורכיות (9 שקלים חדשים!).

ביום שבת, קשה היה לקום ולהתאושש אחרי ההופעה המדהימה ואחרי הטיול המאתגר שעברנו באותו יום שישי בבוקר, אך למרות זאת יצאנו לכיוון מתחם "סולטן אחמט" על מנת לבקר בכנסיית "איה סופיה" המפורסמת, "המסגד הכחול" וגם בבריכות התת-קרקעיות. לאחר מכן פסענו אל עבר הגראנד בזאר "קפלי צ'רשי" שם ישנן עשרות חנויות של מעילי ובגדי עור, תכשיטים וכמובן דוכני תבלינים ורחת לוקום. מאחר ותורכיה היא יעד פופולארי של ישראלים ומאחר ויש לא מעט יהודים תורכיים שעובדים שם, נתקלנו במוכרים שמדברים עברית לא רעה ואפילו הזמינו אותנו לתוך החנות לשתות כוס תה. לאחר מכן חזרנו לאיסטיקלל ושוב בלסנו איסקנדר ושאר מעדנים מקומיים אחרים וחזרנו למלון. במלון חלקנו הלך לבריכה, כאשר צחי שיבי ושגיא נחמה עושים תחרויות קפיצה לבריכה הקטנטנה, דבר שעצבן את שתי המסג'יסטיות הרוסיות שעבדו שם, ושעשע את כולנו. לאחר-כן עליתי במעלית כאשר אני לובש את החולצה Flower Kings – Adam and Eve עליה מצוירים אדם וחווה עירומים. במעלית היו גבר ואישה בעלי חזות מזרחית שהיו בשוק מהציור על החולצה, שאלתי אותם מאיפה הם וכתשובה קיבלתי: "איראן", עניתי להם: "אה, יופי אני שכן שלכם" ובכך הסתיים לו המפגש ההזוי. באותו ערב רצינו ללכת ל- Hard Rock Cafe כי מישהו החליט שיש כזה באיסטנבול גם, אבל לא מצאנו את המקום למרות ששאלנו הרבה עוברים ושבים. הסתובבנו בין לא מעט בתי קפה ופאבים ובסופו של דבר נכנסנו לפאב מטאל שנקרא Dorock, בו מסכי טלוויזיה עליהם הוקרנו קליפים כמו Welcome to the Jungle של Guns, Burn בביצוע Whitesnake, Redneck של Lamb of God ו-Cowboys From Hell של Pantera. הבירה נלגמה בכמויות והיה לנו רק חבל שאין מקום כזה בארץ לחובבי הרוק הכבד.

לאחר ארוחת הבוקר ביום ראשון, ירדנו ללובי ועלינו לאוטובוס לכיוון שדה התעופה. במהלך ספירה שמית, גיליתי שעידן ואבירם לא עימנו. התברר שהם לא התעוררו. זיו תמרי הלך והעיר אותם והם הצטרפו אלינו לאוטובוס בנסיעה לנמל התעופה ע"ש אטאטורק. היה לנו זמן קצר עד הטיסה והסתובבנו בדיוטי פרי, כאשר נדב אביטל הוציא גיטרה קלאסית והחל לנגן את Solitary Shell, והתחלנו לשיר בציבור בצורה מאולתרת ליד סניף הבורגר-קינג. בטיסה חזרה , הייתה דיילת טורקיה בלונדינית שנראתה ממש כמו ברבי, וגל אברמוביץ' הצלם שלנו עשה לה בוק של תמונות. חזרנו לנתב"ג, עשינו תמונה קבוצתית עם הדגל ונפרדנו אחד עם השני אחרי משלחת נוספת מעולה ומוצלחת של המועדו. בטוחני שזאת לא המשלחת האחרונה של המועדון ויהיו עוד רבות בעתיד. בינתיים כולנו בתקווה שאת ההופעה הבאה של הלהקה כולנו נראה בארץ הקודש.

לחצו להצגת והורדת גרסה גדולה

מפגש מועדוני מעריצים בינלאומי

יום שישי, יוני 29th, 2007

מפגש מועדוני מעריצים בינלאומי

מפגש מועדוני מעריצים בינלאומי נערך בתורכיה ב-28.06.2007 במסגרת משלחת Turkish Chaos.
המפגש היה פתוח לכלל מועדוני המעריצים של הלהקה ואורגן ע"י Home ו-YtseJammers Israel.

תמונות בגלריית התמונות שלנו.

סבב ראיונות

יום שלישי, יוני 26th, 2007

חברי הלהקה רואיינו לאחרונה על-ידי מספר מגזינים מקוונים. להלן הקישורים לראיונות.

ראיון וידיאו עם ג'יימס לאברי

יום שני, יוני 25th, 2007

The Mirror, מועדון המעריצים הגרמני, ראיין את ג'יימס לאברי לפני ההופעה ב- Bonn
Enjoy.

מפגש פורום

יום שישי, יוני 22nd, 2007

מפגש פורום כללי ומשלחת Turkish Chaos טרום הטיסה נערך ב-21.06.2007.
התמונות, בגלריית התמונות שלנו.