ארכיון הודעות שתוייגו עם "ראיון"

פטרוצ'י במדיה הישראלית

יום רביעי, 15 ביוני 2011

ג'ון פטרוצ'י התראיין לאחרונה ל-Ynet ומגזין Metalist.
והינה הקישורים לכתבות. 🙂

http://www.metalist.co.il/InterviewPrivate.asp?id=473
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4081516,00.html

פורטנוי בראיון ראשון מאז ההודעה על עזיבת הלהקה. מומלץ לקרוא.

יום שבת, 11 בספטמבר 2010

אתמול בלילה מייק פורטנוי התראיין בתוכנית הרדיו של חברו הטוב אדי טרנק.
ניתן לקרוא תמליל של הראיון בקישור הבא. מומלץ לקרוא.

ייתכן ועוד נראה את פורטנוי בלהקה בעתיד…
http://www.roadrunnerrecords.com/blabbermouth.net/news.aspx?mode=Article&newsitemID=145872

ראיון עם ג'יימס לאברי

יום ראשון, 1 במרץ 2009

פורסם לראשונה בגליון השישי של מגזין מועדון המעריצים

היי ג'יימס, מה שלומך?
שלומי טוב, תודה. אני כרגע בניו יורק במהלך ההקלטות של האלבום החדש. אני מקליט כרגע את השירה לאלבום, תהליך שיימשך עוד שבוע בערך ולאחריו יישאר לעשות מיקס וליטושים אחרונים לפני שהוא ייצא.

רציתי קודם כל להודות לך שפינית זמן לענות על כמה שאלות שהכנו.

נתחיל עם האלבום החדש שבדרך: מה אתה יכול לומר לנו על האלבום החדש (במגבלות המובנות), השפעות או קונספט?
אני לא ממש יכול לחשוף הרבה על האלבום החדש רק לומר שהוא מבחינתנו עוד צעד גדול קדימה ללהקה. המוזיקה, האווירה והאנרגיה באלבום הזה, יש בהחלט למה לצפות.

זה האלבום העשירי במספר של הלהקה (תשיעי איתך בתור סולן). זה בטח רגע מאוד מרגש עבורכם. איך אתה ואיך הלהקה מרגישים לאור העובדה הזאת?
ברור שיש הרבה רגשות מעורבים, זה בהחלט מראה שאנחנו חלק ממשהו גדול שהוא חובק עולם. לא ממש שמים לב לזמן שעובר, אני אישית מרגיש שאני עדיין בשנות העשרים לחיי והכול מרגיש חדש ומעניין כמו שהיה. אני חושב שההישגים הגדולים וכל מה שחווינו במהלך השנים האלה הביאו אותנו לאיפה שאנחנו היום, ונתנו ללהקה אפשרות להתקדם ולהתפתח להרבה כיוונים שונים. אני מרגיש שהלהקה התבגרה הרבה מבחינה מוזיקלית עם השנים.

האם העובדה שזהו האלבום העשירי שלכם השפיעה על הכתיבה של האלבום החדש? האם אתם מסתכלים על האלבום הזה בצורה שונה?
ברור שזה משפיע. כל אלבום משקף את התחושות והלך הרוח של הלהקה באותה תקופה. תמיד תוכל למצוא באלבומים שלנו נגיעה למציאות של אותה תקופה, המילים שלנו מביעות גם רגשות אישיים כלפי אירועים שונים וגם תחושות רחבות יותר, שנובעות מאירועים שונים במציאות שמסביבנו. אני מאמין שכל אלבום הוא מעין קפסולה שמשמרת תקופה מסוימת בהיסטוריה של הלהקה ושל המציאות מסביב ללהקה.

האם אתה חושב שהלהקה צריכה להיות אגרסיבית יותר בכיוון המוזיקלי שלה כיום, לעבר המטאל הקיצוני יותר, סגנון שהופך מאוד פופולארי היום בקרב הקהל הצעיר? או אולי לפנות לצד האלטרנטיבי יותר כמו ששמענו בעבר בסאונד ובכתיבה של Six Degrees of Inner Turbulence המצוין, או בשני האלבומים האחרונים עם השפעות של Muse.
אני חושב שהראינו הרבה מאוד מהצד האגרסיבי של הלהקה ב-Train of Thought וזו הייתה המטרה באלבום הזה. ללכת לגמרי לכיוון הזה, ולנסות לעשות בדיוק את מה שפופולארי היום זה להתנתק לחלוטין ממה שאנחנו מאמינים בו, זה יהיה מזויף עבורנו. אנחנו תמיד היינו להקה מגוונת מוזיקלית, אנחנו תמיד מחפשים לשלב בין מה שרלוונטי באותה תקופה לבין מה שאנחנו יודעים ואוהבים לעשות אבל תמיד מנסים לשמור על האיזון העדין ביניהם. אני חושב שצריך לדעת איך לקחת את מה שחדש ומעניין היום במוזיקה ולשנות אותו כדי שיתאים וייתן דרך חדשה ללהקה להביע את עצמה. כמובן שזה גם תורם ללהקה להיות רלוונטית ומעניינת גם לדור חדש של מאזינים. בקשר לכיוון האלטרנטיבי שמעורר הרבה באזז בעולם המוזיקה מסביבנו. אני חושב שאנחנו תמיד מנסים להיות עם האצבע על ה"דופק המוזיקלי" של התקופה שלנו, אנחנו בהחלט לא יכולים להתעלם מזה ומנסים לשלב את זה אצלנו אבל תמיד נשמור על הסגנון והאיזון שלנו.

ומה בקשר להשפעות מוזיקליות אישיות שלכם? אני יודע שהלהקה מאוד מגוונת בהשפעות שלה כשמייק וג'ון פטרוצ'י נמשכים קצת יותר למטאל ולצד האפל של המוזיקה, ולעומתם ג'ורדן למשל שלא ממש מתחבר למטאל ברמה הזאת והיה צריך לעשות התאמות כדי להתחבר לצד הזה של הלהקה. מה דעתך האישית בנושא?
מייק תמיד היה ה"חיה" והמטאליסט הקשוח בלהקה. הוא תמיד יודע מה מעניין במטאל, תמיד שומע את ההרכבים הכי חדשים כמו Stone Sour ו-Lamb of God אין הרבה להקות שהוא לא מכיר בסגנון הזה. ג'ורדן אוהב מאוד את הצד הפרוגרסיבי יותר, אבל מצד שני גם מייק מאוד מגוון במה שהוא שומע, והוא יכול לעבור מלהיות מטאליסט קשוח ואגרסיבי לשמוע הרכבים חדשים עם מוזיקה ואווירה של שנות ה-70 ועם גישה הרבה יותר "רכה". אני אישית שומע היום בעיקר את Death Magnetic, האלבום החדש של Matellica. אני חושב שזה האלבום הכי טוב שהם הוציאו מזה הרבה שנים ואני מאוד נהנה ומתרגש לשמוע אותו היום. אני גם מתעניין ושומע קצת טכנו ומוזיקה אלקטרונית, בכלל ההשפעות שלנו מגוונות מאוד ולא מתמקדות מסביב לסגנון מסוים.

אוקיי, נעבור לנושא אחר ומרגש מאוד. אני בטוח ששמעת שאתם מתוכננים להגיע להופעה היסטורית בישראל ביוני הקרוב?
כן שמעתי, בהחלט. אם אני לא טועה זה ב-16 ליוני. זה הולך להיות באולם סגור או במקום פתוח?

כרגע זה הולך להיות באולם סגור אלא אם ימכרו כל הכרטיסים לפני ויהיה ביקוש גדול ואולי יזיזו אותו למקום פתוח.

בשבילנו זה אירוע שאנחנו מצפים לו הרבה מאוד שנים, ובטח פגשת הרבה מאוד מעריצים ישראלים של הלהקה בהופעות ברחבי העולם שקראו לכם להגיע להופיע בישראל. אנחנו כבר רואים ושומעים את הבאזז המטורף, מרגע הפרסום של ההופעה, מאלפי מעריצים שלכם בישראל. אנחנו מאוד מתרגשים להגיע לישראל אחרי הרבה מאוד שנים ששמענו וראינו שיש בסיס מעריצים מאוד גדול ללהקה אצלכם. ועכשיו נוכל לחוות בעצמנו את הקהל הישראלי שהיה מאחורינו כל השנים האלה.

למה אתם מצפים מההופעה, מהקהל הישראלי?
זה הולך להיות מרגש לשני הכיוונים, גם לנו זו פעם ראשונה בישראל וזה מרגש בפני עצמו. אנחנו כל הזמן רואים ושומעים את המעריצים הישראלים שלנו בהופעות, באירופה בעיקר, ואני בטוח שרוב האנשים לא יכולים לתפוס מטוס ולטוס לראות אותנו באירופה כמו שאתם במועדון עושים. אנחנו מקווים שנגיע לכמות הרבה יותר גדולה של מעריצים שאנחנו יודעים שמחכים לנו בציפייה כבר הרבה שנים. אני גם בטוח שנשמע הרבה מאוד צרחות כשנעלה להופיע. ברגע שההתרגשות הראשונית תעבור ונגיע להופעה עצמה, אני בטוח שנהנה מאוד יחד ואנשים יחוו חוויה טובה.

מה אתם מצפים מישראל עצמה? בטח שמעתם מג'ורדן רשמים מהביקור שלו בארץ, אבל לכל אחד יש בוודאי את הציפיות שלו מהביקור הזה.
אנחנו עדיין לא יודעים כמה זמן יהיה לנו מעבר להופעה עצמה, אני מקווה שלא נצטרך להמריא ישר אחרי ההופעה כדי להספיק ולראות קצת מישראל. אישית הייתי רוצה להיות מסוגל לטייל קצת ולראות בעיניים את ההיסטוריה הכל-כך עשירה ומעניינת של המדינה שלכם, לגעת קצת בהיסטוריה המרתקת של ישראל. אני מאמין שזו תהיה חוויה גדולה עבורי ועבור שאר חברי הלהקה.

אתם יודעים כבר אם אנחנו הולכים לראות ערב של דרים ת'יאטר לבד או אולי עם הרכב פותח?
כרגע זה יותר מדי מוקדם לדבר על זה. הפוקוס העיקרי שלנו זה לסיים את האלבום החדש בצורה הכי טובה. בטח יהיו לנו יותר פרטים בשבועות הקרובים, אבל אני בטוח שלא משנה איך יראה הערב הוא יהיה מרגש ומעניין.

בוא נעבור רגע להופעות אחרות שלכם הקיץ. שמענו על הפסטיבל Progressive Nation שחוזר הקיץ עם הרכבים מצויינים כמו POS, Zappa Plays Zappa ו-Beardfish. אתם בטח מתרגשים מאוד מההזדמנות הזאת?
הפסטיבל הזה זו הזדמנות גדולה עבורנו כלהקה לפתח משהו מיוחד ומגוון. מעין פסטיבל כזה שיאגד בתוכו הרכבים שאנחנו אוהבים. רצינו ליצור משהו מסביב סגנון מוזיקלי מסוים, אבל מכיוונים שונים שלו. אנחנו רוצים לקדם את הסגנון הזה ולפתוח דלתות ללהקות שאנחנו מאוד מאמינים בהם. אז יש להקות כמו POS שלמייק יש חיבור מאוד חזק איתם, או Beardfish שהם יותר הרכב שנות ה-70 מוזיקלית. הם מגיעים פעם ראשונה לארה"ב להופיע, אחרי שזה לא התאפשר במשך שנים, אני בטוח שגם להם וגם לקהל מעריצים שלהם בארה"ב זו תהיה חוויה מעניינת. גם אותם מעריצים שלנו ושל שאר ההרכבים שיהיו יוכלו להקשיב להרכבים אחרים באותו סגנון עם גוון מוזיקלי קצת שונה.

נשמע כמו פסטיבל שהולך להיות מרתק להשתתף בו.

בוא נעבור קצת אליך אישית ולפרויקטים האישיים שלך כסולן:
ניתן לראות בשנים האחרונות שהקול שלך, אחרי הרבה שנים של עליות וירידות, חזר לעצמו. ואפילו ניתן לומר שהיום הוא יותר יציב ממה שהיה בעבר. איך אתה מסביר את זה? הרי רוב הסולנים בסגנון הזה הקול שלהם הולך ונעלם ככל שהם מתבגרים ואצלך רואים תהליך הפוך? אני שומר על עצמי, אני אוכל בריא, לא מעשן, מקפיד על עצמי מאוד! בנוסף, הלמידה מאוד עוזרת לי. למדתי עם מורה לפיתוח קול, ויקטוריה תומפסון, שהיא יותר פונה לכיוון השירה הקלאסית והיא עזרה לי מאוד. לאחר מכן המשכתי ללמוד עם ג'יימי ונדרה, שהוא זמר גדול, והוא יותר מדריך לשירה בסגנון רוק. הוא לימד אותי איך לשמר את הקול ואיך לאפשר לקול להיות חזק יותר ובריא יותר. אז אני חושב שהדברים האלה עוזרים לך לשמר ולטפל בקול ולשפר אותו כל הזמן. אני בטוח שבאלבום החדש תשמעו את ההתקדמות בקול שלי. אני תמיד מוכן ורוצה ללמוד עוד. לוצ'יאנו פבארוטי אמר פעם שהקול זה משהו שאתה תמיד יכול ללמוד עליו יותר ולשפר אותו, רק אם תיקח את הזמן ותלמד. אז אמרתי לעצמי שאם פבארוטי אומר את זה כנראה שיש בזה משהו. זוהי הגישה שלי כבר כמה שנים, כי ממש הרסתי את הקול שלי בשנות ה-90 וזה היה מאוד חשוב עבורי וידעתי שיש לי את היכולת לחזור לעצמי ולשיר טוב יותר בעתיד.

שמענו על פרויקט חדש שאתה משתתף בו שנקרא Roswell Six. מה אתה יכול לספר לנו עליו?
ניגש אלי שון גורדון מ-ProgRock Records, שעשיתי איתם את Frameshift בזמנו. הוא אמר לי שהוא מארגן פרויקט חדש שמבוסס על ספר בשם "טרה אינקוגניטה" של הסופר קווין אנדרסון. הוא סופר ואדם מדהים, דיברתי איתו כמה פעמים, והוא ממש רצה שאני אשיר את אחת הדמויות באלבום. זה משהו שונה לגמרי ממה שעשיתי בעבר, אני הסכמתי והלכתי להקליט שירה לשני שירים ולדעתי זה יצא נהדר.

מה הסגנון המוזיקלי של האלבום?
הסגנון של האלבום הוא שונה ומיוחד. מאוד גרגוריאני בגישה שלו, מבוסס הרבה על קלידים. המוזיקה יותר מלודרמטית ותיאטרלית. אני חושב שהוא צריך לתמוך בספר ולכן הסגנון מתאים את עצמו לגישה של הספר.

נשמע כמו פרויקט מעניין שעוד נשמע עליו בעתיד.

אחרי שני אלבומי MullMuzzler ואלבום סולו נוסף שהוצאת, האם אתה מתכוון להמשיך לפרויקט סולו חדש? להמשיך ולחקור ולהתפתח לכיוונים אחרים מחוץ ללהקה?
בהחלט. אני והקלידן מאט גילורי שומרים על קשר רציף ובהחלט יש לנו תוכניות לעשות עוד אלבום יחד. אני מאוד מתרגש לעבוד איתו ובכלל להקליט פרויקטים כאלה. אני רוצה ואוהב לעבוד על חומר מוזיקלי שונה ממה שאני עושה בדרים תי'אטר. אני רוצה להביע את עצמי בצורה שונה, להראות למעריצים שלי שאני מסוגל לעשות גם משהו אחר מוזיקלית.

מצוין, אז לסיום יש לך מה למסור למועדון המעריצים האדוק שלכם בארץ?
אנחנו מתרגשים מאוד ואנחנו מבטיחים שניתן לכם ערב בלתי נשכח גם מוזיקלית, גם ויזואלית. חוויה שלא תשכחו. אז לכל המעריצים שלנו בישראל- אנחנו בדרך אליכם ויהיה לנו אחלה ערב יחד.

תודה רבה לך על הראיון, ונתראה ביוני בארץ!

ראיון עם ג'ורדן רודס

יום ראשון, 1 בפברואר 2009

פורסם לראשונה בגליון השישי של מגזין מועדון המעריצים

היי ג'ורדן, מה שלומך? עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שנפגשנו, והרבה דברים מעניינים קרו מאז.
שלומי טוב תודה, מאוד מתרגש מהעבודה על האלבום החדש.

הראיון מורכב משאלות שונות שאספנו מחברי המועדון שלנו במהלך השבוע האחרון.

האלבום החדש הוא העשירי במספר של הלהקה, ספר לנו איך ההרגשה והאם זה השפיע על תהליך הכתיבה וההקלטה של האלבום:
אני לא יודע אם העובדה שזה האלבום העשירי ישבה לנו בראש כל הזמן. ברור שזה רגע חשוב בהיסטוריה של הלהקה. אני מאוד נהנה לעבור על האלבום שוב ושוב. יש לי הרבה לעשות כדי להכין את עצמי לקראת ההופעות אז אני מקשיב לאלבום הרבה מאוד בזמן האחרון. זה אלבום מאוד מיוחד ומעניין, אולי אפילו המועדף עלי עד עכשיו, גם אחרי כל-כך הרבה שמיעות שלו אני לא משתעמם בכלל. בד"כ אני לא מקשיב להקלטות שלי אלא ממשיך קדימה, וכאן אני מקשיב לאלבום הרבה פעמים וכל פעם אני מרוצה ושמח מאוד ממה שהקלטנו. בכלל לדעתי דרים ת'יאטר זה הרכב מאוד ייחודי. הרבה הרכבים אחרי הרבה זמן יחד מאבדים הרבה מכוח העשייה שלהם, דרים תי'אטר זה הרכב שלא מאבד פוקוס, לא מאבד כיוון ולא מרפה אף פעם.

ממש כיף לשמוע את ההתלהבות וההתרגשות בקול שלך שאתה מדבר על האלבום הזה.
הזכרת לא מזמן שלאלבום החדש יהיה סאונד קצת גותי מבחינת הקלידים ששומעים בו, מה אתה יכול להרחיב בנושא ובכלל על מה שנשמע באלבום החדש?

השתמשתי בסאונד רחב עם הרבה שכבות. השתמשתי במלוטרון הרבה, כלי מיתר ומקהלות שאפשר לשמוע באלבום. סאונד מגוון מאוד שבהחלט נותן הרגשה גותית ומוסיף הרבה עומק.

האם האלמנט הזה חוצה את כל האלבום כמעין נושא מוזיקאלי או שהוא ספציפי לקטעים מסוימים?
זו בהחלט הייתה אחת הגישות באלבום, אבל זה לא משהו שמייצג את כל האלבום החדש כנושא מוזיקאלי בתוכו. משהו שאהבתי באלבום זה שלמרות הגישה הגותית, אפשר לשמוע הרבה תזמור באלבום. זה נשמע לפעמים כאילו תזמורת שלמה מנגנת עם הלהקה וזה היה צד מאוד מעניין לעבוד איתו. מצד שני אפשר לשמוע שהקלידים נשמעים מאוד מטאליים ומחוספסים שאפילו אפשר להתבלבל ולא להבין ששומעים קלידים. זה מה שטוב ורע בלהיות קלידן, אתה יכול להקליט משהו בסאונד כל-כך מטאלי שאנשים ישאלו: "אבל איפה הקלידים בקטע הזה?" למרות שהם ממש בפרצוף שלך.

ספר לנו קצת על הכלים החדשים והישנים שאתה מנגן בהם באלבום הנוכחי.
אני משתמש הרבה בתוכנת סאונד חדשה ומאוד מעניינת שקוראים לה Omnisphere, יש לי דמו אונליין שאפשר לראות באתר שלי. הסאונד של התוכנה הזאת מצוין ומאוד עמוק עם כמות גדולה מאוד של צלילים שונים.

אתה ידוע באהבת הגאדג'טים הגדולה שלך והשילוב שלהם במוזיקה שאתה כותב, יש משהו באלבום החדש שכדאי לשים לב אליו?
אחד הדברים החדשים שהכנסתי באלבום הזה זה הנגינה דרך האייפון. זו תוכנה שקוראים לה Wivi וזה היה מאוד מהנה, הקלטתי סולו אחד דרך הדבר הנחמד הזה וממש מרגישים אותו. אבל כמו תמיד יש את הכלים הרגילים שלי: השתמשתי בקונטיניום, במקלדת PC3, רולנד כמובן, הרבה עם המיני-מוג, הממוטרון שלי, אותם כלים שאני משתמש בהם בשנים האחרונות, ויש הרבה מאוד.

לאלבום החדש יהיו שישה קטעים בלבד. האם זה היה במכוון, או שתוך כדי עבודה יצא שהוא חולק רק לשישה קטעים?
אני לא חושב שהתוכנית הייתה לשישה קטעים. יש לנו בעיה לכתוב שירים קצרים, אז אנחנו כותבים ופתאום הקטעים מתארכים וצריכים לחלק אותם ולהגביל את עצמנו מבחינת האורכים של הקטעים, אז יוצא שהחלוקה הפעם הייתה לשישה קטעים.

שאלה מאוד מעניינת שעלתה אצלנו במועדון: האם כתבת מילים לחלק מהשירים באלבום החדש, והאם בכלל אתה כותב מילים או רוצה לכתוב מילים בעתיד לדרים ת'יאטר?
לא כתבתי מילים אף פעם וגם הפעם לא כתבתי מילים לאלבום הזה. זה לא אחד ה"תפקידים" שלי בלהקה. גם אין לי איזו השראה מיוחדת לכתוב מילים, זה לא משהו שאני מרגיש שאני צריך ורוצה לעשות כרגע בהרכב. ההרכב רץ כל-כך הרבה שנים בצורה מסוימת שאני לא ממש רוצה להכניס אלמנט שאולי יהיה קצת מוזר במערכת יחסים בינינו בתוך הלהקה. אני מקווה שזה נשמע הגיוני.

האם בכתיבה של האלבום נתקלתם במחסומים יצירתיים? ואם כן איך אתם מצליחים להתגבר עליהם?
ההרכב הזה כל-כך כישרוני ומלא רעיונות שממש נדיר שמישהו יתקע. מי שכתב את המוזיקה לאלבום זה אני, ג'ון פטרוצ'י ומייק פורטנוי, ובינינו לא קורה הרבה ששלושתנו נתקעים ואף אחד לא יכול לבוא ולפתח הלאה. תמיד יש רעיון חדש, תמיד מנסים עוד רעיון ועוד רעיון עד שמוצאים את הכיוון שכולם מרוצים ממנו. אנחנו כותבים במקטעים קצרים ואז מוצאים את הדרך לחבר אותם יחד וכך התהליך הרבה יותר קל עבורנו. אנחנו נותנים למקטעים השונים שמות לפי מה שעולה בראש באותו רגע, או ההשפעה המוזיקאלית של אותו קטע. ואז מאוד קל לשחק עם המקטעים השונים וככה ההשראה ממשיכה להגיע שוב ושוב ולא נמצאים במצב של מחסום יצירתי או משהו בסגנון. אנחנו לא חושבים יתר על המידה (over think) כמו הרבה הרכבים אחרים. אנחנו מנסים פשוט לגרום לזה לקרות ולזרום עם זה קדימה ולהיות חופשיים עם האומנות שלנו. הביטחון העצמי שלנו גבוה ולכן אנחנו גם לא חושבים פעמיים לפני שמקליטים משהו; אנחנו מאוד מאמינים בעצמינו וקשה במצב הזה לעצור את ה"רכבת" של דרים ת'יאטר, במיוחד עם מייק מאחורינו, עם מנטאליות של במאי קולנוע, מכוון את כולם ומחבר את כל הלהקה. לפעמים כשאני מקשיב לאלבום אחרי ההקלטות אני חושב לעצמי – זה המון מוזיקה באלבום אחד, ואז אני צריך לשחזר את הכול מחדש כדי לעבד את זה להופעה.

בהקשר למסע ההופעות הקרב. יש לכם שתי מדינות חדשות שמצטרפות לטור – רוסיה וכמובן ההופעה שכולנו מחכים לה, בישראל. אחרי כל-כך הרבה שנים ומדינות שונות, איך ההרגשה לבקר בעוד מדינות חדשות? האם ביקרת ברוסיה אי פעם?
זה יהיה מאוד מעניין, אנחנו מאוד מתרגשים. לא הייתי ברוסיה והעיניים יהיו פקוחות היטב כי יש הרבה מה לראות ולחוות שם. וכמובן ישראל שאני מחכה מאוד לחזור ולראות שוב את החברים שפגשתי פעם קודמת, לטייל עוד קצת אם יהיה לנו זמן. חבר טוב שלי שמנהל לי את האתר, דני קוסטריץ', בדיוק עבר לירושלים אז אני מקווה לפגוש גם אותו. בשבילי אישית זו הרגשה שונה ומיוחדת בגלל החיבור שלי לישראל וליהדות, אז תמיד כיף לחזור.

איך מייק מרגיש בקשר לביקור הזה? הרי גם הוא בא מרקע יהודי.
אני לא חושב שהוא מרגיש כמוני את החיבור הזה, אבל זה בטח מרגש גם בשבילו לראות מקום חדש, בטח ישראל. אבל אני לא חושב שתוכל לראות אותו הולך לבית כנסת או משהו כזה במהלך הביקור.

יש איזה שהם שינויים שאתם עומדים להכניס במסע הופעות החדש? שינויים בבמה אולי?
עוד לא יצא לי לדבר ממש עם הלהקה על הבמה והדברים השונים שנעשה, אבל אישית אני הולך לשנות קצת את המראה שלי על הבמה. אני עדיין עובד על זה אבל יהיו שינויים בעיקר ויזואליים בעמדה שלי, אז יש למה לצפות.

שאלה בקשר ל-Progressive Nation – אנחנו יודעים שזה הבייבי של מייק, אבל רציתי לשאול אם אתה או כל חבר אחר בלהקה יכולים להציע או לבחור את ההרכבים שמופיעים איתכם? או שאתם נותנים למייק יד חופשית בעניין הזה?
זה בהחלט הבייבי של מייק. בדיוק קיבלתי מייל בקשר לליינאפ האירופי וראיתי שאנחנו מופיעים עם הרכב בשם Unexpect שמאוד הפתיעו אותי אחרי ששמעתי כמה קטעים שלהם. אז אני חושב שמייק עושה עבודה טובה בבחירת ההרכבים, מאוד מגוון ולא בנאלי. ברור שזה היה נחמד אם הייתי יכול לומר – אני רוצה שלהקה הזאת תופיע איתנו, אבל זה באמת התפקיד של מייק וזה עובד טוב.

אוקיי, נעבור לשאלות אישיות עליך מחוץ ללהקה:
האם אתה חושב שהצלחת להגשים את המטרות והחלומות שלך בדרכך כמוזיקאי? האם יש חלומות שאתה מרגיש שפספסת במהלך השנים? אני מרגיש שהשגתי המון, אבל בהחלט יש עוד הרבה דברים שאני רוצה לעשות. ההתקדמות הטכנולוגית תמיד משאירה מקום לעוד התפתחות. וככל שהזמן עובר זה פותח אצלי עוד רעיונות שאני רוצה לעשות ולנסות כקלידן. לדוגמה, הייתי רוצה פעם בעתיד לנסות ולהקליט קצת מוזיקה אלקטרונית, שזה באמת משהו שיש לי משיכה גדולה אליו ואני בטוח שאני אמצא את הזמן בעתיד לעשות ולכתוב בכיוון הזה.

האם אתה עובד כרגע על משהו מחוץ ללהקה? אולי עוד אלבום סולו?
אני בדיוק עובד על אלבום סולו לפסנתר. אתם די הראשונים בעולם לדעת מזה, אין לי עדיין את הפרטים המלאים, אבל אני קורא לאלבום ""Notes on a Dream והוא מורכב מעיבודים שלי בעיקר לשירים, בעיקר לבלדות, של דרים תי'אטר בשילוב עם כמה קטעים מקוריים שלי לפסנתר. אני מאוד מתרגש מהאלבום הזה, כי כאן באמת אפשר לשמוע כמה יפות המלודיות שאנחנו כותבים כלהקה.

שלוש שאלות קצרות לסיום:
מה ההופעה שאתה זוכר לטובה בשנים עם דרים ת'יאטר?
הכי טובה… זה בעיקר ההופעות בעיר הבית שלי. ההופעה ברדיו סיטי למשל. אני זוכר הופעה באיטליה, במילאנו, שהייתה עם אווירה נהדרת. והופעה שעשינו בוונצואלה, שזה יוצא דופן ובאמת היה קצת כאוטי, אבל היה מרתק.

והפוך, מה ההופעה שאתה זוכר לרעה?
אני חושב שזה היה בצרפת במועדון שהופענו והקלידים שלי מתו לגמרי לאורך כמעט כל ההופעה ורק רציתי לזחול הצידה ולהתחבא.

תו מוזיקאלי מועדף?
אההם… E דאבל פלאט.

תודה רבה על הכול ועל הזמן שפינית עבורנו, ואנחנו נתראה בקרוב…

מגזין "מטאליסט" בראיון עם ג'יימס לאברי

יום שישי, 31 באוגוסט 2007

כתב המגזין איתן גפני ראיין לפני זמן מה את ג'יימס לאברי במהלך סבב ההופעות של הלהקה בארה"ב. בראיון נשאלו שאלות טובות מאוד וכך גם היו התשובות. יש גם חדשות טובות למעריצים הישראלים של הלהקה. 🙂
לקריאת הראיון, לחצו כאן.

הידעת? למועדון המעריצים ישנו פורום פעיל מאוד בו החברים מתרגשים, צוחקים, מתווכחים, מתדיינים, נפגשים והכל יחדיו. הצטרף גם אתה לקהילה של מועדון המעריצים הרשמי של דרים ת'יאטר בישראל!