אשכול הבנים\בנות הגדול!

[Technetium]

לדוגמא, מישהי שנראית פצצה אבל צוחקת כמו כלב ים,

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=7ot6ZIzaXtg[/youtube]

פאקינג LOL
לפעמים אני כל כך מצטער שאין לי יס. בקרוב יהיה לי מחשב בחדר והוא יהיה ריק, הסדרה הזאת היא אחד הדברים הראשונים שאני אוריד.

[DayLight Misery]

חחחחחחח זה אדיר

[ilai fields #7]

אוי זה קטע גאוני!!!!!!
"איש משפחה" שליטה!!

"איש משפחה"?? את כזה קיבוצניק ארצישראלי!!! לך תשמע גבעטרון מבצעים את ים השיבולים שמסביב בגירסת פרוג מטאל עצבנית..


Family guyשליטה!!

[Hell's Chicken]

אוי זה קטע גאוני!!!!!!
"איש משפחה" שליטה!!

"איש משפחה"?? את כזה קיבוצניק ארצישראלי!!! לך תשמע גבעטרון מבצעים את ים השיבולים שמסביב בגירסת פרוג מטאל עצבנית..


Family guyשליטה!!

הי! עד הגבעטרון.

[yyzboy1928]

אוי זה קטע גאוני!!!!!!
"איש משפחה" שליטה!!

"איש משפחה"?? את כזה קיבוצניק ארצישראלי!!! לך תשמע גבעטרון מבצעים את ים השיבולים שמסביב בגירסת פרוג מטאל עצבנית..


Family guyשליטה!!

הי! עד הגבעטרון.

סליחה ..

"ים השיבולים שמסביב.........."

[DayLight Misery]

פאק, איך אני תמיד נקלעת לדברים האלה?!
לפני איזה שנתיים התחלתי לדבר עם איזה אחד מחור תקוע ויצא שהיינו מדברים המון המון, הוא היה סוג של ידיד-גיי-וירטואלי.
הכרתי לו בועידות את החברים שלי שאני מסתובבת איתם והכל.
בגלל שהוא תקוע באיזה יישוב לא מוכר לא היו לו הרבה חברים. היו לו רק כמה ממש מפגרים מהסיפורים שלו והוא תמיד היה מתבכיין לי כמה חרא לו שם, כמה שאין לו חיים וכמה שהוא לא יכול לעשות מה שכל נער בגילו עושה.
לפני כמה זמן היה לו יומולדת והוא בידיוק בא לסבתא שלו פה בעיר ולי בידיוק היה בית ריק אז אני וחברים שלי רצינו לעשות מעשה טוב ולהזמין אותו אלינו. להראות לו ככה מה הולך אצלנו מעבר לשיחות במסנ' וגם כי די היה לי חבל עליו.
אז הזמנו אותו וקנינו עוגה ושתייה והיה די סבבה, הוא קצת התבייש אבל בסדר
אח"כ הוא החליט שהוא עובר לגור אצל סבתא שלו בפ"ת והוא יוכל לצאת איתנו תמיד!!!!
הוא יצא איתנו שבוע בערך וכל אחד מהחברים שלי בא אליי בתלונות "למה הוא ככה ולמה הוא כזה" ומה אני יכולה להגיד להם?צודקים זה שתמיד הצעתי לו לבוא לצאת איתנו מתישהו לא התכוונתי שזה יהיה על בסיס קבוע.
בכל מקרה אחרי שבוע סבתא שלו אמרה לו להתחפף והבנאדם לא הפסיק לבכות מדיכאון ואת כל זה אני הייתי צריכה לספוג...
הוא התחיל להגיד לי שאני הידידה הכי טובה שלו (wtf) ושאנחנו החברים האמיתיים היחידים שיש לו ושהוא לא רוצה לעזוב כי פה יש לו חיים ושם אין. עם כמה שהיה לנו עצוב עליו די שמחנו ש"נפטרנו" ממנו אבל...(!!)
עכשיו הוא מחליט על דעת עצמו שהוא יוצא איתנו בסופי שבוע וישן אצל סבתא שלו עד לערב למחרת.
אין לי שום תירוץ למכור לו כדי שהוא לא יבוא איתנו |:

הקטע הוא שכל פעם שהוא יצא איתנו לפאב למשל הוא הזדנב אחרי כל הערב וכולם חשבו(או צחקו) שהוא חבר שלי, פאדיחה
עד שזה הגיע למצב שחברה שלי לקחה אותו לצד והתחילה לצעוק עליו שהוא אידיוט ושיפסיק ללכת אחריי לכל מקום.

באחת הפעמים שהוא היה איתנו הוא שתה ופלט לחברה שלי איזה משהו בנוגע אליי מה שגורם לי עוד יותר להרתע מכל העיניין
גאד, למה זה מגיע לי? כולה רציתי לשמח בנאדם ביומולדת שלו

[yyzboy1928]

מסכן.. זה מה שיש לי להגיד עליו.. ככה זה שילד חי עם הורים שהם פושעים שהם לא רואים שהילד במצב כזה.
ואין מה לעשות, אילו תסמינים של ילד מנודה חברתית. שלא יודע להתנהג בחברה ומתנהג בצורה ילדותית. כל הדבר הזה זה סוג של חדש לו.
יש לך כמה אפשרויות.

1. להגיד לו את הכל בפנים ושיעזוב אותך בשקט. כל מה שאת מרגישה אליו. מה המטרה שלך ביום הולדת והכל. רגש לא משחק כאן תפקיד, ולא הכי איכפת לך ממנו. ואז שיחזור לבדידות שלו ולשאול שממנו הוא בא.
2. If u can beat him, join him. תלמדי לחיות עם זה. זה האופי שלו והנישה שלו. למרות, שזה לא צעד נבון לדעתי בגלל הנידוי שהוא חווה.
3. להתחיל לחנך אותו כמו ילד בן 4. זה לא קשה במיוחד אבל צריך ה-מ-ו-ן סבלנות!!. להגיד לו נונונו כמו ילד קטן. וללמד אותו לחיות בחברה. ברגע שאת מראה לו את הכיוון, הוא ישנה את הגישה שלו בעניין. אני לא מכיר אותו, אז אני לא יודע כמה זמן יקח.

[DayLight Misery]

1. זה לא שלא אכפת לי ממנו, הוא בנאדם טוב בסופו של דבר, אני פשוט שונאת כשנדבקים אליו במיוחד כשהוא בנאדם שאין לו הרבה במשותף עם החבר'ה שלנו. אין לי לב לבוא ולהגיד לו: "עזוב אותי בשקט, בנאדם" זו אחת החולשות שלי שנאי פשוט לא מסוגלת להגיד דברים כאלה, לכן חברה שלי לקחה אותו אז לצד וצעקה עליו שיפסיק להדבק.
2. אי אפשר לחיות עם זה כי זה פשוט מציק! לא תמיד קל לחבורה של אנשים לקבל גורם חדש ושונה, עם כמה שזה מרושע ובאמת הכוונות שלנו היו טובות. אני לא רגילה שאנשים לא מצליחים להבין דברים כאלה בסיסיים (כמו לא להיות דבק)
נגיד היתה פעם שהוא שאל אותי מה "עושים" בשישי(כאילו זה מובן מאליו שהוא חלק בלתי נפרד מאיתנו) ואמרתי לו ש-אני- הולכת למסיבה בת"א עם חברים שהוא לא מכיר, אז הוא אמר"אה ואני לא מוזמן?"
כאילו שקשה להבין שאם הייתי רוצה שהוא יבוא הייתי גם טורחת להכיר לו את החברים האחרים שלי ואם לא עשיתי את זה אז כנראה לא כ"כ בראש שלי.
3.אנחנו מנסים. אני וחברה שלי למשל הלכנו איתו אתמול לקנות לו בגדים של בני אדם והבנאדם הזה פשוט פאדחן! פאדיחות להסתובב איתו. היינו בקסטרו והוא שכח שם את השקית ואת הכרטיס ובכלל לא ידע שצריך לחתום על הקבלה :\
ובכללי האופי שלו והשפת גוף שלו...לא נראה לי שזה משהו שאפשר לשנות.

[moonchild]

1. זה לא שלא אכפת לי ממנו, הוא בנאדם טוב בסופו של דבר, אני פשוט שונאת כשנדבקים אליו במיוחד כשהוא בנאדם שאין לו הרבה במשותף עם החבר'ה שלנו. אין לי לב לבוא ולהגיד לו: "עזוב אותי בשקט, בנאדם" זו אחת החולשות שלי שנאי פשוט לא מסוגלת להגיד דברים כאלה, לכן חברה שלי לקחה אותו אז לצד וצעקה עליו שיפסיק להדבק.
2. אי אפשר לחיות עם זה כי זה פשוט מציק! לא תמיד קל לחבורה של אנשים לקבל גורם חדש ושונה, עם כמה שזה מרושע ובאמת הכוונות שלנו היו טובות. אני לא רגילה שאנשים לא מצליחים להבין דברים כאלה בסיסיים (כמו לא להיות דבק)
נגיד היתה פעם שהוא שאל אותי מה "עושים" בשישי(כאילו זה מובן מאליו שהוא חלק בלתי נפרד מאיתנו) ואמרתי לו ש-אני- הולכת למסיבה בת"א עם חברים שהוא לא מכיר, אז הוא אמר"אה ואני לא מוזמן?"
כאילו שקשה להבין שאם הייתי רוצה שהוא יבוא הייתי גם טורחת להכיר לו את החברים האחרים שלי ואם לא עשיתי את זה אז כנראה לא כ"כ בראש שלי.
3.אנחנו מנסים. אני וחברה שלי למשל הלכנו איתו אתמול לקנות לו בגדים של בני אדם והבנאדם הזה פשוט פאדחן! פאדיחות להסתובב איתו. היינו בקסטרו והוא שכח שם את השקית ואת הכרטיס ובכלל לא ידע שצריך לחתום על הקבלה :\
ובכללי האופי שלו והשפת גוף שלו...לא נראה לי שזה משהו שאפשר לשנות.

אוי מכירה את זה, היה לי בדיוק מקרה כזה כשהייתי בתיכון היה לי ידיד, שהתחיל להזדנב אחריי ואחרי החברים שלי דאז, ויום אחד נפלט לאחד החברים שלי שהוא מוזמן אך ורק בגללי... הוא המשיך להזדנב עוד הרבה זמן... ועכשיו הוא איכשהו הכיר בזמן הלימודים באוניברסיטה את החברים הנוכחיים שלי...
אבל נראה לי שאת מצאת כבר פיתרון, אמרת שאת יוצאת עם חברים שהוא לא מכיר, ולכן הוא הבין גם אם בצורה לא כ"כ נעימה שהוא לא מוזמן פעם הבאה אם גם לא בראש שלך אותה שיטה, שלוש ארבע פעמים הבנאדם יבין את הקטע, זה אומנם מאוד לא נעים אבל אם את ממש סובלת איתו בסביבה אז אולי זה הפתרון ?? לפי מה שאת מספרת יש פה עסק לא פשוט בכלל, את באמת תתחילי לחנך אותו? גם לא נראה לי שבגיל הזה תצליחי.

[DayLight Misery]

הקטע שהוא מכיר אותי הרבה זמן והוא ידוע שכל שישי אני יוצאת עם חברים קבועים לפאב שהוא ליד הבית שלי
הוא מכיר את כל החברים האלה וכבר יצא איתנו הרבה. עכשיו הוא אומר לי "שווה לבוא לפ"ת מחר?" ואני באדישות "לא יודעת" "כן, נראה לי שאני אבוא"
עם החברים האחרים אני יוצאת מידי פעם לת"א ופה באמת שאני לא אדפוק לו חשבון.

פאק, אני כ"כ לא רוצה שהוא יבוא מחר! דווקא בגלל שהוא מזנדב אני לא מצליחה לתקשר כ"כ עם בנים שם ולהכיר כי ישר נוצר רושם שהוא חבר שלי או משו. זה הגיע למצב שכשאנחנו יושבים אני דואגת שחברה שלי תשב בינינו כדי שלא יווצר רושם מוטעה.

[moonchild]

נשמע שהוא ממש מציק לך...
את יכולה לנסות אם הוא שואל אותך אם שוה לבוא, תגידי שאת לא יודעת כי לך מתוכננת יציאה לת"א, או מסיבת בנות, או שאת יוצאת לסרט עם חברים שהוא לא מכיר או אירוע פרטי משהו שהוא יבין חד משמעית שהוא לא יוכל להתנחל אליו , אם הוא לא יבוא אם יידע שאת לא תהיי שם זה פותר לך את הבעיה.

[DayLight Misery]

לאדעת, אני לא מצליחה לחשוב על משהו שבאמת ישמע לו אמין ואני ארגיש ממש חרא עם עצמי אם אני אגיד לו שאני בת"א ובעצם אני אלך לשם, גם יש סיכוי די גדול שזה יוודע לו
בחיי, הוא עוד מסוגל לשלוח לי מחר בבוקר SMS "אני בפתח תקווה!"

[moonchild]

לאדעת, אני לא מצליחה לחשוב על משהו שבאמת ישמע לו אמין ואני ארגיש ממש חרא עם עצמי אם אני אגיד לו שאני בת"א ובעצם אני אלך לשם, גם יש סיכוי די גדול שזה יוודע לו
בחיי, הוא עוד מסוגל לשלוח לי מחר בבוקר SMS "אני בפתח תקווה!"

ממממ בעייתי, ובאמת ללכת לת"א אין אפשרות? אם הוא מכיר את המקום הקבוע שלך תמיד יש סכנה שהוא יחליט באמת ללכת לשם ואז יגלה שאת שם בעצם...
ואם תגידי לו למשל שאתם רוצים הפעם לשמור את זה מצומצם כי מגיע איזה חבר שלא ראיתם מלא זמן ואתם רוצים להשלים פערים?

[MrReD]

סיכמנו שאני מרביץ לו וזהו.

[moonchild]

סיכמנו שאני מרביץ לו וזהו.

פתרון מעולה לרוב בעיות החיים!!! וגם עושים ספורט תוך כדי

[Ozerivarium]

חדל קשקשת !

מסכן.. זה מה שיש לי להגיד עליו.. ככה זה שילד חי עם הורים שהם פושעים שהם לא רואים שהילד במצב כזה.
ואין מה לעשות, אילו תסמינים של ילד מנודה חברתית. שלא יודע להתנהג בחברה ומתנהג בצורה ילדותית. כל הדבר הזה זה סוג של חדש לו.
יש לך כמה אפשרויות.

1. להגיד לו את הכל בפנים ושיעזוב אותך בשקט. כל מה שאת מרגישה אליו. מה המטרה שלך ביום הולדת והכל. רגש לא משחק כאן תפקיד, ולא הכי איכפת לך ממנו. ואז שיחזור לבדידות שלו ולשאול שממנו הוא בא.
2. If u can beat him, join him. תלמדי לחיות עם זה. זה האופי שלו והנישה שלו. למרות, שזה לא צעד נבון לדעתי בגלל הנידוי שהוא חווה.
3. להתחיל לחנך אותו כמו ילד בן 4. זה לא קשה במיוחד אבל צריך ה-מ-ו-ן סבלנות!!. להגיד לו נונונו כמו ילד קטן. וללמד אותו לחיות בחברה. ברגע שאת מראה לו את הכיוון, הוא ישנה את הגישה שלו בעניין. אני לא מכיר אותו, אז אני לא יודע כמה זמן יקח.

אני מאוד מסכים עם מה שג'יימי אמר .
תראי אני חושב שצריך תמיד לנסות להתמודד עם הבעיה ולא להדחיק אותה - . גם אם מדובר בבעיה שלא תלויה בך , צריך לנסות למצוא פתרון .
אם את מרגישה שבאמת אין לך כוח להתמודד עם דבר כזה אז פשוט תאמרי לו את מה שאת מרגישה . תאמרי לו שאת מרגישה לא בנוח עם כל ההזדנבויות האלו , ושאת לא לרגישה בנוח שהוא בא איתך לכל בילוי .
לפי מה שכתבת פה עד עכשיו - נראה שאם את תמשיכי עם ההתנהלות הזאת ותשמרי את זה בלב עוד - אז זה יתפוצץ . לכן תחסכי ממך את כל הכאבי ראש האלו ותאמרי לו מה שאת חושב עד הסוף ! .
יפה מאוד שאת מרחמת עליו , את באמת ידידה אמיתית , אבל עד כאן . תתקשרי אליו עכשיו ותגידי לו מה את חושבת .
ואת יודעת מה ? את גם תעשי לו טובה גדולה מאוד שעשויה לשנות חלק גדול מאוד בחיים החברתיים שלו . לפי מה שאני רואה הוא גם צריך איזו תמיכה נפשית .

בהצלחה .

[yyzboy1928]

אתה מסכים איתי הרבה עוזרי, איי ליק איט.. צרכים להקים מפלגה דרימיסטית ..

בהצלחה גברת צ'צ'יק

[moonchild]

חדל קשקשת !

מסכן.. זה מה שיש לי להגיד עליו.. ככה זה שילד חי עם הורים שהם פושעים שהם לא רואים שהילד במצב כזה.
ואין מה לעשות, אילו תסמינים של ילד מנודה חברתית. שלא יודע להתנהג בחברה ומתנהג בצורה ילדותית. כל הדבר הזה זה סוג של חדש לו.
יש לך כמה אפשרויות.

1. להגיד לו את הכל בפנים ושיעזוב אותך בשקט. כל מה שאת מרגישה אליו. מה המטרה שלך ביום הולדת והכל. רגש לא משחק כאן תפקיד, ולא הכי איכפת לך ממנו. ואז שיחזור לבדידות שלו ולשאול שממנו הוא בא.
2. If u can beat him, join him. תלמדי לחיות עם זה. זה האופי שלו והנישה שלו. למרות, שזה לא צעד נבון לדעתי בגלל הנידוי שהוא חווה.
3. להתחיל לחנך אותו כמו ילד בן 4. זה לא קשה במיוחד אבל צריך ה-מ-ו-ן סבלנות!!. להגיד לו נונונו כמו ילד קטן. וללמד אותו לחיות בחברה. ברגע שאת מראה לו את הכיוון, הוא ישנה את הגישה שלו בעניין. אני לא מכיר אותו, אז אני לא יודע כמה זמן יקח.

אני מאוד מסכים עם מה שג'יימי אמר .
תראי אני חושב שצריך תמיד לנסות להתמודד עם הבעיה ולא להדחיק אותה - . גם אם מדובר בבעיה שלא תלויה בך , צריך לנסות למצוא פתרון .
אם את מרגישה שבאמת אין לך כוח להתמודד עם דבר כזה אז פשוט תאמרי לו את מה שאת מרגישה . תאמרי לו שאת מרגישה לא בנוח עם כל ההזדנבויות האלו , ושאת לא לרגישה בנוח שהוא בא איתך לכל בילוי .
לפי מה שכתבת פה עד עכשיו - נראה שאם את תמשיכי עם ההתנהלות הזאת ותשמרי את זה בלב עוד - אז זה יתפוצץ . לכן תחסכי ממך את כל הכאבי ראש האלו ותאמרי לו מה שאת חושב עד הסוף ! .
יפה מאוד שאת מרחמת עליו , את באמת ידידה אמיתית , אבל עד כאן . תתקשרי אליו עכשיו ותגידי לו מה את חושבת .
ואת יודעת מה ? את גם תעשי לו טובה גדולה מאוד שעשויה לשנות חלק גדול מאוד בחיים החברתיים שלו . לפי מה שאני רואה הוא גם צריך איזו תמיכה נפשית .

בהצלחה .

אתה היית מסוגל להגיד את זה למישהו? כי זה באמת די אכזרי לומר למישהו שאתה לא רוצה אותו בסביבה שלך... לי אישית היה מאוד קשה לומר משהו כזה, אני הייתי נוקטת בטקטיקה של צמצום כמות ומקווה שהוא יבין מזה את הרמז ורק אם זה לא היה מצליח הייתי אומרת לו

[DayLight Misery]

זהו, אין לי לב להגיד את זה :\
ורוב הפעמים ש"נפטרתי" מכל מיני עלוקות מסוג זה או אחר זה היה ברמזים והתרחקות הדרגתית
ועם כמה שזה יכול לתרום לו מבחינה חברתית באותה מידה זה יכול לעשות לו טראומות כי הבנאדם נהיה פשוט תלותי ברמות מפחידות.
עד היומיים הראשונים שלו פה הוא אמר לי "משעמם לי, חשבתי שיהיה לי פה כיף" כאילו אני אחראית לבדר אותו 7\24.
הוא מתגייס רק במרץ זה אומר שאם הוא לא יקלוט את העינין מהר אני אצטרך להתמודד עם זה עוד יותר מחצי שנה וזה כ"כ לא בא לי בטוב
אני אלך מחר על ה"ערב בנות" ואז אם הוא ישאל מה עשיתי אני אגיד שזרמנו ב"ספונטניות" לפאב ההוא רק עם הבנות וזהו,שלא יעלב שלא הזמנו אותו...אבל בסופו של דבר אני לא אוכל חצי שנה להתחמק ממנו

[Ozerivarium]

ל Moonchild ( איך קוראים לך ? ) .
אני מבין מה שאת אומרת , שלא תתפסי אותי לא נכון . אני בנדם באמת רגיש , אני יודע איך הוא ירגיש וכמה שזה יעשה לו רע , אני באמת מבין , אבל אני חושב שאפשר לעטוף את זה במילים יפות . או פשוט לרמוז לו כמו שכבר את ודניאלה הצעתן , השאלה היא עד כמה הוא יקלוט את הרמזים ועד כמה הרמז יהיה מספיק עבה כדי שהוא יבין .
צריך לתת לו רמזים ואם לא הולך - פשוט לומר לו את האמת ( המרה ..)