מי שקורא את הקוראן סביר להניח מחפש בכח עובדות על משהו. אני אפילו לא יודעת מה מפורט שם בקוראן כי זה לא מעניין אותי.
נוצרי יאמין במשהו. ויהודי במשהו אחר. ככה זה (בדר"כ...).
אני לא "מפחדת לגלות את האמת" כי כבר מצאתי את האמת.
עוד 10 שנים אני לא אחשוב אחרת.
אדם מכיר את עצמו. אתה מכיר את עצמך, אני מכירה את עצמי.
לפני כמה שנים אמרו לי שה"רעל" שלי לצבא ישתנה.
והנה אני שנה וחצי לפני הגיוס. השתנה? לא.
וגם כשאני אתגייס אני אגיד אותו דבר.
אז אותו הדבר על זה. גם בעוד 10 שנים אני אהיה עם אותה דעה.
ואני משערת שב10 האלו יגיע מצב שבו שוב יפתח הדיון הזה עם אנשים אחרים.
ואני מכירה את עצמי, ויודעת שדעתי לא תשתנה.
קיצור, זאת בדיוק הסיבה שאני לא רוצה לדון על זה.
כי אני חוזרת על עצמי שוב ושוב.
אני מאמינה ב-כ-ל מה שכתוב בתורה גם אם אני פיזית לא מבצעת אותם.
אני מאחלת לערבים (הטרוריסטים) למות. לארץ להמשיך את קיומה, ומצידי לההרג בצבא on the way (או לא בצבא).
הא.
לילה טוב.
דרים שולטים.
(האמונה שלי מספיק חזקה, לכן אני לא צריכה לקרוא את זה. הפוך על הפוך.
כן, הנחש דיבר. למה הם לא מדברים עכשיו? ככה. מה אכפת לי למה?
הים סוף נקרע לשניים. איך? אלוהים.
אי אפשר להתווכח על זה. אפשר, אבל זה לא יגיע לשום מקום.
כי אני מאמינה באלוהים, לכן אני מאמינה שהכל יכל, ויכול לקרות. וזהו בעקון)
ושלא כמו אשלי, אני באמת הולך לישון.
