
ולהיות חייל זה לא נורא לי כמו שזה נורא לה.
פעם בשלושה שבועות\חודש ליום וקצת בבית.
צודק במאה אחוז. אי אפשר להחזיק קשר ככה, במיוחד קשר שרק התחיל והוא לא מבוסס מספיק.Arziv כתב:אני לא מתלונן, רק מציין שידעתי שזה יקרה![]()
ולהיות חייל זה לא נורא לי כמו שזה נורא לה.
פעם בשלושה שבועות\חודש ליום וקצת בבית.
תודה אחיArziv כתב:מצוין! שמח בשבילך!
מסכים איתך חלקית. נכון שבהרבה (אפילו ברוב) מקרים אחד הצדדים נמשך בצורה כזו או אחרת, אבל ידידות אמת היא לא נדירה לדעתי. ידידות ללא משיכה היא מיעוט, אבל קיימת יחסית הרבה.DivineComedy כתב:1. שאחד הצדדים לפחות נמשך לצד השני ומצפה אפילו בתת מודע שיקרה משהו (75% מהמקרים)
2. שהיה ביניהם איזשהו היסטורייה לא אפלטונית אבל זה לא הסתדר והם לא אוהבים עכשיו אחד את השני אבל הם חברים טובים - או בקיצור חברות אפלטונית עם היסטוריה לא אפלטונית (20% מהמקרים)
3. במקרים נדירים ישנו חברות אפלטונית אמיתית בין גבר ואישה כזו שיש 0 משיכה ביניהם, שלא הייתה ואין ציפייה שיהיה ביניהם משהו (משהו כמו 5% מהמקרים)
לא הייתי נחרץ. תמיד כתבתי בדרך-כלל. תמיד יש שונות, יוצאי דופן ו"שטחים אפורים" - החיים הם אף פעם לא שחור לבן. אבל ברוב המקרים זה כן ככה. זו המגמה.Greenburger כתב:ליאור, אני לא מסכים שאצל גברים זה מאוד לוגי ואנחנו יודעים ישר למי אנחנו נמשכים. יש לי חברה (ידידה) שכשפגשתי אותה לא נמשכתי אליה בכלל, ובסוף התאהבתי בה.
Rysher כתב:אתם יודעים מה אני הכי שונא בכל הסיפורים האלה?
למה רגשות חייבים תמיד לסבך הכל בין גברים ונשים?
זה פשוט מוציא אותי מדעתי...הכל היה פשוט קליל וכייפי לפני שהיא נישקה אותי
נכון שאני אוהב אותה כבר הרבה מלפני זה,ואני רציתי אותה עוד מלפני זה
אבל אם גם אחרי הנשיקה אנחנו לא ביחד
אז למה תמיד הרגשות חייבים לסבך ולהרוס את אחת החברויות הכי יפות שהיו לי?
מצד שני למרות הדיסקונקשן המוחלט שיש ביניכם , יש לזה כמה יתרונות . אתם יותר מתגעגעים אחד לשני , ואם אתה מתקשר אליה עוד מהצבא ומשתף אותה במה שורה איתך זה דווקא מאוד יכול לקרב ביניכם ואחרי זה כשאתם נפגשים , יש לכם המון סיבות לדבר ולעשות עוד דברים אחריםliordavidlior כתב:צודק במאה אחוז. אי אפשר להחזיק קשר ככה, במיוחד קשר שרק התחיל והוא לא מבוסס מספיק.Arziv כתב:אני לא מתלונן, רק מציין שידעתי שזה יקרה![]()
ולהיות חייל זה לא נורא לי כמו שזה נורא לה.
פעם בשלושה שבועות\חודש ליום וקצת בבית.
זה לא יאומן איך מרפי לעולם לא מאכזב, גם לי זה קרה בדיוק לפני שטסתי לארה"ב.
אתה טועה, זה לא רגשות שהורסים את זה, אלא המוח.Rysher כתב:אתם יודעים מה אני הכי שונא בכל הסיפורים האלה?
למה רגשות חייבים תמיד לסבך הכל בין גברים ונשים?
זה פשוט מוציא אותי מדעתי...הכל היה פשוט קליל וכייפי לפני שהיא נישקה אותי
נכון שאני אוהב אותה כבר הרבה מלפני זה,ואני רציתי אותה עוד מלפני זה
אבל אם גם אחרי הנשיקה אנחנו לא ביחד
אז למה תמיד הרגשות חייבים לסבך ולהרוס את אחת החברויות הכי יפות שהיו לי?