YtseJammers Israel

בהחלט. לפני שלוקחים את המיקרופון מפורטנוי, צריך לקחת את הדף והעט של פטרוצ'י. "אוי אוי אוי, הייתי בתאונת דרכים, אלוהה הציל את חיי". והכי פתאטי זה שאחרי קטע הבכיינות הזה, מגיע "הווא!" קשוח של פורטנוי. פשוט בדיחה

הרעיון הבסיסי לא רע דווקא, ואני בטוחה שהיה לו הפוטנציאל. את התוצר אני לא כ"כ אוהבת. נשמע כאילו הוא היה צריך לנפח את העלילה בכדי שיהיה לו חומר לשיר שלם. זו התחושה שלי לפחות.

חתוליס כתב:בהחלט. לפני שלוקחים את המיקרופון מפורטנוי, צריך לקחת את הדף והעט של פטרוצ'י. "אוי אוי אוי, הייתי בתאונת דרכים, אלוהה הציל את חיי". והכי פתאטי זה שאחרי קטע הבכיינות הזה, מגיע "הווא!" קשוח של פורטנוי. פשוט בדיחה

פטרוצי הוא אחד מכותבי הליריקה הטובים שיש... זה שלפעמים יש לו תחומי עניין קצת מוזרים זה כבר סיפור אחר...

פטרוצ'י לדעתי בכלל לא קרוב להיות אחד הכותבים הטובים..
תקרא ליריקה של גילדנלאו(POS),אקרפלדט(OPETH),רוג'ר וואטרס(יא!)
וכמובן המאסטר של הליריקה בפרוג-פיטר גבריאל..פשוט כותב דגול, ואם הוא לא היה גם זמר ענק ונגן טוב הוא יכל להיות מוכר בזכות כשרון הכתיבה שלו.

gils77 כתב:
פטרוצ'י לדעתי בכלל לא קרוב להיות אחד הכותבים הטובים..
תקרא ליריקה של גילדנלאו(POS),אקרפלדט(OPETH),רוג'ר וואטרס(יא!)
וכמובן המאסטר של הליריקה בפרוג-פיטר גבריאל..פשוט כותב דגול, ואם הוא לא היה גם זמר ענק ונגן טוב הוא יכל להיות מוכר בזכות כשרון הכתיבה שלו.

מסכים, הבאת דוגמאות לשלושת הכותבים האהובים עלי (מיקאל דניאל ופיטר), כישרון לירי מדהים.

חתוליס כתב:בהחלט. לפני שלוקחים את המיקרופון מפורטנוי, צריך לקחת את הדף והעט של פטרוצ'י. "אוי אוי אוי, הייתי בתאונת דרכים, אלוהה הציל את חיי". והכי פתאטי זה שאחרי קטע הבכיינות הזה, מגיע "הווא!" קשוח של פורטנוי. פשוט בדיחה

שמישהו יסביר לי מה הבעיה עם הליריקה כאן. מילא פורטנוי, אפשר לצחוק אם רוצים - אבל אם לא נותנים סיבה, זה קצת מאבד מכל טעם טוב שיכול היה להיות לבדיחה (הלא מובנת) הזו.
מה עם קצת רצינות במקום ציניות מיותרת? או שמה אתם לא מסוגלים לעמוד מאחורי המילים שלכם?

יש כאן סיפור קצר, מהחיים - לא פחות ולא יותר - שממש לא מנסים לנפח אותו.
בחלק הראשון - יש מסיבה כלשהי נניח ומישהו בא והורס אותה, אז החברים עוזבים ונוסעים הביתה. נשמע דימיוני? לא.
בחלק השני - קרתה תאונה. הדמות המרכזית כביכול מתעוררת בבית-החולים ומסופר על מה שקורה בבית-החולים.
החלק השלישי - נזכרים בתאונה ואיך שקרתה.

אני לא רואה פה ניפוח מיותר. אני לא רואה מילים פלצניות. אני רואה פה סיפור קצר ומציאותי. לא מפלצות, לא ליריקה מטאפורית שאי-אפשר להבין שום דבר ממנה וכו'. משהו אמיתי? אולי. מה זה משנה?
ואגב, זה ידוע שפטרוצ'י הוא נוצרי ומאז ומעולם הייתה בליריקה שלו תמה נוצרית/מגעים קצרים עם אלוהים. מה קרה פתאום נזכרתם בזה ומצאתם על מה לצחוק?

בקיצור - מחפשים רק את הרע בכל דבר ובלי אף דעה מוצקה מאחורי זה.

*סמיילי מוחא כפיים לעידן*
כ"כ מסכים איתך!

גם אני איתך עידן

לא רע כמו הקודם אבל כבר שבע שנים שאין שום דבר חדש תחת השמש ואולי בפני עצמו זה סביר כי הקהל אוהב את זה וזה זורם ומגניב וזה עדיין אחלה של איזי ליסנינג אבל השירים האלו נוסחתיים ולא מקוריים וזה מביא לי את הסעיף שהלהקה שהכי אהבתי נפלה לתהום עמוקה של מיחזור גמור של עצמה.

gils77 כתב:
פטרוצ'י לדעתי בכלל לא קרוב להיות אחד הכותבים הטובים..
תקרא ליריקה של גילדנלאו(POS),אקרפלדט(OPETH),רוג'ר וואטרס(יא!)
וכמובן המאסטר של הליריקה בפרוג-פיטר גבריאל..פשוט כותב דגול, ואם הוא לא היה גם זמר ענק ונגן טוב הוא יכל להיות מוכר בזכות כשרון הכתיבה שלו.

שכחת גם את ניל פירט (RUSH)

Sentient 6 כתב:לא רע כמו הקודם אבל כבר שבע שנים שאין שום דבר חדש תחת השמש ואולי בפני עצמו זה סביר כי הקהל אוהב את זה וזה זורם ומגניב וזה עדיין אחלה של איזי ליסנינג אבל השירים האלו נוסחתיים ולא מקוריים וזה מביא לי את הסעיף שהלהקה שהכי אהבתי נפלה לתהום עמוקה של מיחזור גמור של עצמה.

נכון, אבל זה לא אשכול פורקיופיין טרי, התבלבלת

עידן, גם סאגת האלכוהול מבוססת על סיפור אישי. הרעיון הוא דווקא כן לנפח את הסיפור, ולעשות ממנו אחד ששווה לעשות ממנו ליריקה. פטרוצ'י, במקום לנפח את הסיפור, מנפח את ההתרגשות. אין לי התנגדות שיהיה תוכן קטולי בליריקה, אבל אם לא מפלפלים את התוכן הזה קצת, הוא הופך לסתם תפילה בכיינית. הרי כמעט לכל אחד יש טרגדיה כזו או דומה מהעבר שלו, השאלה היא מה אתה עושה עם זה, ואיך אתה מתאר את הטרגדיה שלך בצורה כזאת שבאמת תרגש את הקורא (כמו למשל, הקטע בו הוא מתאר את מה שהוא מרגיש בזמן ההרדמה. זה יפה).

בליריקה, רצוי שיהיו אלמנטיים ליריים. פטרוצ'י פשוט לקח סיפור וכתב אותו בחרוזים. אגב, גם חלק מהחרוזים די עלובים ולא בהכרח קשורים לסיפור, ועושה רושם שנכתבו רק בשביל שיהוו לחרוזים. מה קשור מצב מזג האוויר באותו יום לעובדה שהוא לא ישכח את אותו הלילה? מדוע החדר בבית החולים "מוכר" לו? זאת ליריקה זולה.

Sentient 6 כתב:לא רע כמו הקודם אבל כבר שבע שנים שאין שום דבר חדש תחת השמש ואולי בפני עצמו זה סביר כי הקהל אוהב את זה וזה זורם ומגניב וזה עדיין אחלה של איזי ליסנינג אבל השירים האלו נוסחתיים ולא מקוריים וזה מביא לי את הסעיף שהלהקה שהכי אהבתי נפלה לתהום עמוקה של מיחזור גמור של עצמה.

מתן- אני חושב שאתה מגזים קצת. אני חושב שהלהקה הוציאה מספיק אלבומים מרשימים כדי לא "ליפול לתהום עמוקה" אחרי 3 אלבומים פחות טובים. אני חשוב שהציפיות מדרים הפכו ללא הגיוניות ושופטים אותם לחומרה על כל שטות.
גם אני חושב שפורקופיין ווילסון היום לא מעניינים כמו פעם, אני לא חושב שמאז לייטבולב סאן (שגם הוא לא היה מצויין כמו הקודמים לטעמי) הם הוציאו אלבום שהעיף לי את הראש. אבל זה לא אומר שהם לא הרכב טוב ומעניין למרות הבנאליות לדעתי של האלבומים האחרונים שלהם.

רק שזה לא יהפוך לאשכול דיון על פורקיופיין טרי....

הם (דרים) צריכים לעשות משהו מאוד לא אופייני ומאוד מוזר כדי שאני אתאכזב!

ולייטבולב סאן, למשל, הוא האלבום האהוב עלי של פורקיופיין טרי.

ilai fields #7 כתב:רק שזה לא יהפוך לאשכול דיון על פורקיופיין טרי....

הם (דרים) צריכים לעשות משהו מאוד לא אופייני ומאוד מוזר כדי שאני אתאכזב!

זו סה"כ הייתה דוגמא לאחד האנשים שהכי חולים פורקיופיין שאני מכיר

אני יודע...
אבל אני גם שמילה אחת אוף טופיק מתחילה ויכוח ודיון שלם.

דווקא אני חושב שפורקיופיין משתבחים עם הזמן. בכלל, מאז שגאווין האריסון הצטרף ללהקה, אין מה להשוות בכלל. אבל לא נרחיב כי זה לא הת'רד הנכון.

בכל אופן, אחרי ששמעתי את 2 השירים מספר פעמים... בהתחלה הרגשתי מאוכזב, אח"כ אמרתי "זה דווקא נחמד", בהמשך מצאתי קטעים די חביבים. ובסופו של דבר (אני מאמין שדעתי עוד תשתנה בהמשך), אני חושב שהשירים האלה יותר טובים מהשירים בSC, אבל אני מסכים באופן כללי שהלהקה הורידה הילוך. אגב. יש איזה קטע או שניים בANTR שממש מזכירים לי את מטאליקה משום מה. איכשהו הם עושים את זה כמעט בכל דיסק שלהם.
מי שאמר פה קודם שפטרוצ'י מחפש להיות מהיר, ואיבד את החוש לסולואים נכונים, צודק לדעתי במאה אחוז. זה בלט בעיקר באלבום הקודם.
נקודה מאוד נחמדה שעשתה לי טוב על הלב, הייתה הקטע הקצר של רודס לקראת הסוף של AROP. קטע מקורי ומגניב לחלוטין.

פורטנוי נשאר פורטנוי. אם אלה היו השירים הראשונים שלהם שאני שומע, הייתי אומר שהם להקה מטורפת לחלוטין. אחרי שאני מכיר כבר 9 אלבומים קודמים שלהם, אז אני רגיל למוזיקה ולסגנון, ופורטנוי לא מפתיע כמו בפעם הראשונה. למעשה, הוא כבר צפוי. אבל זאת לא אשמתו. זאת אשמתנו, ששמענו אותו יותר מידי

אני לא חושב שזה הוגן כלפי דרים שנצפה לעוד אלבומים כמו SOAM ו6DOIT. הציפיות גבוהות ברמות לא אנושיות. אני לא בטוח שדרים יכולה לשחזר עוד אלבומי קונצפט מרשימים כאלה. ואם הם ינסו לעשות משהו כזה, אני בטוח שיהיו כאלה שיגידו שזה ניסיון עלוב לשחזר הצלחה שלא תחזור.
בסה"כ ממה ששמעתי, אני חושב שיש למה לצפות באלבום הזה. ואחרי הכל, גם אם זה יהיה הכי בנאלי ורגיל שיש, זה עדיין דרים. ולשמוע חומר מקורי חדש שלהם, תמיד ירגש אותי וישמח יותר מכל להקה אחרת.

אני מאלה שהזכירו פה את SFAM ואת 6DOIT ולכן אני מרשה לעצמי לענות לך -

אני לא באמת מצפה שהם ישחזרו את הרמה הגבוהה של שני האלבומים האלה שוב. אם הם יעשו את זה אני לא אהיה מופתע כי יש להם את זה.
אבל ברגע שהם מרימים את הרף, שעדיין גבוה אצלי (7 שנים אחרי שהכרתי את DT ושמעתי בפעם הראשונה את SFAM ועדיין לא נס ליחו, לא נמאס ממנו אף פעם באוזניים) אם אני שומע משהו שלא מדגדג לי את האוזניים באותה מידה, אז אני אכנה את זה בינוני.

לכן אמרתי בעמודים הקודמים שזה נשמע אחלה ולמרות זאת זה בינוני.

ואם כבר אני מתייחס לדברים שכתבתי - טל, אילצתי את עצמי לאהוב מתוך מה שנקרא רציונליזציה. ברגע שמפמפמים לי שהולך לצאת אלבום שהוא שילוב של AWAKE LTL ועוד כל מיני, אוטומטית הציפיות עולות, ואז כשאני מגלה שזה לא עונה על הציפיות שלי, נוצר דיסוננס, הרי לא יכול להיות שמה שפמפמו במשך חודשים נשמע לי כזה בנאלי וחד גוני (שוב, ביחס לדברים קודמים שלהם) ואז אני מאלץ את עצמי להתלהב מזה, פשוט כי היה קשה לי להודות ש"וואלה, זה לא משהו".

אז בנתיים אחרי שני שירים, אני שומע אותם, נהנה, ובכל זאת, זו בסה"כ מוזיקה חדשה ולכן היא מלהיבה, זה לא שהיא כזו טובה שהיא מעוררת אותי לכזאת התלהבות כמו שפעם הייתי מתלהב מדיסקים חדשים של דרים (חפשו את הדעה שלי בפורום הקודם לגבי SC ותראו איך התלהבתי לשווא).

והלוואי ואני אוכל את הכובע אחרי שאני אשמע את שאר האלבום. הלוואי.

חתוליס כתב:עידן, גם סאגת האלכוהול מבוססת על סיפור אישי. הרעיון הוא דווקא כן לנפח את הסיפור, ולעשות ממנו אחד ששווה לעשות ממנו ליריקה. פטרוצ'י, במקום לנפח את הסיפור, מנפח את ההתרגשות. אין לי התנגדות שיהיה תוכן קטולי בליריקה, אבל אם לא מפלפלים את התוכן הזה קצת, הוא הופך לסתם תפילה בכיינית. הרי כמעט לכל אחד יש טרגדיה כזו או דומה מהעבר שלו, השאלה היא מה אתה עושה עם זה, ואיך אתה מתאר את הטרגדיה שלך בצורה כזאת שבאמת תרגש את הקורא (כמו למשל, הקטע בו הוא מתאר את מה שהוא מרגיש בזמן ההרדמה. זה יפה).

בליריקה, רצוי שיהיו אלמנטיים ליריים. פטרוצ'י פשוט לקח סיפור וכתב אותו בחרוזים. אגב, גם חלק מהחרוזים די עלובים ולא בהכרח קשורים לסיפור, ועושה רושם שנכתבו רק בשביל שיהוו לחרוזים. מה קשור מצב מזג האוויר באותו יום לעובדה שהוא לא ישכח את אותו הלילה? מדוע החדר בבית החולים "מוכר" לו? זאת ליריקה זולה.

תודה רבה!

ולכל אלה מכם שמנסים באופן נואש לערוך השוואות בין האלבומים השונים של דרים:
אתם חייבים לקחת בחשבון שלא מדובר בלהקה צעירה, אלא להקה ותיקה מאוד שעשתה המון!
lets face it... אחרי שמוציאים כ"כ הרבה אלבומים מדהימים, קשה מאוד להגיע תמיד לאותן רמות.
בסה"כ הם פועלים בחוכמה, כי הם דואגים להתפתח ולנסות כל הזמן כיוונים חדשים, במקום לנסות ולהגיע לאותם הישגים של העבר. להיפך, זה יהיה פתטי ויזכה לביקורות שליליות נוקבות. הם מנסים במקום זה לכבוש פסגות חדשות. שיבושם להם. די לקטר!