2. על טעם וריח, אבל מעולם לא הבנתי איך יש אנשים שלא מבינים את ההומור של סיינפלד

3. אני לא יודע אם יש פה אנשים שמכירים, אבל בשנת 2000-1 היתה ברדיו ת"א תכנית מערכונים שבועית בשם: "היפופוטם". תכנית שהחזיקה שנה וחצי וירדה. מאז ועד היום יש לה קהל מאזינים (ששומעים את ההקלטות מהתכנית) מאוד מצומצם, קהל שמעריץ פשוט את יוצריה ותופס את ההומור הזה כמושלם ביותר עלי אדמות ואני ביניהם... 95 אחוז מהאנשים ששמעו את זה אמרו לי שזה חרא גרוע ונוראי ודי! תכבה את זה!; אני בהתחלה גם חשבתי כך אך כעבור כמה פעמים נהפכתי לסוגד שלהם.
אנחנו מתרגלים להומור? איזה מוזר זה. יש הומור שלוקח זמן "לעכל" אותו, לרוב הומור פשוט ומטומטם ביותר. מעניין למה. הרי די ברור לי שסוג ההומור שמצחיק אותך, יעיד עליך רבות כאדם. אבל על מה זה מעיד?