gils77 כתב:yyzboy1928 כתב:ולפי דעתי(ודעת רבים שאני מכיר) אנשים שלא מוכנים לשרת 3 שנים, הם אנשים חסרי אופי, צרי אופקים וכפויי טובה. מה ביקשו ממך? 3 שנים? מבנות שנתיים? התואר ראשון יכול לחכות. קצינים בכירים הוציאו את התואר הראשון שלהם בגיל 30, תואר שני בגיל 40 בערך. אין גיל לתואר. התואר יכול לחכות. הצבא גם באיזושהי נקודה, מבגר מאוד. מחזק כל מיני ברגים שלא היו קיימים לפני אצל הבנאדם. אני יכול להיות דוגמא טובה לכך. ועוד המון אנשים כמוני. חבריי שהתשחררו. נשארו אותם אנשים. אבל חזקי אופי יותר. כל אותם חסרי הביטחון או אנשים עם אופי קצת בעייתי, בטירונות מקבלים את סטירת חייהם, ומורידים את הבנאדם לשפל שלו. שלדעתי זה טוב. כי מכאן הוא בונה את עצמו מחדש. כמובן, אותו אופי נשאר, אבל הוא בנוי בצורה הרבה יותר נכונה. ולא רק בטירונות, אלא גם בשירות הצבאי.
לא בטוח למה..אבל כל מה שכתבת פה די מטריד.
אני גם לא הבן אדם שהולך להשטמת..ואני יודע שאתגייס ואני גם לא בעד ההשטמתות.
אבל להתחיל לזבל את השכל על אופי של אנשים..באיזו זכות? כי אתה בעל אופי חזק וטוב כי התגייסת לצבא אבל מי שלא, הוא בטח פחדן עם אופי חלש?
ומה לגבי שאר העולם? שברוב המדינות אין גיוס חובה..כולם שם בעלי אופי חלש כי הם לא מתגייסים?ומה לגבי אחוזי ההתאבדות הגבוהים שיש בצה"ל? הצבא פשוט נתן להם כל כך הרבה חיזוק אופי שפשוט החליטו לסיים את חייהם?
בזכות שאני מכיר מספיק סיפורים על לא מעט אנשים שהכרתי במהלך חיי, שלא התגייסו. ודעתי עליהם היית גם לפני שבכלל שהם השתמטו, אנשים חסרי מעש בחייהם. חלקם השתמט כי לא נוח לו.
והמשפט שהדגשתי לא קשור למציאות שאנחנו חיים. למדינות אחרות אין את מה שלנו יש. מיליארדי אויבים מסביבנו. מדינות שאזרחיהם לא חיים בפחד כל הזמן(אני מדבר על שדרות והאזורים), מדינות שאין להם ארגוני טרור מסביב שעושים עליהם עליהום ומאיימים עליהם כל הזמן. בלי צבא, המדינה הזאת לא הייתה מתקיימת דקה אחת. היום, לצערי, כל מי שרוצה מאוד יכול להשתמט. 21 כיום זה לא בעיה. להתחפש לחוק טל, גם לא בעיה. באמת שאין בעיה. רוב האחוזים שבאמת מתגייסים לצבא, כי ברצונם לתרום. כי אם זה היה באמת מפריע להם, הם היו עושים הכל בשביל לצאת מהצבא. והיום באמת זאת לא בעיה.
ובקשר למה שאמרת. אחוזי התאבדות. אני מכיר מישהו שהיה במגלן שהתאבד במהלך המסלול. בחור אחד האנשים השפיצים. לשמוע את המכתב ההתאבדות, עצוב מאוד. יש לזה המון שיוכיים אישיים שקשורים לחייו האישיים בעיקר, ובלי שום קשר לצבא. אינני רוצה לקבוע למהוזה באמת לא משנה.
ואני מכיר אחד משריון(השתחרר השבוע). שניסה לירות בעצמו והנשק היה על בודדת עם מחסנית בהכנס וכו'. בסוף קפצו עליו והצילו אותו. בסוף, הוא סיים מסלול כמו גדול. ושירת במלחמה במעמקי הלבנון, קיבל תעודות הצטיינות מטעם החטיבה שהוא שירת בה, ראה מספיק זוועות במלחמה. ועבר את זה. אין מה לעשות. כל חייל מגיע לסוג של משבר אישי בתחילת שירותו הצבאי. כמו שאמרתי. מגיעים לשפל עמוק. אבל יוצאים מזה. אין לי מה להגיד על אותם אנשים שבאמת תקעו לעצמם את הכדור. אפשר להאשים מפקדים שלא איתרו את הבעיה אצל הבנאדם. כי בד"כ מי שרוצה להתאבד לא מראה שום סימן, והוא פשוט עושה את זה. הוא יכול להיות החייל הכי טוב שיש, ואז יום אחרי להתאבד. זה קורה. ויש מודעות. אבל אילו מקרים שכיחים שלא קורים הרבה.
והאחוזים לא כאלה גבוהים כמו שאתה מדגיש. אז אל תשמיץ סתם מר בחור.
וטל, אין לי הרבה מה להגיב לדעתך כנגד הצבא. אולי הדבר בא מתוך מרמור מסויים. כי ככה הדברים נראים עפ"י דעותיך. זה יותר מידיי אנטי.
מחזק את דבריו של נאור.
).
)
