אשכול סרטים

[Ozerivarium]

jan svankmajer בהחלט תסריטאי מדהים !

[Axxon N]

מי שלא מכיר, אתר ביקורות סרטים מצויין של ברייטמן: http://breitman.homestead.com/films/index.html
אומנם הוא לא מתעדכן יותר אבל יש שם ביקורות מעולות והמלצות מעולות! מה גם שהוא עשה ביקורת ל lost highway שזה הסרט האהוב עליי ביחד עם אינלנד אמפייר ואירייזרהד. בקיצור, שווה לכם לבדוק את הביקורות שם.

ואם אני כבר באשכול הזה אז אני ממליץ לכולם לראות את אמריקן פסיכו. פשוט סרט מהפנט! משחק מרתק של כריסטיאן בייל, עלילה עוד יותר מרתקת וסרט פשוט חולני ומעוות. באמת אחד הסרטים הטובים שראיתי אי פעם.
מומלץ לכולם!

[DT_Tal]

בדיוק הורדתי את הסרט, אני מתכנן לראות אותו בימים הקרובים.

[Greenburger]

מגניב
http://www.fisheye.co.il/assassins_cree ... ssebender/

[Greenburger]

נבל חדש נחשף באביר האפל החדש!

[DT_Tal]

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=w2yv8aT0UFc[/youtube]

[ofri17]

ראיתי בפעם השנייה מועדון קרב. איזה סרט ענק... הסרט הכי טוב שראיתי ללא ספק.

[Sentient 6]

שאלה. מה הם שלושת הסרטים שמגדירים אתכם? ששינו אתכם? שהם באמת הסרטים הכי עוצמתיים, אלו שאתם מרגישים שהם עומדים מאחוריכם במצבים מסויימים בחיים?

בשבילי אלו יהיו שובו של הנוסע השמיני שפשוט הזריק לי לתוך הוריד את האהבה ל-Military sci fi, שעוד ב86 טישטש לחלוטין את הגבולות בין המציאות לדמיון. ראיתי אותו פעם ראשונה בגיל 13 וזה ריתק אותי לכסא, פשוט שילוב שאני עדיין עובד על לפצח אותו בין עתידנות להגזמה, של חבורה של סטריאוטיפים צבאיים בסיטואציה כל כך מאיימת שהופכת אותם לאמיתיים. הוא אומנם חלק מסאגה מפוארת שההיסטוריה הקולנועית והאנושית יזכרו בצורה חזקה מאוד אבל הוא עומד בפני עצמו, הוא אייקוני והוא הפך את ג'יימס לקמרון לאבא של דור חדש של במאים כמו ניל בלומקמפ שבתמורה מקרבים את העתיד להווה כמו שהוא עשה ורידלי סקוט עשו בזמנו.

מה קרה בגטקה - אין לי דרך להסביר את זה, פשוט סרט מכושף, מרוחק ומרגש בו זמנית, הוא לא איזה הישג טכני מטורף ואין בו משחק מדהים יותר מדי אבל זה פשוט הקסם של אנדרו ניקול שיוצר סוג של בועה שיש בה דמויות כל כך חסרות בושה ופשרות וביניהם יש אנשי פלסטיק שהולכים ברקע ומרגישות כמו זרים שאף פעם לא תדברו איתם... ואז יש את הים... סרט מהפנט.

האביר האפל - במבט לאחר בשנים האחרונות, עובדתית אני חושב שזה סרט הפשע הכי טוב מאז הסנדק 2, באמת שהוא סרט מושלם בגלל העמידה שלו מאחוריי הרעיונות שלו, thematics, הרעיונות של טרור, משפחה, הקרבה עצמית, הגבול המטושטש שבין גיבורים ונבלים והדברים שצריך כדי לגרום להם לשנות את עורם. זה פשוט סרט מושלם על המין האנושי. סרט מציאותי בצורה מפחידה ואתם יודעים כמה אני אוהב את הסרטים מארוול אבל האביר האפל הוא משהו אחר בכיוון אחר לגמרי, בעיניי הוא לא סרט על גיבור על בכלל, אין בו שום פקטור על טבעי או בדיוני, הוא סרט על בן אדם שמקריב את עצמו נפשית ופיזית למען האמונה שלו שצריך להציל את החפים מפשע. סדר נגד כאוס ואני מרגיש את הצורך להודות שהוא אחד מחמשת הסרטים הטובים ביותר אי פעם, הוא הסרט הכי טוב של ה30 שנים האחרונות.

[DT_Tal]

שאלה קשה, אני יכול להגיד לך ששר הטבעות (כל הטרילוגיה) השפיעה עליי הרבה, ראיתי את זה הרבה פעמים בעשר שנים האחרונות, לפעמים לבד, לפעמים עם אח, עם אבא, עם חבר, עם דוד, או עם בת דודה, וזה אף פעם לא נמאס והם באמת השפיעו עליי ואני עדיין מת עליהם.

גם האביר האפל זה סרט שאני מאוד אוהב, ואני כל כך מחכה לעלייתו של האביר האפל, שאני כבר מפחד שאני מצפה יותר מדי ואז אני אתאכזב או משהו כזה, זה כבר קרה לי כמה פעמיים עם כל מיני סרטים. זה באמת סרט עוצמתי, כל פעם שאני רואה אותו אני נכנס ישר לאווירה של הסרט ולמין בועה כזאת. זה באמת סרט גדול, כשהייתי בארה''ב בסוף מרץ-תחילת אפריל 2009 בכל מקום היו כל מיני מוצרים של האביר האפל, חולצות של הג'וקר, פוסטרים, ארנקים, אפילו במטוס מכרו משהו בהרבה כסף, ערכה כזאת עם מטבע של דו פנים ושוריקן של באטמן, וקלף של הג'וקר.

קשה לי לחשוב עכשיו על עוד סרט כזה שהשפיע עליי הרבה ושהיה עוצמתי, למרות שבטח אני תכף אזכר.. באמת שאלה קשה ומעניינת.

[ofri17]

יש הרבה סרטים שהשפיעו עליי חזק במהלך צפייה ובשעות שאחריה אבל אני לא חושב שיש סרט מסוים שמגדיר אותי. הסרטים הכי עוצמתיים שראיתי:
מועדון קרב - סרט פילוסופי שבאמת מעורר תהיות, והסוף שלו פשוט הפיל אותי לרצפה.
היוקרה - סרט מרתק עם סוף אדיר.
את ממנטו לא הבנתי בפעם הראשונה בכלל אבל בפעם השנייה נשארתי המום.
שני הבאטמנים של נולאן גם אדירים.
אני מקווה שבצפייה הבאה ב-Inception אני אבין משהו ממה שהולך בו והוא גם ייכנס לרשימה.
את האמת שאני לא אחד שצופה בהרבה סרטים, בעיקר בגלל הלימודים שבחודשים האחרונים לא אפשרו לי (מבחינה מנטלית, בתכל'ס היה לי זמן) לצפות בהרבה סרטים.

[Axxon N]

בהחלט שאלה קשה.
הסרט שלחלוטין השפיע הכי הרבה על החשיבה שלי, ובאמת היפנט אותי מהצפייה הראשונה, ובכל צפייה שלו אני מבין שהוא הסרט האהוב עליי וזה לא ישתנה לעולם, זה הסרט inland empire של דייויד לינץ'. הסרט הזה מציג בצורה מושלמת את הרגשות העמוקים ביותר של האדם באמצעות הסמלים וכל האימג'ים שלינץ' מפזר בסרט ביד נדיבה. הסרט בכלל בכלל בכלל לא פשוט להבנה וגם לא לצפייה. מאחר וקראתי הרבה מחקרים ואינטרפרטציות שאנשים עשו על הסרט (אני בימים הקרובים גם מזמין ספר אינטרפרטציות וניתוחים של הסרט של בן אדם שעשה עליו ממש מחקר) ואינספור הרצאות של לינץ' אני מבין הרבה יותר ממה שהבנתי בצפייה הראשונה וזה רק גרם לי לאהוב אותו עוד יותר ולהבין כמה דברים הסרט הזה מסמל בשבילי וכמה הוא חשוב לי. בוא נגיד שזה סרט שאני יכול לחפור עליו אינסוף (עוזרי כבר חווה את זה על בשרו ), מהסיבה שזה הסרט הכי עמוק שאני ראיתי, ולא רק בגלל המשמעות העמוקה שלו אלא גם בגלל שהאמצעים בהם לינץ' משתמש פשוט מכניסים אותכם כלכך עמוק לתוך העולם שהסרט יוצר, שזה מדהים אותי כל פעם מחדש.
לאלה שלא יודעים על מה אני מדבר.. בסרט אינלנד אמפייר דייויד לינץ' מכניס אותנו בעצם לעולם שלם שבנתה אישה פולנייה אחת כדי להדחיק את כל הצרות שאליהן נקלעה, העובדה שמשפחתה מתפרת, ההדרדרות לזנות וכו. היא יוצרת לעצמה עולם שלם שסיפורו מתרחש בהוליווד ה"שמחה", שם היא אישה בלונדינית ויפה (לורה דרן), שחקנית עשירה שבדיוק מקבלת תפקיד בסרט, היא כביכול יצרה לה "מציאות" אחרת בה היא הייתה רוצה להיות. אבל כמובן הפחדים, החרדות, הצרות והקשיים בחייה באים לביטוי בעולם הזה שהיא יצרה ומוצגים על המסך בדרכים שרק לינץ' יודע לעשות, שמכניסות אותנו לעולם שלם של הזיה ו pure insanity. הויזואליות המרהיבה של הסרט, ביחד עם הטירוף המוחלט והאווירה האפלה של הסרט גורמים לך להיכנס חזק לתוך עולמה ההזוי והמעוות של האישה (אם זה עולמה האמיתי ואם זה עולמה הבדיוני). כמו כן, העלילה שסיפרתי כרגע היא מאוד מאוד מאוד בסיסית לעומת מה שמוצג בשלוש השעות האלה שמלאות בפרטים, סמלים והרבה מאוד רמזים שלינץ' מפזר כדי לתת לנו מושג על העלילה. בכל מקרה, לסרט אין עלילה ברורה, כך שיש אלפי אינטרפרטציות שונות ומשונות, והרבה דרכים מדהימות לפרש את הסרט (וגם להפך), כך שאני תמיד נהנה לקרוא עליו ניתוחים ואיך כל אדם לוקח את הסרט למקום שלו. בעקבות כך, אם מישהו ראה את הסרט ויש לו זמן (וצריך הרבה זמן חח) לכתוב לאיזה מקום הוא לקח אותו, אשמח לדון איתו על הסרט!
וזה נכון שהסרט הזה קשה מאוד בהתחלה, גם לי הוא היה קשה ולקח לי מעל עשר צפיות אני מעריך כדי להתחיל להיכנס לעומקו של הסרט, אבל אני ממליץ לכם בחום! אבל מי שלא רגיל לסרטי לינץ' אני לא ממליץ לו להתחיל עם אינלנד אמפייר. רצוי קודם לראות את הסרטים המוקדמים יותר שלו (אירייזרהד, מלנולנד דרייב וכו), מהסיבה שככל שלינץ' התבגר בגיל, כך גם הסרטים שלו נהיו יותר קשים לפיצוח, ויותר בוגרים. בכלל חשוב לזכור שכל סרט של לינץ' הוא חידה, פאזל, ולינץ' עוזר לנו לפתור אותה עם אותם אמצעים שהוא זורע בסרט.
טוב אז עכשיו אתם יודעים שאני אוהב שהסרט הוא הזוי לחלוטין וכמעט בלתי ניתן לפירוש, וגם שכשזה מגיע ללינץ' אני יכול לחפור שעות
טוב אני לא מעריץ רק של אינלנד אמפייר (למרות שאני מעריץ ענק של הסרט והוא הסרט האהוב עליי), אני גם מעריץ של לינץ' בכללי! אז לרשימה נכנסים לוסט הייוואי, איש הפיל, אירייזרהד, טווין פיקס (הסדרה וגם הסרט), מלהולנד דרייב, שעל כל אחד ואחד מהם אני גם חפרתי וחקרתי כל פרט ופרט וקראתי עליהם המון.

אז כדי לגוון אני אציין סרט אחר שהשפיע עליי, לא באותה רמה שאינלנד אמפייר וסרטיו של דיויד לינץ' השפיעו עליי, אבל לגמרי אחד הסרטים הכי עוצמתיים שראיתי.
לסרט קוראים mr. nobody. צפיתי בו לראשונה לפני כמה חודשים בעקבות המלצתו של ניר (divinecomdey) על סרטים סוראליסטיים.
וכמו אינלנד אמפייר, גם הסרט הזה משתמש באמצעים וויזואליים מדהימים (ואני לא מתכוון לאפקטים המרהיבים שיש בסרט, ושבאינלנד אמפייר אין בכלל), אומנם לא באותו טירוף ושיגעון שלינץ' משתמש בהם, אבל בהחלט מדהים.
אז הסרט הזה לקח את הרעיון של אפקט הפרפר (לא הסרט, אלא התאוריה של הפרדוקס עצמו), והרכיב ממנו שכבות על שכבות על שכבות, לפחות עשר סיפורים שמתפצלים ועשרות תוצאות. כמו אינלנד אמפייר ושאר הסרטים האהובים עליי, גם הסרט הזה מורכב מאוד ובעל שכבות רבות. אני לא אספר את העלילה שלו בקצרה כי אפילו את זה אי אפשר לספר, זה יהרוס לכם הכל. מה שכן, פשוט קבלו את ההמלצה שלי, תורידו את הסרט (או תקנו, לא ממש אכפת לי חח), ורוצו לראות אותו, זה סרט שחווים אותו אני מבטיח לכם.

עוד סרט, שהוא הסרט השלישי והאחרון שאיתו אני מסיים את החפירה שלי, הוא הסרט רקוויאם לחלום.
רקוויאם לחלום הוא גם בין הסרטים העוצמתיים שראיתי אי פעם. הדמויות בו הן מהמרתקות שראיתי על המסך, העלילה של הסרט מדהימה, וכמובן השחקנים עצמם עשו עבודה נפלאה.
רקוויאם לחלום עומד אצלי באותה קטגוריה עם איש הפיל, המרדף לאושר ועוד סרטים רבים שפשוט גורמים לך לחוות את ההלם הזה ולגעת ברגשות העמוקים שלך. סרט שמצליח לעשות את זה תמיד מדהים אותי. אז אם אין לכם הרבה על הלב ברגעים אלה ולא אכפת לכם להזיל דמעה או שתיים ממלית לכם על רקוויאם לחלום, ובכלל על איש הפיל כמובן.

זהו, סוף החפירה, ואם הגעתם עד לכאן, אני מעריך אותכם מאוד

[DT_Tal]

באמת לא הבנתי למה לקח לך הרבה זמן להגיב, עכשיו אני מבין

[ofri17]

סחתיין על החפירה זיו, קראתי הכל. תגיד כשאתה רואה סרטים אתה שומע מוזיקה ברקע?
הסרטים נשמעים מעניינים, הבעיה שלי שאין לי זמן לראות סרטים כאלה שצריך לצפות בהם 10 פעמים ולקרוא עשרות תיאוריות באינטרנט כדי להבין משהו...

[Axxon N]

חחח לרוב הסרטים של לינץ' זה סרטים מאוד מוזיקליים. לא מחזמר חח, אלא מבהחינה שהסאונדטראקים שלינץ' בוחר הם מדהימים, יש לו כשרון לקחת סצינה ולהלביש עליה מוזיקה שהוא יוצר (כן הוא גם יוצר מוזיקה הגאון הזה), או שיר או מוזיקה מתוך הסאונדטראק, והמוזיקה הזו פשוט מעבירה את כל הרגשות שהסצינה מעבירה, סוחטת את הרגשות של הסצינה ומגישה לך אותם על כפית מזהב. בקיצור, הבן אדם גאון!
אגב, שכחתי לציין שאם הייתי צריך לבחור את שלושת הסרטים האהובים עליי, הם שלושתם סרטים של לינץ'.
שמע הסרטים של לינץ', דורשים זמן, הם גם ארוכים (חוץ מאירייזרהד), וגם מהבחינה שאתה יכול לחקור עליהם ולחפור כלכך הרבה, וזה פשוט כיף ומעשיר את הידע.
מה גם שאתה ממש לא צריך לצפות בהם 10 פעמים או לקרוא אלפי תיאוריות ואינטרפרטציות, יכול להיות שבכלל לא תאהב וזה לא יעניין אותך, או שיכול להיות שכן תאהב אבל פשוט תעדיף להשאיר את זה ככה, את כל הבלבול והשיגעון של הסרטים, ולא לנתח ולפתור את הפאזל. ראיתי הרבה ביקורות של אנשים שאמרו שהם לא מעוניינים לפתור את החידה כי הם רוצים להישאר ככה בתוך כל הכיאוס של הסרט (שזה גם דעה מעניינת מאוד לפי דעתי). אני דווקא בחרתי לחקור את הסרטים לעומקם אבל ממש לא "צריך" לעשות את זה.
לינץ' זה משהו מיוחד!

[NamelessATM]

אחלה פוסטים.

אני לא רואה יותר מידי סרטים (למרות שהרבה פעמים כשאני קורא בנושא הזה בא לי לראות סרטים שאתם כותבים עליהם ), אבל סרטים שבאמת שאני יכול להגיד שהם בין האהובים עלי ושהם אדירים זה כמו שאמרתם האביר האפל, שזה סרט ענק שלא נמאס לראות והוא ללא ספק בין ההכי טובים של השנים האחרונות.
כמובן שר הטבעות שזה פשוט עולם אחר, כנ"ל על מטריקס (האחת טרילוגיית פנטזיה מודרנית, השניה טרילוגיית מד"ב מודרנית - כל אחת קלאסיקה).
גלדיאטור, סרט עוצמתי ואפי (או בשפה עברית צחה: עפי) שאני בטוח שרובכם אם לא כולכם מכירים, אבל עדיין שווה להזכיר כי הוא אחד מהפייבוריטים שלי עוד מאז שאני הייתי קטן (יסודי), עד היום נשאר אחד מהאהובים עלי, וכמובן איך אפשר לשכוח את הסאונדטראק שלו ובפרט את השיר שמסיים את הסרט שאגב משתתפת בו Lisa Gerrard מ-Dead Can Dance
ונסיים בסרט שנראה לי שכבר כתבתי עליו פה כמה פעמים בפוסטים כאלה ואחרים, Princess Mononoke שהוא מתמודד ראוי לסרט האהוב עלי, סרט אנימציה יפני שמאז הפעם הראשונה שצפיתי בו אי שם בכיתה ג' או ד' הפכתי לאובססיבי לגביו, הדמיון, האנימציה, העלילה, הסאונדטראק, העולם של הסרט, איך שמציגים שם את הדמויות ואין באמת דמות רעה כלשהי, אני לא יודע, אני פשוט מאוהב בסרט הזה P:
הא וגם יש עוד סרט מאותו היוצר, Spirited Away שאותו אולי יותר אנשים מכירים כי הוא יצא בהפצה יותר רחבה ובארץ משדרים אותו יחסית הרבה (תחת השם "המסע המופלא"), כנ"ל, עולם קסום וסרט שכשמסיימים לראות אותו הוא כל פעם עושה טוב על הלב, דמויות יוצאות דופן ולמען האמת הוא גם אחד הסרטים המצוירים היותר מרגשים שראיתי לדעתי.

כמובן יש גם את הסרטים היותר נוסטלגים המצוירים כמו מלך האריות, אלאדין, היפה והחיה, צעצוע של סיפור, שרק and so on and so on, וסרטים כאלה כמו סדרת הארי פוטר, אבל אני מניח שזו לא הייתה הכוונה :p
אוקי אז ציינתי יותר מ-3 סרטים, למי אכפת, גם ככה אתם בטח מכירים את רובם/כולם.
יש עוד הרבה סרטים שעכשיו אני נזכר בהם ואני אומר "היי, הם מעולים, ואני ממש אוהב אותם" כמו American History X, Alpha Dog, מלחמת העולמות, "אני, רובוט", Enemy of the State של וויל סמית', The Departed, גם ליפני איזה שבוע ראיתי בטלוויזיה scott pilgrim vs the world וזה סרט ממש טוב... אוקי אני אפסיק. נסתפק בזה שיש הרבה סרטים טובים וכאלה. x:

[Axxon N]

כבר כמה זמן שאני רוצה לראות את princess mononoke. נראה סרט חמוד מאוד.
הסרט ילדים האהוב עליי זה כמובן צעצוע של סיפור (שבלי קשר הוא בין הסרטים האהוב עליי). אבל הסרט המצוייר האהוב עליי בכללי הוא סרט אנימה בשם perfect blue שאותו ראיתי ממש לפני שבוע-שבועיים (ומאז ראיתי אותו עוד פעמיים-שלוש כדי להתחיל קצת להיכנס לעניין הפירושים). סטושי קון ז"ל הוא ללא ספק הדייויד לינץ' היפני, או לפחות היה..
בכלל כל פעם שצפיתי בסרט האהבה שלי אליו התגברה, פשוט סרט מדהים. סוריאליסטי והזוי בצורה לא נורמאלית. מסופר בו על זמרת ששרה בלהקת פופ יפנית בשם cham. היא "מחליטה" לעזוב את הלהקה (שברגע שהיא עוזבת מתחילה להופיע בראש המצעדים) ולהתרכז בקריירת משחק (שבכלל לא מתאימה לה, ודורשת ממנה לעשות דברים קיצוניים). ומה שקורה לה (בדומה לאינלנד אמפייר), זה שהיא מתחילה לאבד את שפיותה ואת היכולת להבדיל בין חלום למציאות, בין הזיה ובין חייה האמיתיים, וכמובן שמה שאנחנו רואים על המסך זה איך שהיא רואה את הדברים מתרחשים מסביבה. אז זה נכון שהאנימציה של הסרט בכלל לא משהו, אבל העלילה הכאוטית והבמאי הגאון הזה, סטושי קון, הופכים את הסרט הזה לאחד מהסרטים הסוראליסטיים האהובים עליי. פשוט מדהים! ממליץ לכולם.

ואם אני כבר באשכול הזה, אז ראיתי עכשיו בקולנוע את הסרט מחוברים לחיים. סרט צרפתי נחמד מאוד. קצת מרגש, קצת מצחיק. מעביר את הזמן עד שייצא האביר האפל

[DT_Tal]

Princess Mononoke סרט מצוין, נראה לי האנימה היחידה שראיתי (חוץ מאיזה סרט של אינויאשה בכיתה ג' )
מחוברים לחיים לא עכשיו בקולנוע?

[Axxon N]

כן, אם ראיתי אותו עכשיו בקולנוע אז זה אומר שהוא עכשיו בקולנוע

[DT_Tal]

חחחחח לא ראיתי שכתבת "עכשיו בקולנוע" אחרי "ראיתי".
טוב, עכשיו נשאר לחכות לאביר האפל.

[Axxon N]

איזה האביר האפל.. הסרט הבא של לינץ' (שיצא בטח עוד משהו כמו עשר שנים)