*חפירה*
אוקי, אתמול בלילה השארתי הורדה של כל הדיסק הראשון של האלבום באיכות Flac , כי מה שבאמת חיכיתי לו כל הזמן זה שאני אוכל לשמוע את האלבום בשלמותו באיכות כמו האלבום.
היום שמעתי את כולו פעמיים , ו...
פשוט אלבום מעולה.
באמת שאני לא אומר את זה רק כי האלבום חדש, ההפך, ליפני ששמעתי אותו אמרתי לעצמי לא להתלהב יותר מידי ממה שאני שומע ופשוט להאזין, וגם היה לי בראש כל מיני דברים רעים שקראתי שאנשים אמרו על שירים באלבום...
אבל באמת שזה לדעתי האלבום הכי טוב שלהם בעשור ונמצא במקום ה-3/4 אצלי. אין סיכוי שהמקום ירד כי הוא פשוט יותר טוב מכל אלבום שהם עשו בעשור הזה, ובהחלט יש סיכוי שזה יהיה מקום 3 אצלי.
קראתי קצת דעות של אנשים אחרים על האלבום, אבל אם אני מסתכל על זה בעצמי...
ANTR - פשוט שיר מעולה. זו אולי פתיחת האלבום הכי טובה שלהם אי פעם. שיר קצת דרמטי כזה, טוב מאוד, אני אוהב את הפתיחה של הברקים, הגשם והפסנתר ואהבתי שהם הכניסו את זה ששומעים באמת מכונית שמתנגשת במשהו.
הפיזמון יפה, הקטע השקט מיוחד וזה אחד הקטעים הטובים באלבום, והקטע האינסטרומנטלי יחסית מעניין ולא נוטה להיות מעיק או לאבד טעם כמו שאולי אפשר לצפות משיר של 16 דקות.
בקשר לפורטנוי, אחרי שהקטע עבר חשבתי לעצמי "רגע, זה הדבר הכל כך נורא שכולם דיברו עליו, שאנשים אמרו שהם צחקו כשהם שמעו את זה? זה ה"ראפ" של פורטנוי?" אני דווקא אהבתי את זה, זה נותן יותר גיוון לשיר.
ביחס לשיר של 16 דקות הוא עובר מהר, אין בו איזה משהו מעיק מידי, הוא "אפי" כזה, וליפני ששמעתי את השיר קראתי את הליריקה שלו ודווקא למרות מה שאנשים אומרים על הליריקה באלבום הזה, הליריקה ממש הכניסה אותי לאווירה ולסיפור של השיר.
AROP - השיר הכי פחות טוב באלבום, אבל עדיין לדעתי הוא טוב, בטוח יותר טוב מ-Constant Motion'ים למיניהם.
ריפים נחמדים אם כי קצת ממוחזרים, פיזמון טוב, אני אוהב את הקולות רקע שהכניסו בכל מיני קטעים בשיר (לא של לאברי או פורטנוי, נו, אתם יודעים למה אני מתכוון), סולו טוב+ של פטרוצ'י, ובקשר לצלילים המוזרים של רודס - אני דווקא אהבתי, וכמו בשיר הקודם, אחרי שהקטע הזה עבר חשבתי לעצמי "רגע, זה הצלילי נינטנדו המצחיקים שכולם דיברו עליהם?".
סך הכל לא שיר שובר גבולות, אבל זה לא שיר שאני אדלג עליו כשאני אשמע את האלבום, שיר טוב.
Wither - איזה שיר יפה!
למרות שהליריקה שלו לא מדברת אלי, אפשר להתעלם מזה בקלות כי פשוט המלודיות בשיר כל כך יפות ומרגשות, השירה פה טובה מאוד, בכלל השיר קולע למטרה בלי למשוך יותר מידי זמן, והסולו בסוף של פטרוצ'י אפילו שהוא רק איזה חצי דקה הוא מאוד יפה. הבלדה הכי טובה שלהם בעשור הזה ומתחרה בכבוד עם הבלדות הגדולות מהעשור הקודם.
The Shattered Fortress - שיר טוב מאוד. נכון שיש בו ריפים ממוחזרים משירים קודמים בסאגה, אבל הרי למה ציפינו? חוץ מזה שאהבתי את העובדה שכל קטע מהשירים הקודמים שונה במקצת בשיר הזה, יש פה קיטעי סולואים נחמדים, אהבתי את השירה בהתחלה שפורטנוי אומר מילה ואז לאברי שר, רק קצת לפעמים היו מעברים מוזרים.
בסך הכל סיום נאה לסאגה.
The Best of Times - מת עליו. הפסנתר בהתחלה יפה מאוד ומרגיע, אחר כך כשהשיר מקבלת את התפנית יש מלודיות יפות, אהבתי מאוד את הקולות רקע של פורטנוי בשיר הזה (זה היה מתבקש שהוא ישיר לפחות קצת בשיר הזה, לא?), והפיזמון באמת מרגש ויפה. הסולו הארוך של פטרוצ'י בסוף מאוד יפה ומהטובים שלו, ובכלל השיר הזה מאוד יפה.
בכלל אם תרשו לי רגע לסטות הצידה, אני חושב שבאלבום הזה פטרוצ'י דפק סולואים טובים אחר אחרי השני, פשוט כל הכבוד.
The Count of Tuscany - אחד הדברים הכי טובים שדרים כתבו. מוזיקה מעולה, שיר אפילו קצת "מיוחד", גם פה כמו בשיר הראשון קראתי את הליריקה ליפני שהקשבתי לשיר וזה ממש הכניס אותי לשיר כששמעתי אותו.
ההתחלה של השיר, הכמה דקות הראשונות, זה פשוט כל כך יפה ומיוחד...
בקשר לפיזמון - רק אני חושב שזה פיזמון ממש טוב? כל פעם שיש את ה-"I!" שפורטנוי נכנס בו אני נהנה, אחד הדברים הטובים, לא מבין למה חלק לא אוהבים את זה. הוא עושה את זה בטעם טוב לדעתי.
מ-10 דקות עד סוף השיר זה אחד הדברים הכי טובים שדרים אי פעם כתבו, ואני מת על הסוף של השיר.
באופן כללי האלבום הזה בהחלט הפתיע אותי כי באתי עם קצת ספקות בגלל חלק מהדברים שקראתי, אבל זה אלבום מעולה.
אני לא רואה איך מעריץ כלשהוא של דרים יכול להתאכזב מאלבום כזה, וזה בהחלט חזרה לדרים האיכותיים, אחרי שלדעתי Systematic Chaos הוא בין האלבומים הגרועים של DT.
למרות כמה דברים קטנים (באמת קטנים) שהייתי משנה באלבום, אם אני לוקח את האלבום כשלם , לבינתיים אני הייתי מביא לו 9-9.5. זה גם בא מהעובדה שלא כמו כל אלבום אחר של דרים בעשור האחרון, באלבום הזה אין שיר אחד לא טוב ואין פה שיר שאני ידלג עליו כשאני אשמע את האלבום, וכל השירים פה הם טובים-מעולים.