אני בהחלט מבין מדוע אתה מודאג. אני מסכים איתך שאובמה הוא נאיבי ומאד אידיאליסט. הוא אמנם בא ממקום טוב ורוצה לעשות טוב בעולם אך צריך להיות חסר-נסיון בינ"ל (כמו שאובמה) כדי לחשוב שהוא יביא את העולם להרמוניה מוחלטת, שבמדינות ערב תהיה דמוקרטיה וזכויות שוות לנשים וכיו"ב. אני עדיין לא חושב שאובמה יכפה על ישראל הסכם, הוא בסה"כ כרגע מציג את האינטרסים של הממשל החדש ואת נקודת המבט, וישראל מבינה שלא יהיה לה נוח כמו ב-8 השנים של בוש. למרות הכל, אובמה הוא לא אויב ישראל ולא שונא ישראל (מצחיק אותי לקרוא את הטוקבקים הלאומניים בכל אתרי החדשות בארץ) וזה שהשם האמצעי שלו חוסיין לא הופך אותו לחובב מוסלמים (הוא לא). אין ספק שלא רק לישראל יש בעיות, כי גם לפלסטינים בגלל הפילוג הפנימי, ומה שצריך להיות חשוב מבחינת ישראל זה שארה"ב תמשיך עם החרם על חמאס כל עוד הוא לא מקיים את 3 תנאי הקוורטט.avrahamshuk כתב:בהחלט מאמר מאוד מעניין.
למען האמת אני מאוד מודאג. לא בגלל הפתרון של אובאמה אלא בגלל הדרך שלו. הוא נראה לי קצת רומנטיקן ונאיבי שחושב שבגלל שהוא השחור הראשון שנבחר לנשיאות ארה"ב הוא יכול תוך שנתיים לפתור את הסכסוך הישראלי ערבי. כמעט כל המשתתפים הפעילים באשכול הזה הסכימו בזמנו ששני הצדדים לא מוכנים מטנלית ומחשבתית לחיות בשלום, לפחות בעשור הנראה לעין. ופתאום בא לו אובאמה ומנסה "להריץ עניינים". מה שעלול לקרות בסוף זה שלביבי לא תהיה ברירה והוא יתקפל מול הממשל ואנחנו נכנס למשא ומתן מול הפלסטינים בעמדה מאוד נחותה, וייתכן שיצא מזה הסכם כולל שיהיה מאוד מסוכן מבחינתה של ישראל. והכי גרוע - שהוא ימומש רק ע"י ישראל.הממשלה כן מסוגלת לפנות חלקים נרחבים מיש"ע, או אפילו לחזור ל67, אבל הפלסטינים לא יכולים לכפות את דעתם על כל הפלגים, וההסכם שייוצר יהיה שווה לנייר טואלט לתחת. כי בסופו של דבר שלום לא יהיה, אבל ישראל תאכל אותה מכל הכיוונים.
הלוואי ואתבדה ולאובאמה יהיו דברים דחופים יותר לדאוג להם ושבהם הוא אכן יוכל לעזור.
מבחינת מה שדחוף לאובמה לטפל זה כמובן קודם כל הכלכלה האמריקאית, אחרי זה מדיניות חוץ. כמו שאני מעריך את זה, הקהילה הבינ"ל לא תצליח למנוע מאירן בצורה דיפלומטית את השגת פצצת האטום, כי אירן מורחת את כל העולם כבר 6 שנים ולמרות שהסנקציות טובות הן לא מספיקות כדי לשנות את ההתנהגות של אירן. גם אם אחמדינג'אד ייבחר וגם אם אחד הרפורמיסטים, הרי שלא נראה שינוי משמעותי ברצון האירני לגרעין. הבעיה בגרעין האיראני היא לא האיום על ישראל כי איראן לא תשתמש נגדנו בפצצה כזאת, אלא העובדה ששאר מדינות המזה"ת יגיעו למירוץ חימוש גרעיני (אובמה ציין את זה בקהיר, מיליבנד דיבר על זה מזמן, כולם יודעים שזה מה שיקרה בסוף) והידע הגרעיני יגיע לארגוני טרור. מבחינת הסכם השלום, אני לא צופה התקדמות בתקופה הקרובה ואני גם לא חושב שהממשלה הנוכחית תוכל להחזיק מעמד הרבה זמן. בקטע הזה, שוב אני מחזק את ציפי לבני שלא נכנסה לממשלה ולא התפתתה בשביל כסאות, אלא שמרה על האידאולוגיה.
