YtseJammers Israel

ל Oxygen יש מקשים קלים יותר ויותר לחצנים על המקלדת עצמה, המקלדת שליטה שלי מספיק טובה להופעות הבעיה שזה תמיד דורש מחשב נייד חזק בהישג יד אחד במסוגל לתפעל קיובייס מבלי שיהיו קטיעות צליל וכו', אם אתה שואל אותי אני ממליץ לך לקנות מקלדת שליטה כמו שלי היא תעשה את העבודה

סבבה אחי, תודה על ההמלצה!

המקשים של oxygen לא משהו, אם אתה רוצה מקלדת עם מקשים טובים והרבה כפתורים אז יש גם את ה- axiom של m-audio שהיא עם יותר כפתורי שליטה, אבל להופעות נראה לי הכי טובה ה- keystation

Here's what I think about the album after extensive listening and one live show

First off, I will only say one thing about the lyrics throughout the album. They are really bad. And I won't mention that again.
Basically Dream Theater 2011 did exactly what they needed to do. Release an album that shows that they are alive, kicking and they still know how to prog. Having said that, that is all they did. They released a solid, low risk, low innovation set of tracks that retains them as a popular prog metal band. The lack of risk taking and the (sometimes) forced intention to go back to their roots resulted in my opinions in average-to-average+ set of tracks. While there are no bad tracks on this album, unfortunately I also can't find outstanding ones, and that is my biggest problem with this release.
While some of their previous releases were somehow disappointing, in all of them I could find a track that stood out. Octavarium, The Dark Eternal Night and The Count of Tuscany are the recent examples. I find it hard to point out one track here. Breaking all Illusions, Bridges in the Sky and Beneath the Surface stand out in my opinion but I can't say they are outstanding or amazing or can cause a musical orgasm in my head. On the other side of the scale, I can't really point out a bad song here. In general the weakest link in the album is Labrie's vocal arrangements. They just don't fit well in some of the songs, notably Lost Not Forgotten which should have definitely been an instrumental track. Outcry is also a hit and miss vocally. Outcry also stands out as the track that has most out of place instrumental portions, they are pretty good individually sometimes, but I get the feeling in many cases they just don't fit in.
The three songs I mentioned stand out as the better ones, Beneath the Surface being one of the better ballads they released in the recent years. I would point out other songs but I don't really have anything especially good or bad to say about them.
All in all, this is a solid album for prog fans, my biggest disappointing take away is that it just doesn't invite me to listen to it again. It really doesn't. And that is what personally disappoints me. I just don't see it a resident in my CD player. In fact the album I listened to most in the last month was SFaM. There is always something about Dream Theater releases that makes me go back to their past.

המשפט האחרון פשוט כ"כ מדוייק... אני חושב שבחודש האחרון הקשבתי לכל הקלאסיקות שלהם.

אני מכבד מאד את הדעה שלך ניר, אני רק לא מסכים עם הביקורת על החדשנות וחוסר הסיכונים. אין שום להקה בעולם שאחרי 20-30 שנה פתאום תוציא אלבום שהוא שבירת מוסכמות או משהו קיצוני למה שהיא עשתה בעבר ולכן הביקורת או הציפיה למשהו כזה היא לא ריאלית - דרים ת'יאטר לא תתחיל לעשות ריו, אלא היא תמשיך לעשות פרוג מטאל שאנחנו אוהבים ואגב יש באלבום הזה כל מיני דברים חדשים שלא היו באלבומים קודמים (אני אפרט בסקירה שאני אכתוב בחודש הבא). האלבום סולידי? אין בו שירים חלשים? (אני אישית חושב גם שדווקא כן יש בו כמה שירים יוצאים מן הכלל), זה מה שחשוב בסופו של היום ואני מאמין שבעוד שנה אתה גם תחזור אליו כמו לאלבומים אחרים שלהם

טל רודס כתב: אין שום להקה בעולם שאחרי 20-30 שנה פתאום תוציא אלבום שהוא שבירת מוסכמות או משהו קיצוני למה שהיא עשתה בעבר

opeth.... וגם במקרה הזה האנשים לא מרוצים...

אני חושב שכל מצב ובכל דיסק אפשרי שדרים היו מוציאים היה אפשר לבקר ולהגיד או שזה לא מחדש או שזה מחדש יותר מדי.
ככה זה. תמיד יש את כל הביקורות האלה. תמיד אפשר למצוא משהו. אי אפשר לרצות את כולם.
לדעתי מדובר כאן באלבום ענק, עם רגעים סוחפים מאוד, עזבנו בצד את המטאל החסר תכליתי סטייל ANTR וקיבלנו אלבום דרים קלאסי.
מיקס מצוין, סולואים מעולים, מלודיות כמו ב- BAI שמחזירות אותך כמה שנים אחורה.. לרגעים שהתחלת לשמוע דרים וקלטת כמה הם ענקים.

DanielK כתב:ככה זה. תמיד יש את כל הביקורות האלה. תמיד אפשר למצוא משהו. אי אפשר לרצות את כולם.

exactly

Osiris כתב:

טל רודס כתב: אין שום להקה בעולם שאחרי 20-30 שנה פתאום תוציא אלבום שהוא שבירת מוסכמות או משהו קיצוני למה שהיא עשתה בעבר

opeth.... וגם במקרה הזה האנשים לא מרוצים...

אצל אופת' זה לא משהו שהם ממש לא עשו, כי הם עשו כבר אלבום אחד בלי גראולים וגם יש באלבום הזה אלמנטיים אופת'יים. זה שהוא לא מספיק טוב זה עניין אחר

טל רודס כתב:

Osiris כתב:

טל רודס כתב: אין שום להקה בעולם שאחרי 20-30 שנה פתאום תוציא אלבום שהוא שבירת מוסכמות או משהו קיצוני למה שהיא עשתה בעבר

opeth.... וגם במקרה הזה האנשים לא מרוצים...

אצל אופת' זה לא משהו שהם ממש לא עשו, כי הם עשו כבר אלבום אחד בלי גראולים וגם יש באלבום הזה אלמנטיים אופת'יים. זה שהוא לא מספיק טוב זה עניין אחר

דווקא בהריטג' יש שינוי מהותי, לא מבחינת הגראולים, אלא שהוא הרבה פחות אפל וקודר מקודמיו, לא אופת'י כזה... למרות שאהבתי כמה קטעים מהאלבום

טל רודס כתב:אני מכבד מאד את הדעה שלך ניר, אני רק לא מסכים עם הביקורת על החדשנות וחוסר הסיכונים. אין שום להקה בעולם שאחרי 20-30 שנה פתאום תוציא אלבום שהוא שבירת מוסכמות או משהו קיצוני למה שהיא עשתה בעבר ולכן הביקורת או הציפיה למשהו כזה היא לא ריאלית - דרים ת'יאטר לא תתחיל לעשות ריו, אלא היא תמשיך לעשות פרוג מטאל שאנחנו אוהבים ואגב יש באלבום הזה כל מיני דברים חדשים שלא היו באלבומים קודמים (אני אפרט בסקירה שאני אכתוב בחודש הבא). האלבום סולידי? אין בו שירים חלשים? (אני אישית חושב גם שדווקא כן יש בו כמה שירים יוצאים מן הכלל), זה מה שחשוב בסופו של היום ואני מאמין שבעוד שנה אתה גם תחזור אליו כמו לאלבומים אחרים שלהם

You all got stuck on that one point of innovation.
But that's not my biggest problem. There are tons of bands who after long time released masterpieces, IQ jumps to head with Dark Matter, it wasn't innovative or groundbreaking, it was just excellent. This DT album for me is just not engaging enough, I don't have the feeling of one more listen.
This is a good album for where DT are today, they needed this album. Could they make a better album? Maybe yes and maybe not.
My only wish is people to use more critical thinking, even when it's their favorite band.

סבבה, אני אישית נהנה מהמוסיקה וכשיש לי ביקורת היא נאמרת. כשאין לי ביקורת, אני פשוט לא אמציא אותה.

DanielK כתב:עזבנו בצד את המטאל החסר תכליתי סטייל ANTR

דניאל תיזהר לפני שאני אתנקש בך




חוץ מזה שהם ממש לא עזבו את המטאל באלבום הזה

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=rPd343tg_ew[/youtube]
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=XR5yW6LoUyg[/youtube]

Greenburger כתב:

DanielK כתב:עזבנו בצד את המטאל החסר תכליתי סטייל ANTR

דניאל תיזהר לפני שאני אתנקש בך




חוץ מזה שהם ממש לא עזבו את המטאל באלבום הזה

לא אמרתי עזבו את המטאל.. אמרתי עזבו את ה"בווווו ייההה בוא ניתן בראשששש בוא נכניס גראולים זה מגניבבבבב למרות שזה לא מועיל לשיר אבל מה איכפת לנו זה פאקינג כבדדדדדד". סטייל ANTR.


השירים כאן הם פרוגיים, לא מבוססים רק מטאל מטאל. והשירה המעעעגניבה של פורטנוי ממש לא חסרה לי.
באלבום הזה יש איזון מסוים. גם בשיר כבד כמו BITS הכניסו חלקים מאוד מלודיים. לעומת זאת תשמע את קונסטנט מושן ותבין על מה אני מדבר.

דווקא הקול המתכתי של פורטנוי ב ANTR אף פעם לא הפריע לי...
דוגמה יותר טובה תהיה הקולות של פורטנוי ב TDEN

DanielK כתב:

Greenburger כתב:

DanielK כתב:עזבנו בצד את המטאל החסר תכליתי סטייל ANTR

דניאל תיזהר לפני שאני אתנקש בך




חוץ מזה שהם ממש לא עזבו את המטאל באלבום הזה

לא אמרתי עזבו את המטאל.. אמרתי עזבו את ה"בווווו ייההה בוא ניתן בראשששש בוא נכניס גראולים זה מגניבבבבב למרות שזה לא מועיל לשיר אבל מה איכפת לנו זה פאקינג כבדדדדדד". סטייל ANTR.


השירים כאן הם פרוגיים, לא מבוססים רק מטאל מטאל. והשירה המעעעגניבה של פורטנוי ממש לא חסרה לי.
באלבום הזה יש איזון מסוים. גם בשיר כבד כמו BITS הכניסו חלקים מאוד מלודיים. לעומת זאת תשמע את קונסטנט מושן ותבין על מה אני מדבר.

לא יכולתי לאמר את זה יותר טוב בעצמי. בדיוק מה שאני מרגיש. אני איתך.

באשר לחידוש כן חידוש לא - אני כן חושב שיש כאן דברים חדשים ושונים שלא היו קודם אבל גם בהחלט מסכים שהקו האחיד הוא - בואו נעשה אלבום שנשמע בדיוק כמו ש- DT צריכה להישמע. את זה הם עשו בדיוק בול and then some.
יכול להיות שזה מה שגורם לחלק מהאנשים להרגיש סוג של קפיאה על השמרים.

דבר אחד אני מאוד מאוד לא מתחבר אליו במה שניר כתב (למרות שזה בוודאי אישי לגמרי) לי האלבום הזה עושה חשק ישר אחרי BTS להתחיל לשמוע מיד, אבל מיד עכשיו מהתחלה. אם יש דבר שהאלבום הזה עושה לי זה לרצות עוד ממנו בפרט ועוד מ- DT בכלל.

ואז אחרי איזה 30 שמיעות אני מאזן עם איזה אופת' שגיליתי עכשיו וככה, לאט לאט, אבל בסבלנות, בזהירות וביסודיות אין קץ, בונה לי את ההפרעה ה -bi polar החביבה שאין ספק שמשתלטת על אישיותי בעקבות ה- mood swings שעושים לי סגנונות המוזיקה הקוטביים האלה.

and don't get me started on Symphony X

גם לי האלבום כרגע עושה רצון לשמוע אותו לפחות פעם ביום ואם לא את כל האלבום אז רק כמה שירים.
אבל מה שקורה לי הוא שכל בוקר שאני עולה על אוטובוס אני פותח את האייפוד והדבר המתבקש הוא להאזין לחדש של דרים, אפילו אם אני מנסה משהו אחר אני חוזר אחר כך לדרים.
וזה עושה לי גם רצון להקשיב לישנים שלהם.
מעניין אם ברגע שתגמר התקופה הזאת שאני שומע את האלבום הרבה אם אני באמת אחזור אליו פעם בכמה זמן.

סה''כ אני די נהנה מהאלבום . יש רגעי קיטש פה ושם אבל באוברול הוא זורם די טוב . אמנם אין כאן המון תחכום כמו באלבומים הגדולים אבל יש כמה רגעים שבאמת אהבתי . סהכ כמו שאמרתי אלבום סבבה למדי .