מבחינה מוזיקלית - אישית, ענה לי על רוב הציפיות. כיף לשמוע את דרים משחררים קצת מהסגנון הכבד והDARK שהלכו איתו בדיסקים האחרונים (לא שיש תלונות , אני אוהב גם אותם מאוד). אבל זה תענוג לשמוע את רודס ופטרוצ'י נותנים ביטוי ליצירתיות המדהימה שלהם. לדעתי פטרוצ'י עשה עבודה מצויינת בהפקת האלבום. יש המון פסנתר, כינורות ומקהלות באלבום שזה מבחינתי מעלה את הניקוד

יש הרבה פוליריתמיות ותחכום פרוגי שבחלקים מסויימים אתה שואל את עצמך - איך לעזאזל הם ינגנו את זה בהופעה ?
שזה מדהים וכיף לכל חובב פרוג. וכמו כן, לעומת האלבומים האחרונים יש יותר מלודיות/הרמוניות עם טאץ' קליט/פופי אבל בטעם טוב - אני אישית אוהב את זה.
לגביי התופים אני לא אתייחס כל כך כי זה לא מנג'יני שכתב אותם אז בעצם יכלו להביא כל מתופף שיבוא ויקליט את מה שפטרוצ'י כתב. (ויחסית לגיטריסט הוא הרשים אותי בתכנות של התופים).
לאברי - ביצע בצורה מעולה את השירים.אומנם לא עלה הרבה לגבוהים אבל סיפק את הסחורה. יודע לרגש בבלדות.
סאונד - בגדול אצל פטרוצ'י אין כל כך שינוי - אבל סאונד מדהים כמו תמיד.
בס - סוף סוף הוא מפציץ ! איזה חום זה מוסיף לשירים. כל אקורד פצצה!
קלידים - כמו תמיד רודס לא מאכזב (אותי) ומביא צלילים רעננים ומעניינים. (חוץ מהסולו בBTS שלא כל כך אהבתי)
תופים - הנקודה החלשה מבחינתי בסאונד. הייתי מצפה לשמוע קצת יותר מתופף חדש שנכנס לנעליים של פורטנוי. אולי היו יכולים לתת לו קצת יותר נפח במיקס. (היו הרבה שאמרו שסוף סוף התופים לא משתלטים. אני אישית אהבתי את התופים של פורטנוי ואת המיקום שלו במיקס נתן עוצמה וגרוב חזקים. אבל זה לטעמי בלבד.)
זאת דעתי האישית על האלבום, ואני לא עוסק בציונים כי מוזיקה זה לא מבחן-זה אמנות . ואי אפשר למדוד במספרים יצירה של אמן. אפשר לאהוב ולהתחבר או שלא. אני התחברתי מאוד ואני מאוד מרוצה מהשינוי בגישה בדיסק הזה.
עוד הערות וחפירות בהמשך.
