דעתי:
מבחינה מוזיקלית אני מאוד אוהבת את כל השירים באלבום. הכל יושב נעים באוזן - גם כל השטויות של רודס והתיפופים של פורטנוי.
פורטנוי ממשיך לשיר, למרות שלא תמיד קשור ולרוב מרגיז. אבל בעבר זה לא הפריע לי, אז אני לא אתן לזה גם הפעם.

חייבת לציין את TSF - אני ממש ממש אוהבת. ממש. גם כחלק מהדיסק וגם כסיום לסאגה. כבר מספר שבועות שיש לי playlist בנגן של הסאגה ורק חיכיתי להוסיף את השיר הסוגר ולשמוע את הכל ברצף שוב ושוב ושוב ושוב... לטעמי שיר מעולה. מסיים את הסאגה יפה מאוד וממש נתפסתי אליו (נראה לי אני במיעוט בכל מה שקשור לשיר הזה...).
אז ככל שחפרתי בזה (ושמעתי כל שיר שלוש פעמים בזמן כתיבת מילים אלו) עכשיו אני חושבת שהבעיה היא השילוב של המילים עם המנגינה. המילים לא מוצלחות, אבל זה לא סוף העולם. המוזיקה היא כרגיל מצוינת. אבל כנראה ביחד יש חלקים שלמים שזה נשמע רע. מאולץ. שמים לב שהם מלבישים מילים על מנגינה, ואז מנסים לגרום לזה לעבוד טוב ביחד. לדוגמה:
"But most of all thank you for my life"
"My heart is bleeding bad but I'll be ok"
שהשילוב שם נשמע זוועה לטעמי.
או סתם מילים דביליות:
Life was so simple then"
We were so innocent
Father and mother
"Holding each other
WTF??? לא קונה את זה... זה מטופש.
בכלל, הסיפור ב-ANTR מועבר גרוע לטעמי. בעיקר הפתיחה.
אני לא מסכימה לאמירות שהמילים לא חשובות והעיקר זה המוזיקה, כי כל אדם שיודע אנגלית ומבין את המילים שם לב שזה מטופש. אם המילים היו משעשעות וחסרות משמעות כמו אצל אינפקציה לא הייתי מתלוננת (ואולי, אל תהרגו אותי... הגיע הזמן למצוא מישהו שיודע לכתוב מילים, זה יכול לעשות את ההבדל).
עוד דבר ששמתי לב אליו: החצי הראשון של TCOT מרגיש לי ממוחזר. להבדיל מ-TSF שהוא בכוונה מורכב מחלקים שונים של הסאגה, כאן סתם יש לי תחושה - לפחות בחצי הראשון של השיר - שלBeen there done that. אבל שוב, בעיקר בחצי הראשון. אחר-כך זה עובר. ובגדול, השיר מעולה.
כמכלול אני אוהבת, אבל לא נפלתי מהרגליים.
אבל איך לעזאזל עוד אין את הדקה הראשונה של האלבום???