YtseJammers Israel

שאני צריך לשמוע אותו יותר
הורדתי אותו ליפני כמה חודשים, בספט', אבל משום מה נטשתי אותו די מהר. יחזור אליו במהרה.

אלבום די טוב הייתי אומר , אני מניח שאתה וזיו בכלל עפים עליו (יש לי את תסמונת נויזרים-שקשה-להם-להתחבר-לאינדי) .

אממ אני נויזר ואני מאוד מתחבר לאינדי ו Psychocandy הוא בין האלבומים האהובים עליי אי פעם ואחד האלבומים החשובים והמשפיעים באינדי ויותר מזה, אחד משני האלבומים שמהם התפתח השוגייז (השני זה כמובן Treasure של Cocteau Twins).

זה ההבדל היחידי ביני לבינך בקטע של טעם מוזיקאלי (שהוא נפגש בהרבה מקרים אבל לא כאן ) . אבל זה לא משהו רע כן ..

ברור אחי, זה כל אחד והטעם הייחודי שלו
טעם מוזיקאלי זה לא דבר שאפשר לשנות אני חושב... אפשר לפתח את הטעם ולמתוח את הגבולות ולהתנסות ולחקור מחוזות חדשים אבל ברגע שאתה לא אוהב משהו אין טעם לנסות בכוח לאהוב.
הכי חשוב זה לנסות כל הזמן למתוח את גבולות הטעם שלך ולהתגאות במה שאתה אוהב

Axxon N כתב:הכי חשוב זה לנסות כל הזמן למתוח את גבולות הטעם שלך ולהתגאות במה שאתה אוהב

משפט נכון ואמיתי . זה אומר שעוד כמה שנים אני ואתה ניצור ז'אנר חדש - experimental traditional arabic music . או drone doom pop
או yemenite drone doom .

חחחחחח חזק!!
אנחנו עוד באמת נמציא ז'אנרים כאלה בקצב הזה!

זה בהחלט אפשרי !

radiohead - ok computer

איך העולם היה נראה בלי מוזיקה?

Mike Patton - Crank: High Voltage

BtBaM - The Parallax II
בFlac

peeping tom - your neighborhood spaceman

אתמול שמעתי עוד פעם את Psychocandy, ולא יודע, האמת שמשהו שם קצת לא מתחבר לי. זה אלבום טוב, אבל אני חושב שאני מפספס שם משהו.
את Treasure של CT שמעתי מזמן ושמעתי אותו לא מעט פעמים, זה אחלה אלבום ובאמת יש שם כמה שירים מצוינים, אבל הוא לא השאיר לי חותם בראש.

AlucarDT כתב:radiohead - ok computer

איך העולם היה נראה בלי מוזיקה?

ככה.
ועכשיו גם אני שומע את OK Computer

Portishead - Dummy

mr. bungle - vanity fair
שיר גאוני

Swans - 04 - the Seer
ענק ענק ענק

tomahawk - tomahawk

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=3BLtLRTFimA[/youtube]

הולי שיאט זה כל כך טוב

Seven morgues - 06 - Brass bells poor prothers
אלבום פשוט מעולה . זורם טוב אפילו אחרי שישנים שעתיים

שני אלבומים שמאוד נהניתי מהם ביום המטורף הזה (no shit אבל הראש שלי עוד שניה מתפוצץ מרוב עייפות) :

הראשון illmatic של nas . אני לא בקיא כמעט בראפ וזה האלבום השלם הראשון של הראפ שאני שומע . ובאמת , אין מה להגיד . אלבום שמעביר כל כך חזק ובצורה ממכרת את האוויר שראפ מייצג . פשוט אלבום גדול , וגם לא כבד , הן מבחינת מבנה שירים והן מבחינת אורך השירים (סופסוף שירים קצרים מחצי שעה חחח) . שירים שאני חייב לציין הם השלושה הראשונים והאחרון שפשוט אי אפשר שלא לדמיין את עצמך באיזה רובע בהארלם של הניינטיז .

אוקיי השני , חם בנגן - xasthur עם האלבום Subliminal Genocide , איזה אלבום אפל בחיי . סקוט קונור , האיש שעומד מאחורי השואה , הכאב והשממון שהאלבום הזה יוצר אצלי בלב , אי אפשר להשאר עם חיוך אחרי ששומעים את הצרחות שלו מקיפות את הנשמה התמימה שלך מבפנים . העולם , ובחיי שאני לא מגזים , תוך שניות הופך למשהו חשוך ומנוכר ברמות קשות . האיש גאון בלי שום צל של ספק . ככה עושים בלאק מטאל שכל המטרה שלו היא לעשות לך שחור , והרבה להקות , אפילו הוותיקות עם כל הכבוד שלי אליהן , לצערי לא מצליחות ליצור אצלי את אותה תחושת ניכור בהלה ויאוש חסר אונים כמו קזאסטור ועמיתיו .
Life's a bitch and then you die