נכון הם לא הרגו את גלעד, ויכול להיות שאם היינו כותשים את עזה יותר, בסוף הם היו משחררים אותו.כבר שכחת שיצאנו לעופרת יצוקה והם לא הרגו את גלעד? הם לא יכולים להרשות לעצמם לאבד את קלף המיקוח שלהם. אם אתה משדר לטרוריסט שבעצם אין לו קלף מיקוח, אתה מוציא את כל העוקץ מהפעולה שלו. הבעיה עכשיו היא שכמו שרן אמר, את הרכבת הזאת כבר איחרנו.
ואני שוב חוזר, גם אם נתעלם משאלת המחיר הביטחוני שיש בעסקה, ברגע שאתה מסכים לתביעות של חוטפים אתה גם משדר שזו דרך לגיטימית להשיג דברים ממך, ואתה מזמין עוד ועוד מקרים דומים. אבל אם לעומת זאת כולם יודעים שלא מקבלים ממך כלום חוץ ממלחמה עבור שבויים, אז זה פשוט לא היה משתלם.
ואתה טועה אם אתה חושב שהסדרים דיפלומטיים הם אלו שיוצרים מציאות חדשה, גם היום במאה העשרים ואחת, לא נפתר מעולם שום סכסוך ללא הכרעה צבאית. יש דברים שדיפלומטייה לא יכולה לגשר עליהם. ועד שיגיע השלום המיוחל, הדרך היא להתגונן ולמנוע פעולות טרור, וליצור מצב שכבר לא תהיה (או תפחת) המוטיבציה והיכולת לבצע פח"ע נגדנו.
אתה צודק שנכון שמבחינה הגיונית שברגע שאתה מסכים לתביעות של חוטפים אז אתה משדר שזו דרך לגיטימית, אבל מה לעשות שכאשר חוטפים מישהו ואין אופציה צבאית רלוונטית אז אתה צריך לשחרר בדרכים אחרות (הסכמי חילופי שבויים). אני לא טועה, זוהי תפיסת העולם שלי וגם אחת הסיבות שאני לא גר בישראל, כי זאת מדינה שרוצה להנציח את הכיבוש, את הסכסוך ולא באמת רוצה לעשות שלום. שלום עושים עם אויבים , לא עם ידידים.