העניין עם האלבומים של דרים, בעיני, הוא שזה בא בתקופות. תהיה למשל תקופה בה אני אחשוב שאין יותר טוב מ-SFaM, ואז אני אאזין אחרי זמן מה ל-BCSL ואני דווקא אחשוב לעצמי "וואו, זה פשוט כל-כך הרבה יותר מהנה", אבל ההנאה הזו מגיעה מ"מקום אחר" לגמרי, היא תלויה בזמן, במקום, בתחושות שעוברות עלי.
אני לא חושב שאני באמת יכול לומר ש-SDoIT הוא "טוב יותר" מ-BCSL, או הפוך. אני אוהב את שניהם. אני אוהב את המטאל של BCSL, ואני אוהב את הרכות של SDoIT. אבל רגע, אני אוהב גם את המטאל של SDoIT ואני אוהב גם את הרכות של BCSL. שניהם דומים ושונים, שקטים ורועשים; בשניהם יש רגעים קסומים ומיוחדים. לשניהם יש תקופות האזנה. אני לא מאזין לאחד יותר מהאחר. כשמשווים את שני האלבומים הללו, בשניהם יש יצירות מופת, בשניהם יש נפילות - קטנות וגדולות, שירים מעניינים יותר ושירים מעניינים פחות.
תמיד אמרתי שאני יושב במחנה האמצעי של דרים - אני לא מוצא את עצמי במחנה הפרוג ואני לא מוצא את עצמי במחנה המטאל. אני תמיד רואה את האלבומים של דרים כשילוב מנצח של השניים (והרבה רואים את הלהקה דווקא מתחלקת לאותם שני מחנות). אז אחרי הרבה קשקשת אומר את מה שעילי סיכם יפה - לא מתכוון להצביע פה.
נכון שאפשרי לומר את כל הנכתב לעיל על כל מוזיקה שהיא, אבל אם נמקד את הדיון רק על דרים - קשה לי ולו בגלל שדרים ת'יאטר יקרה לי יותר מלהקות אחרות.
קלאסי
