שדברים כמו לאבד מטען לפלאפון גורמים לי לבכות.
אני שונאת פרידות.
שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת.
נמאס לי. אני רוצה את עידו

נמאס לי לבכות.
נמאס לי שהוא לא פה, ועברו רק 3 ימים.
אני שונאת להפסיד אותו. לא רציתי להפסיד אותו.
איך פתאום בבת אחת מפסיקים להתקשר אליו ולספר לו על יצורים בעבודה,
איך כבר לא נוסעים אליו הבייתה ונתקעים בחדר שעות,
איך כבר לא יוצאים לפאב האחד העלוב הזה בגדרה,
איך כבר לא אומרים "היי" דבילי כזה.
איך כבר לא בוהים אחד בשני שעות.
איך כבר לא מתחפרים מתחת לחולצה שלו.
נמאס לי לבכות.