liordavidlior כתב:
sentient, אני מבין את המקום שאתה בא ממנו, ואני גם מבין שאנטגוניזם שפיתחת כלפי היהדות הוא בדיוק מהסיבות שדיברתי עליהם: היהדות בארץ לאדם חילוני שהוא כמו "משקיף מהצד" ולא מעורה בקרביה מוצגת, בהתאם לנרטיב ההישרדות הישראלי והטראומה הלאומית שמוטמעת בך בכל שיח ציבורי כמעט עד למסעות תלמידים למחנות ההשמדה, נראית כדת אובדנית, הזויה שמקדשת את הכל חוץ מהחיים. כמובן שביהדות יש צד רווי רגשות אשם, ויש עיסוק מסוים במוות כמו בכל תרבות אנושית, אבל תאמין לי שליהדות יש חלק גדול (לא כולה, אני מסייג) שהוא בריא, בונה, מתוחכם מאוד ומלא השראה. לא אתחיל להרצות לך, אבל צריך להכיר אותה מבפנים בשביל להבין, אם כי חשוב גם כאן לדעת לשמור על ראש ביקורתי כי יש כאן הרבה רפש שמעורבב בזהב טהור. ככה אני רואה את זה.
אגב, בפסח לא נמלטנו מרצח-עם אלא משעבוד, בחנוכה ניצלנו משעבוד פוליטי ודתי (אפילו לא פיזי) של מעצמה עולמית, ואל תשכח את שבועות, סוכות, שמחת תורה וראש השנה שהם חגים יפהפיים ומלאי שמחה, בנייה והתחדשות. גם יום כיפור, גם אם הוא קצת מבעס אנשים בגלל הצום והשקט. לגבי פורים - מודה באשמה
לעומתה יש את הנצרות שהסמל שלה, אותו עונדים על צווארם מליוני אנשים בעולם, הוא מכשיר העינויים בו הוצא להורג המכונן של הדת, אירוע היסטורי שולי שגרר אחריו אלפי שנים של שנאת דת ועם, ואלפים רבים של נרצחים שבמקרה השתייכו לעם שאולי הוציא אותו להורג. אני לא מנסה לקבוע איזו דת יותר "שווה", רק להכניס דברים לפרופורציות.
יפה אמרת ליאור.
אני חייב להוסיף שצריך לשים לב שכל החגים ה"מקוריים" (קרי - מהתנ"ך) לא קשורים כלל למוות, אלא יותר לאירועים מכוננים של עם ישראל כעם, או סמלים רוחניים כמו יום כיפור, ראש השנה, סוכות וכ"ו.
החגים ה"גלותיים" הם אלו שהביאו את קו החשיבה של "ניסו להרוג אותנו -> היה נס -> בואו נאכל!"
חורבן בית ראשון וגלות פרס = פורים, צום גדליה, צום עשרה בטבת ותשעה באב כמובן.
חורבן בית שני = חנוכה, צום י"ז בתמוז (ושוב פעם - תשעה באב).
ההגדה של פסח נכתבה ככל הנראה לפני כשמונה מאות שנה, ואפילו לשם השתרבבה לא מעט מהתפיסה הזאת. ("בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו...")
הישראליות היא תוצר של אותו תהליך * פאקטור רציני בעקבות השואה.
וכבר אמרו מזמן: אתה יכול להוציא את היהודי מהגלות, אבל אתה לא יכול להוציא את הגלות מהיהודי.