שלום לכולם!
שנים שלא כתבתי פה...
fates היא ללא ספק אחת מלהקות הפרוג מטאל החשובות ביותר שקיימות. להקה שהמציאה את עצמה כל פעם מחדש בכל אלבום שהקליטה.
להקה שקיימת קרוב ל-25 שנה כבר. יש כאלה (ובינהם גם פורטנוי ופטרוצ'י) שמאמינים שהם למעשה "המציאו" את הז'אנר כולו. הייתי מביא לכם כאן ציטוטים שלהם אבל אני באמת רוצה לקצר בחפירה.
A.W, מישהו מעלי אמר שהם נשמעים כמו דרים באלבום המדהים perfect semetry, יותר נכון להגיד שדרים נשמעים כמוהם שכן האלבום הזה יצא ב89. ואפילו קווין מור התארח באחד הקטעים האינסטרומנטלים. ההשפעה של פייטס על דרים היא ללא ספק ענקית.
סך הכל מדובר בלהקה שתמיד באה מכייון המטאל עם השפעות פרוגרסיביות, כלומר לא משנה איזה סטייל מטאל הם ניגנו בתקופות השונות תמיד היו נגיעות חזקות של פרוג שכולנו מכירים ואוהבים כמו שירים אפיים ארוכים, שינוי משקלים ומקצבים, אקורדים במרווחים לא סטנדרטים וכמובן יכולות טכניות טובות מאד.
אם הייתי מחלק את הסגנונות לפי תקופות הייתי עושה זאת כך:
84-87: אלבומים: Night On Bröcken, The Spectre Within, Awaken The Guardian. הבי מטאל מגניב סטייל מיידן עם הסולן ג'ון ארץ' (שנחשב אגדי למעריצים מסויימים), שוב עם המון נגיעות פרוגרסיביות.
88-89: No Exit. כניסתו של ריי אלדר להרכב בתור סולן שבלט במיוחד ביכולות הטכניות שלו להגיע לגבהים אדירים. אלבום ט'ראש מטאל לפנים. ריפים חזקים, סולואים מנסרים. באלבום זה ישנו שיר באורך 25 דקות The Ivory Gates Of Dreams. שיר אפי פרוגרסיבי איכותי מאד! אלבום מומלץ!
89-90: Perfect Symmetry. נק' מפנה קריטית בסטייל הלהקה. המוזיקה נהיתה מלודית יותר ובמיוחד הרבה יותר פרוגרסיבית, עד כדי לא קליטה ממש. אלבום שנחשב ע"י רבים לאלבום הטוב ביותר וממש אבן דרך בפרוג מטאל.
91-96: אלבומים:Parallels, Inside Out. התקופה המצליחה ביותר של הלהקה. המוזיקה קליטה מאד, מלודית עם פזמונים קליטים עם המון דגש על רגש. ממש כיף של מוזיקה.
97-03: אלבומים: A Pleasant Shade Of Gray, Disconnected. שוב נק' מפנה קריטית בסטייל הלהקה. עם עזיבתם של של שניים מהנגנים המקוריים (ארסטי ודיביאזי) הלהקה ממש כתבה שונה ונשמעה אחרת לגמרי. שילובו של קווין מור (שאותו כולנו מכירים) "בסאונד החדש שלו", לאחר עזיבתו את דרים. סאונד שמתאפיין בהרבה- אמביינט, נויז, אלקטרוני, סאמפלים, קלידים נמוכים וכדומה. apsog הוא אלבום קונספט מודרני עם טקסט חזק מאד וסאונד מאד ייחודי. ללא ספק יצירת מופת. בשבילי הוא ממש שינה את פני הסגנון, הייתי מגזים ואומר שהוא אפילו הקדים את זמנו והיצירה הטובה ביותר ששמעתי עד היום בפרוג מטאל. קשה מאד שלא לשמוע את כולו כיחידה. אפשר באמת להגיד עליו הכל- טכני, מרגש, עוצמתי, מרתק, שקט ומאד מאד מיוחד. אם לא הבנתם אז ללא ספק מומלץ!
רק הזהרה קטנה- האלבום הוא אלבום קונספט קצת לא שגרתי שמצריך הרבה יותר משמיעה אחת. לא לפסול בשמיעות הראשונות.
דיסקונקטד (או בשם חיבה דיסקו) ממשיך את הקו של apsog אך ללא ספק מחדש הרבה. גם מאד מומלץ.
04- היום: FWX. האלבום העישירי של הלהקה. ממש לא בא להתחרות בעוצמה של apsog ודיסקו אבל בהחלט אלבום חביב. משלב הרבה מסגנונות העבר שלהם ככה לאלבום אחד. סך הכל אלבום טוב.
הדבר היפה באמת אצל הלהקה הוא שה"פרוגרסיביות" באה מאד בטבעיות לאורך כל שנותיה, הם לא התאמצו להשמע כך. עוד דבר יפה הוא שאף אחד שם הוא טכניקאי מטורף, סך הכל כולם נגנים מצויינים אבל ביחס לשאר הנגנים בז'אנר הם לא בעשירייה הפותחת או משהו כזה, אבל בכל זאת יש תחושה שהם מגיעים למקס יכולת בכל אלבום.
למתופפים שבינכם כדי מאד להקשיב.. מארק זונדר נחשב עד היום לאחד מגדולי המתופפים בז'אנר עם הסטייל הלא שגרתי שלו, ג'אזיסטי ומאד יצירתי במיוחד בAPSOG.
מבחינת פרוייקטים צדדים (ויש המון) הבולטים ביותר הם OSI של ג'ים מאתיוס וקווין מור וREDEMPTION של ריי אלדר.
סליחה על החפירה. באמת להקה שקרובה ללבי המון המון שנים... תהנו
דרך אגב- תגובות, טענות, מענות חופשי.
התחבר
שאלות נפוצות
.
.