YtseJammers Israel

אשכול הדיונים הגדול חוזר לפעול, מההתחלה.
כל יומיים (ראשון >> שלישי >> חמישי >> שבת) ייפתח אשכול חדש לגבי השיר הבא ב"רשימה". מומלץ ורצוי להקפיץ אשכולות אלו!

נתחיל דווקא מאלבומה האחרון של הלהקה ונתקדם אחורה בזמן.

===

In the Presence of Enemies, parts 1 & 2
ליריקה - חלק 1
ליריקה - חלק 2

השיר האפי של Systematic Chaos, ואיזה שיר זה. ניתן לומר שהרוב השולט של המעריצים דיי מרוצה מהשיר. החל מהפתיחה המרשימה וכלה בדקות האחרונות [והמדהימות] בחלק השני.

אישית, וכנראה כמו רובכם, אני מעדיף את חלקו השני של השיר שכן בו נמצא רוב "הבשר".
אילולא הסיפור שמועבר בו, הייתי מעדיף לקחת את חמשת הדקות של החלק הראשון ולאחד אותם עם החלק השני (עם מעבר אחר כלשהו במקום ארבע הדקות שנעלמו כתוצאה מכך). יכול היה לצאת שיר אף יותר אנרגטי וחסר מנוחה לחלוטין.

פשוט מעולה.

הסיפור ומקורותיו על-פי DTFAQ
http://faq.dtnorway.com/question/1098

חלק 1


חלק 2 - 1


חלק 2 - 2

===
דיונים קודמים באשכול הדיונים הגדול.
לדעות נוספות, האשכול בפורום הישן.

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים

חלק שתיים זה אחד משלושת השירים שאני שומע בעיקר באלבום החדש יחד עם Prophets of War ו-The Dark Eternal Night. בסה"כ 2 שירים נחמדים מאוד. בהתחלה הם לא רצו לחתוך אותו לשניים ואז הם שמו לב שהרצועה הזו היא בערך 25 דקות

_________________
'I have space torte! yes. cunt cunt cunt starship! Haaaa... I hate your balls!'
Ziltoid the Omniscient.

יפה שאנחנו מתחילים מהאלבומים החדשים לאחור.

אז ItPoe.. נתחיל מההתחלה, בשבילי ההתחלה של השיר (5 שניות ראשונות) הם נוראיות אבל שאר השיר.. אווו שאר השיר.. מעולה!
כמו כל אפיק, יש בו פרקים שממש מוסיפים..
החלק הראשון של השיר הוא הפחות טוב לדעתי, הוא נותן התחלה טובה וחיובית אבל בחלק השני השיר באמת "זוהר".. האווירה שדרים הצליחו להעביר בה, זה פשוט מדהים ובשבילי זה השיר הכי טוב באלבום.
אני ממש אוהב את כל הקטע של הגיבור, שהוא מתחיל בתור כמו מן משיח ואז מתדרדר לצד הרשע.

_________________

השיר שאני הכי אוהבת באלבום ללא ספק, קצת מציק לי שהוא מחולק לשני חלקים, תמיד אחרי החלק הראשון בא לי לשמוע את השני..
למרות שמצד שני החלק הראשון פותח את האלבום הכי טוב שיש, וזה היה יכול להיות מוזר לסיים את האלבום עם TMOLS, אז טוב נו, דרים יודעים מה הם עושים.
אממ, אני לא ממש מתה על הליריקה, בכללי לא אהבתי את הכיוון של הליריקה של פטרוצ'י בSC, אבל זה כבר דיון אחר.
אני יותר אוהבת תחלק השני כמעט כמו כולם נראה לי, למרות שה5 דקות הראשונות בחלק הראשון לפני שמתחילה השירה ממש נחמדות.
אני נורא אוהבת את ההגשה של לאברי ב"angels fall..." בחלק השני, שבכולו אני מחכה ל"it's time for your reckoning" ואז מגיע הקטע האינסטרומטלי ה ע נ ק י הזה(:

_________________

I Pack life in a suit case
I'm a lost case
You're just my illusion
Made of my wet dreams
It's all a confusion
A Diffusion
Why do I have to beg for your heart?

אווווו אנו חוזרים לדון בשיר יקר מאוד לליבי
25 דקות קטלניות!

לא בטוחה שיש לי עוד מה לומר עליו (כי בעבר חלקתי את רגשותיי
העזים בקשר אליו - בפורום הקודם והאבוד שלנו) -
מה שבטוח זה שעצם פתיחת הדיון גרמה לי להתגעגע אליו ונראה
לי שתיכף ארוץ ואאזין לו!

בקשר לחלוקה - כן בהחלט חלק 2 הוא המשמעותי יותר מבין השניים,
גם בגלל אורכו וגם בגלל השוני בתוכו, ממש מערבולת של טירוף!
מודה שלפעמים אני שומעת אותו לבד בלי להאזין לראשון
הראשון סבבה גם, יותר עדין ומכניס אותנו לאווירה, והשני ככה סוחף
אותך ואתה מתחיל לאט לאט ועולה.. עד שאתה קופץ ושר (או שאומר צורח) יחד עם ג'יימס!
הקטע הטוב מכולם לטעמי הוא The Slaughter of the Damned -
אך לכל אחד מהחלקים יש את הצ'ארם שלו..
הליריקה אפלה יותר ממה שדרים כותבים בד"כ אך היא כמובן מתאימה
לרוח הפנטזיה של האלבום..

זהו, ההברקה של סיסטמטיק כאוס מבחינתי!

_________________
I sometimes wonder what happens to us
When we fade like a flame
In the night
Answer the question
Then wait for the answer
You're here and will be
For all of time

בזמן האחרון (=ביומיים האחרונים) אני שומע שוב רק את SC. הגעתי למסקנה (שוב) שזה פשוט אלבום אדיר.

ITPoE יצירה מצוינת. אין לי הרבה מה להגיד מעבר לזה. הכל פשוט בנוי בצורה מעולה, לא הייתי משנה בשיר הזה שום נקודה, אולי מעבר לעובדה שהם חילקו אותו לשתיים.

_________________


תמונות וקליפים של הגיטרות שלי.

יצירה מעולה!
אישית אני חושב שמססטימטיק היא הכי טובה, והיחידה שבאמת מעולה.
הסיפור הוא משהו יחסית חדש לדרים, והוא מועבר דרך המוסיקה בצורה מצויינת לדעתי, והמלודיות הקוליות של לאברי פשוט מצמררות ביופיין.
יצירה ענקית שלא נמאס לשמוע, ואם אתה מתחיל למאוס בחלק הראשון פתאום מגיע החלק השני שמרגש אותך מחדש כל פעם.

אחלה שיר , ההתחלה ממש כבשה אותי , סאונד מאוד פרוגי . לדעתי השיר השני יותר דומיננטי ויותר יפה בעיקר בגלל הסולו בדקה 8 ( מה שהולך שמה פשוט משדר את שם האלבום) . באמת חבל שהם לא חיברו את זה . אחלה ליריקה , אחלה סולואים . בפורום הקודם היה סקר על "מהו הסיום שהכי אהבתי " , אני הצבעתי בעד השיר הזה , זה הסיום הכי מרגש והכי דרמטי מבחינתי .

_________________
http://rateyourmusic.com/list/Annwn/com ... ut_of_hell
http://rateyourmusic.com/list/Annwn/mus ... the_grave/ -
http://www.last.fm/user/Ozeri

זה אחד השירים שבו מפגין לבריי עוצמה מוזיקלית ויכולת לרגש.
שאר חברי הלהקה בשיאם היצירתי והטכני, דבר מטורף!

אני אוהב אותו.. יש בו משו מעניין ומאתגר.. יש חלקים קצת מיותרים(אחרי הI JUDGE US וכו'..) אבל סך הכל אני ממש אוהב אותו..

_________________
קוראים לי אליעד, אבל אני רוצה שתקראו לי ג'יימי
|פינת הכותרות של ג'יימי. מצחיק אם לא תיכנסו|

יצירה מדהימה שממחישה היטב כי השמיים במובן של דרים ת'יאטר הם אכן ללא גבול.
התפוצצות פרוגרסיבית יוצאת מן הכלל שמביאה לידי ביטוי את יכולותיו של כל פנומן בנפרד ושל הלהקה כולה כמכלול.
אני כ"כ אוהב את הכתיבה היצירתית של פטרוצ'י.
החיסרון היחיד לטעמי הנו בהפרדת היצירה לשני חלקים - היה בהחלט מקום להשאיר את היצירה כפי שנכתבה במקור, הן מבחינה רעיונית קונספטואלית והן מבחינה מוזיקלית.
בקיצור, קטע ענק.
אגדיל ואומר כי בעיני, זהו אחד הקטעים הטובים והמגובשים ביותר של דרים.

_________________
JP + MP + JR + JL +JM = Perfection

שמעתי את השיר פעמיים ביומיים האחרונות, והוא פשוט לא עושה לי (כמעט) כלום.
זה האפיק החלש ביותר שלהם, יש בו כמה רגעים טובים בחלק השני אבל הסה"כ פשוט לא משכנע. הייתי מקטלג אותו בתור "עוד שיר". אני לא מבין בכלל איך אפשר להשוות אותו ליצירות אחרות שלהם.

_________________

אני די בדיעה שהם לא היו צריכים לחלק את השיר הזה. בכל מקרה כל אחד מהם טובים אבל הייתי מעדיפה אפיק אחד ארוך ואז הייתי מעריכה הרבה יותר את השיר. אף פעם לא יצא לי באמת לשמוע אותם ביחד רצוף...ננסה מתישהו
בכל מקרה שיר טוב, מן הסתם. אף פעם אין לי מה להגיד בשרשורים האלה...

_________________
"glitter is like the herpes of arts and crafts"
demitri martin

יש משהו בדברייך ניר!
אומנם לא עד כדי: עוד שיר, כי יש בו כמה רגעים טובים כפי שציינת,
אבל בהחלט אחד מהאפיקים היותר חלשים

_________________

אתמול שמעתי את החלק השני לפני השינה והוא פשוט לא עשה לי את זה בכלל.
מאוד מוזר,כי די נהניתי ממנו בהתחלה ,אבל עכשיו גורנישט.
אבל זה עוד יכול להשתנות אצלי,כי בכל זאת,אני עכשיו חולה על WDADU ולא דמיינתי שזה יקרה לי.

לעומת זאת את החלק הראשון אני ממש ממש אוהב

_________________

רציתי להוסיף שהשיר הרבה יותר טוב כששומעים אותו בלייב ופה גם נעוץ החסרון שלו לדעתי. כי מה שיש בו זה בעיקר עוצמה (שבאה לביטוי בלייב) ופחות מאפיינים אחרים שהופכים שיר למדהים.

_________________

קראתי את הדעות והתחושות באשכול לגבי האפיק.
אני עדיין עומד על דעתי כי מדובר באחת היצירות הטובות של דרים (וזאת מתוך התבוננות באפיק כיחידה אחת).
עקב מורכבותו ואורכה של היצירה, לא אכנס לניתוחה, אבל אומר כי בעיני, היא מלהיבה, מרגשת, מכסחת, מפחידה לעיתים, מסקרנת ומעוררת התפעמות.
יתר על כן, אני מתקשה למצוא בה חוסר כלשהו הן הלחנתית והן לירית, נהפוך הוא, אני סבור שזו אחת היצירות המגובשות ביותר של דרים המוכיחה עד כמה הלהקה שלמה עם הסאונד שלה וממחישה שוב שוב את האקלקטיות שבה.
בקיצור, היצירה הזאת מייצגת בעיני את מהותה של דרים ת'יאטר ואת כל מה שאני אוהב בה.
חבל כאמור, שהיצירה חולקה - אבל אלו כבר צרות של עשירים.

_________________
JP + MP + JR + JL +JM = Perfection

עכשיו אני ממש עצבני,כי הייתה לי וואחד חפירה על האפיק הזה בפורום הקודם.

אז בקצרה - האפיק הכי מגובש של הלהקה, אף אחד לא נבלע ברקע, פתיחה מעולה כפי שרציתי, ובהחלט אפשר לראות שהמעגל של אוקטבריום נסגר ועכשיו מתחילים בדרך חדשה על ההתחלה. התיפוף של פורטנוי הוא מעל ומעבר, אני לא יכול לחפור על זה כי אני לא כל כך מבין את זה, אבל אם למשל היינו שומעים את אותו ריף פעמיים, אז פורטנוי היה משנה את התיפוף באיזושהי צורה, גם אם זה בדבר הכי קטן.
את מיונג שומעים - אז תודה לאל.
על לאברי אין מה להוסיף - שיחק אותה.
פטרוצ'י מתגלה כ-MVP של האלבום, הוא ורודס עושים שמות בחלק הראשון ובחלק השני רואים אותו ALL OVER THE PLACE.

בקטעי ה HEY HEY אתה פשוט נכנס לתוך האפיק עד הסוף, ואתה פשוט מרגיש מוטרף על ידי כל מה שקורה שם, ובאינסטרומנטל התוך שירי לאחר מכן הכאוס מורגש יותר מכל דבר - אני לא יודע מה איתכם, אבל אני נכנסתי לאקסטזה מטורפת בקטע הזה שכל כלי עושה מה שבראש שלו ויוצא מזה כאוס מטורף, אבל עם זאת כל אחד יודע את התפקיד שלו ויש פה מטרה. אין כמו החזרות שעושות מבחינתי כל אפיק, קטעים קטנים ששמענו בחלק הראשון בולטים בחלק השני, הסולו (המדהים) של פטרוצ'י מהחלק הראשון הופך להיות צעצוע בידיו של רודס, הבניה האפית לקראת הסוף, המשפט האחרון של לאברי, ואז מגיע ה...

שקט? התעוררות קטנה, רעש, בום!

ענק.

איזה שיר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בהחלט הכי טוב ב- SC
אני אישית מעדיף את החלק הראשון, אומנם הוא קצר יותר אבל הוא עשה לי יותר פרפרים בבטן

_________________

לא יודע למה עכשיו.. אולי כי צריך!
איזה אפיק!! מהפתיחה המעולה והכניסה של פטרוצ'י לסולו המהולל שלו, ועד שני הבתים בחלק ה-1, מלים מצויינות, מתוחכמות, מתגלגלות בלשון, כמו שג'ון בוי יודע!
החלק השני נפתח בפן דרמטי יותר.. כניסה אטית של כל הכלים ואז הפזמון המצויין:
Angels fall
All for you
Heretic
Demon heart
Bleed for us
את The Slaughter Of The Damned אני לא כ"כ אוהב, אבל הוא בדרך לרקונינג, אז זה בסדר.
It's time for your reckoning, איזה שורה חזקה, והכניסה של פורטנוי פה פשוט גדולה, קלאסית!
ואז הגאולה. קטע מרגש, מסיים את האפיק, מה שנקרא, על הצד הטוב ביותר!

_________________