YtseJammers Israel

מועדון המעריצים הרשמי של דרים ת'יאטר בישראל
עכשיו ו' מרץ 29, 2024 1:47 pm

כל הזמנים הם UTC




פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 327 הודעות ]  עבור לעמוד הקודם  1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8 ... 17  הבא
מחבר הודעה
הודעהפורסם: ו' יוני 12, 2009 8:18 am 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
מתוך מגזין קלאסיק פרוג (סריקות של הכתבה/ראיון)
עמוד 1
http://www.freeimagehosting.net/image.p ... afc49b.jpg

עמוד 2
http://www.freeimagehosting.net/image.p ... d63447.jpg

עמוד 3
http://www.freeimagehosting.net/image.p ... f426c8.jpg

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ו' יוני 19, 2009 4:28 am 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
ראיון וידאו ב-mmonline
http://www.mmonline.se/mike-portnoy--dr ... d=ocqmOA14

ואחד נוסף ב-planet rock
http://www.roadrunnerrecords.co.uk/excl ... lanetrock/

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ש' יוני 20, 2009 9:11 am 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
פורטנוי בראיון אתמול אצל ברוס דיקנסון
http://www.mrdrum.com/files/mp_bd_radio_prog_190609.mp3

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ש' יוני 20, 2009 10:44 am 
מנותק
דרימיסט-על
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ד' דצמבר 19, 2007 12:10 pm
הודעות: 7583
מיקום: קיבוץ געש... אז מה אם אני קיבוצניק?!?!
:haha:
"It's about 5 minutes"
תודה עידן!

_________________
תמונה


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ש' יוני 20, 2009 1:13 pm 
מנותק
דרימיסט שרוף
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' פברואר 19, 2009 1:43 pm
הודעות: 1208
ilai fields #7 כתב:
:haha:
"It's about 5 minutes"
תודה עידן!


דווקא אני חשבתי שלבדיחה הזו יש זקן... :roll:
+1 לתודה.

_________________
תמונה
"The bigger the lie, the more they believe"


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ב' יוני 22, 2009 9:32 am 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
ראיון עם רודס ב-MusicPlayers.com
http://www.musicplayers.com/features/ke ... Rudess.php

משהו מעניין מהראיון, שעוד לא ראינו בהופעות עד כה.
ציטוט:
MPc: And then you still had to find time to make a new Dream Theater album and get ready for a new world tour!

JR: Yeah. Well, now I’m really working hard or cramming, I guess you could say, to get ready for this tour. There’s a lot of challenges, as there always are, trying to figure out how to do what I did in the studio, how to make that happen live. And also there’s a lot of surprises that are coming up on the next tour, like things with my rig, that are pretty interesting. For instance, I just got this cool box that a friend of mine made me in Korea that can send MIDI messages out with the movement of my stand. I guess I shouldn’t give away the entire thing, but I can give some hints about some of the coolness.

So I’ve got this little contraption that as I move my rotating stand, it actually sends out a message. It’s like a little compass. So that controls some cool effects in my rig. I worked with our 3D designer. Dream Theater has this really cool guy who does a lot of images for us. His name is Robert Medina, and he’s from Australia, and he’s done this amazing three-dimensional keyboard wizard character.

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ג' יוני 23, 2009 8:31 am 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
Roadrunner UK בראיון וידאו בן שני חלקים.

חלק 1:
http://www.roadrunnerrecords.co.uk/page ... s_id=78963

חלק 2 אמור להשתחרר בימים הקרובים.

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ד' יוני 24, 2009 8:33 pm 
מנותק
דרימיסט שרוף
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' פברואר 19, 2009 1:43 pm
הודעות: 1208
YtseJam כתב:
Roadrunner UK בראיון וידאו בן שני חלקים.

חלק 1:
http://www.roadrunnerrecords.co.uk/page ... s_id=78963

חלק 2 אמור להשתחרר בימים הקרובים.


השתחרר :)

_________________
תמונה
"The bigger the lie, the more they believe"


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ד' יוני 24, 2009 8:35 pm 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
חלק 2...
http://www.roadrunnerrecords.co.uk/page ... s_id=79165

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ד' יוני 24, 2009 11:08 pm 
מנותק
דרימיסט-על
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ד' דצמבר 19, 2007 12:10 pm
הודעות: 7583
מיקום: קיבוץ געש... אז מה אם אני קיבוצניק?!?!
תודה עידן!
חיכיתי לחלק הזה...

_________________
תמונה


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ש' יולי 04, 2009 8:23 am 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
מטאליסט בראיון עם ג'ורדן רודס:
http://www.metalist.co.il/InterviewPrivate.asp?id=362

ציטוט:
מאת: איתן גפני
מרואין: , Jordan Rudess קלידן להקת Dream Theater

בין אם אנחנו אוהבים את Dream Theater או לא, אין ספק שההופעה של הלהקה בארץ הייתה יום חג עבור כל קהילת המטאל הישראלית. בלי שאף אחד שם לב, ובלי יחסי ציבור, זו הפכה לאחת מהופעות המטאל הגדולות בארץ, לפחות מאז Metallica, אי שם ב 1993. מעל 10000 קנו כרטיסים, למה שהיה ערב מיוזע במיוחד. Dream Theater (להלן DT) היא להקת הפרוגרסיב מטאל המצליחה בעולם, הפועלת מעל עשרים שנה. כמה מאלבומיה נחשבים ליצירות מופת בתחומם, ונגניה נחשבים לטובים ביותר (אם לא בין חמשת, או עשרת) הנגנים הטובים בעולם. לפני כמה ימים יצא האלבום החדש של הלהקה, וכשבוע לפני יציאת האלבום בארץ ובעולם, נחתה DT בת"א, על מנת לקיים הופעה ראשונה בישראל, הופעה שמעריצי הלהקה חיכו לה המון שנים. בנוסף, קלידן הלהקה, Jordan Rudess, חוגג בימים אלו אלבום סולו חדש. על מנת לספק את כל מעריצי הלהקה, ולא רק את מעריצי הקלידן המחונן, תפסנו את ג'ורדן לשיחה קצרה, בה חקרנו אותו בעיקר על הלהקה, קצת על האלבום שלו, ובעיקר, ניסינו לברר איך הוא אוהב לשתות את הקפה שלו. אז תשובות לגבי הקפה לא קיבלנו, והראיון נערך כמה ימים לפני ההופעה (ומסיבות כאלו ואחרות לא פורסם עד עכשיו), אבל בסופו של דבר, כנראה שמעריצי DT ימצאו בעמודים הבאים כמה דברים מעניינים.

היי ג'ורדן, במקום לשאול אותך שאלה, הייתי רוצה לספר לך סיפור.

בוא נשמע.

לפני כשבע שנים, ראיינתי אותך לפני אחת ההופעות שלכם בארה"ב, והיה לנו אחלה ראיון, אבל אף עיתון ישראלי או אתר אינטרנט לא היה מעוניין לפרסם את זה, כי בזמנו, DT לא הייתה משהו שמעניין אף אחד בארץ, לטענת אלו שכן טרחו להגיב על הראיון שנשלח אליהם.

באמת? עברת את כל יחסי הציבור שלנו, דיברת איתי, כתבת את הכתבה ובסוף זה לא פורסם? זה מבאס.

אני מסכים. אבל זה מוביל אותי לשאלה הראשונה: האם אתם, הלהקה, מודעים לעובדה שאתם אחת מהופעות הרוק הגדולות בישראל השנים האחרונות, להוציא את Paul Mc'catney ו Depeche Mode?

וואו, זה לא נתפס. יש לי חברים בישראל והם תמיד מספרים לי שכדאי לנו לבוא אליכם, כי יש בישראל המון מעריצים, אבל זה כל פעם מדהים אותי מחדש – הקריירה של DT ואיך שהיא מתפתחת, העובדה שיש לנו מעריצים במקומות כל כך רחוקים מהבית. זה ממש מגניב.

אתה בטוח לא, כי כבר ביקרת אצלנו, אבל האם חברי הלהקה האחרים מרגישים לחוצים, אולי קצת אי נוחות, בגלל שהם מגיעים לישראל, שהיא ארץ עם "המון בעיות ביטחוניות"?
אני לא חושב, כולם נשמעים נרגשים.

יש לכם אלבום חדש שיוצא ברעים אלו ממש, Black Clouds & Silver Linings. אתה יכול לספר לנו קצת על תהליך העבודה עליו?

התהליך היה די דומה למה שעשינו באלבום הקודם. הקלטנו באותו אולפן, עם אותם טכנאים, עם ציוד דומה. לא נכנסנו לאולפן עם החלטה מודעת לקונספט מסוים, פשוט נתנו לעצמנו לזרום עם הרעיונות. אני מאד מרוצה מתהליך העבודה הזה, ואני בהחלט חושב שלפחות לדעתי, מדובר באחד האלבומים יותר של DT. מה שאני כן בטוח, שהאלבום הזה משקף את הסאונד הכי טוב שהיה לנו אי פעם, כל הכלים נשמעים כמו שהם צריכים, המיקסים מעולים. אני מאמין שהפקנו לקחים מעבודה על אלבומים קודמים, והפעם לקחנו צעד קדימה בכל מה שקשור לסאונד והפקה.

התחושה העיקרית שהתקבלה אצלי מהאזנה לאלבום היא שג'ימג'מתם הרבה יותר באולפן, ופשוט זרמתם עם התוצאה.

זה די נכון, מכיוון שכולנו מוזיקאים מנוסים, ואנחנו עובדים אחד השני המון זמן. אנחנו כבר לא מנצלים את הזמן שיש לנו באולפן על מנת לנסות לחשוב יותר מדי. כשאתה מוזיקאי מתחיל, ואתה עובד על אלבומים בתחילת הדרך, אתה חושב, תוהה ומפקפק המון (וזה תהליך טבעי לחלוטין שכולנו עברנו), והפעם השתדלנו לא לחשוב יותר מדי, אלא פשוט להבין באותו רגע מה נכון לנו, לפי ההרגשה. המון הרכבים, צעירים או מבוגרים, נתקעים ולפעמים אפילו לא מחזיקים מעמד ביחד, מכיוון שהם עסוקים בלפקפק כל הזמן. זה לא עניין של חוסר ברעיונות טובים, זה עניין של לפקפק באותם רעיונות, וזה קשה להרכב של חמישה מוזיקאים לזרום אחד עם השני בצורה כזו.





אתה מסכים עם הקביעה שלי, שהאלבום החדש הוא אולי אחד המפוקסים שלכם? אני מתכוון שלמרות שביססנו שזרמתם המון אחד עם השני, זה נשמע שהיה לכם כיוון מאד ברור לגבי המקום שתרצו להישמע כלהקה.

זה נכון, וזה נובע מהעובדה שבמהלך השנים כל אחד בלהקה הבין מה התפקיד שלו במערך הכולל, איפה מתחיל ונגמר החלק שלו וסך התרומה שלו ללהקה, וזו גורם לנו להישמע הרבה יותר מפוקסים. אחרי הכל, לכל אחד מאיתנו יש את היכולת שלו והטכניקה שלו, אבל צריך הבנה מאד ברורה של מה כל אחד תורם ואיפה האיזון.

האם אתה חושבים על דעת הקהל כשאתם מתחילים לעבוד על אלבום חדש? האם אתם לוקחים בחשבון שאתם הלהקה המובילה בתחום שלכם, ויש לכם "אחריות" מסוימת כלפי המעריצים, וכלפי הז'אנר?

כל אחד מאיתנו, בדרכו שלו, מרגיש את זה. אחרי הכל, המעריצים שלנו הם אלו שהביאו אותנו לאן שאנחנו, אבל באותה נשימה, חשוב לזכור שאנחנו מנגנים המון שנים, ועם הזמן הגענו למקום מסוים שבו אנחנו מרגישים בנוח עם מה שאנו עושים כלהקה, ומרגישים בטוחים שהמעריצים שלנו יאהבו את מה שאנחנו עושים, רק אם אנחנו נאהב את מה שאנחנו עושים. כלומר, המטרה העיקרית שלנו היא פשוט לעשות את מה שאנחנו עושים, והכי טוב שאפשר. אנחנו מאמינים שאם נהיה בטוחים בעצמנו, ונהנה כמה שיותר ונישאר כנים לעצמנו ולמה שאנחנו אוהבים לנגן, זה ייצא דרך המוזיקה, מה שאומר שהמעריצים שלנו יאהבו את זה.

האם אתה יכול לנסות לסכם את תהליך ההתבגרות הנפשי שהלהקה עברה מאז שהצטרפת אליה?

ובכן, לפני שהצטרפתי ל DT, הלהקה לא הייתה במקום טוב. משהו לא תקתק כמו שצריך, ולמרות שהקלידן הקודם של הלהקה (Derek Sherenian) הוא קלידן מעולה, משהו ביחסי העבודה לא עבד כמו שצריך, והלהקה הרגישה שהיא צריכה שינוי. אני הקלטתי שני אלבומים עם חלק מחברי הלהקה (תחת השם Liquid Tension), והרגשנו נוח אחד עם השני, הרגשנו שיש משהו בעבודה שלנו שהוא נכון. התוצאה המיידית של הכניסה ללהקה הייתה האנרגיה שהבאתי איתי, מאד התרגשתי לנגן עם צוות חדש ומוכשר כל כך, וכנראה שהלהקה התרגשה ממני, ומה שיצא היה פרץ אנרגיה כולל, שהתוצאה שלו הייתה Scenes From A Memory, שלדעתי היה אלבום מגניב במיוחד. כשראינו שאנשים מגיבים אליו כל כך טוב, הרגשנו שאנחנו בכיוון הנכון, ואין לנו בעיה להשתנות מאלבום לאלבום, ולנסות דברים חדשים כל הזמן, מבלי ליפול ל"מערבולות פנימיות"... (המינוח המדויק היה Inner Turbulance, כשם אחד האלבומים של הלהקה, במעין הומור פנימי שכזה. כנראה שהייתה צריכים להיות שם... – א.ג) .

זה נדמה שב Scenes From A Memory חקרתם המון כיוונים מוזיקליים, ומאז אותו אלבום אתם מנסים למצוא מחדש את כל הכיוונים שזרקתם לאלבום אחד. כלומר, ניגנתם קטעי מטאל מאד אגרסיביים (יותר מבעבר) ואז הקלטתם את Train Of Thought, שהיה אלבום מטאל למהדרין, ומצד שני, נגעתם בכיוונים מאד אקספרמינטאליים, עם תחושת שנות השבעים שמרחפת מעל, ואז עשיתם את Octavirium ואת האלבום החדש, שתחושת סבנטיז כבדה שורה על שניהם...

תראה, DT היא להקה עם המון פנים. כל אחד מאיתנו אוהב המון סוגים שונים של מוזיקה, ואנחנו מביאים את כל מה שאנחנו אוהבים ביחד איתנו. זה נכון, מדי פעם אנחנו אומרים "עכשיו בא לנו לעשות שיר אפי בסגנון הפרוגרסיב האמנותי של שנות השבעים", והתוצאה היא השיר Octavirium, ולפעמים בא לנו לנגן קטעים יותר טכניים ומהירים, פשוט כי זה מה שבא לנו באותו הרגע. הרעיון הוא שנהיה מאושרים עם מה שאנחנו עושים, ובאלבום הנוכחי באמת היינו בקו מחשבה שאומר שהפעם נזרום יותר עם כיוונים מוזיקליים כאלה ואחרים, פשוט כי מצאנו את עצמנו במקום שבו נוח לנו עם מה שעשינו עד היום. אז כן, אפשר להגיד שהפעם מצאנו את עצמנו חוקרים כיוון מוזיקלי שלא נגענו בו יותר מדי עד עכשיו, ואפשר לומר את זה בעצם על כל אלבום שלנו. ההבדל הוא שהפעם ממש נהנינו מהנגיעות בז'אנרים שעוד לא "חקרנו" עד הסוף, אז כנראה שבאמת הלכנו עם כיוון שנות השבעים קצת רחוק יותר הפעם.

DT תמיד הייתה ידועה בתור להקה שאינה מתחשבת בשיקולי מסחריים כשזה מגיע לכתיבת שירים, פרט לתקופה בה הוקלט האלבום Falling Into Infinaty, בה המעורבות של חברת התקליטים הייתה גדולה מתמיד, והולידה כמה שירים מאד לא טיפוסיים ללהקה. בשנים האחרונות יש הרגשה של שינוי מגמה, יש לכם יותר שירים קצרים באלבומים, כאילו מכוונים לרדיו: Forsaken מהאלבום הקודם, These Walls (המאד "ניו-מטאלי") מ Octavirium. האם מדובר בשינוי מכוון?

מה שאנשים שוכחים הוא שכמעט בכל אלבום של DT היה לפחות שיר אחד "קליט" יותר מהאחרים, וזה לא שאנחנו עושים את זה בכוונה, ומקווים שהרדיו יקבל את השירים האלו בחיבוק פתוח. אני לא חושב שמישהו יכול היום לנבא מה ייתפס ברדיו או לא, כי רדיו זה מדיום אקלקטי מדי כיום, ולא ברור מה יהיה איתו. ותתפלא, אנחנו כותבים את השירים הללו כי אנחנו אוהבים מוזיקה פשוטה ומלודית, בנוסף לאהבות המוזיקליות האחרות שלנו. אני לא אשקר, ואתוודה שכשאנחנו מסיימים לעבוד על שיר כזה, כולנו מקווים במידה מסוימת שהשיר יקבל קצת יותר השמעות במדיה, וחלק מהשירים הללו מוצא דרכו למדיה העולמית, לאו דווקא בארה"ב. יש מקרים שבהם אני תופס את הראש בהלם ושואל את עצמי "איך השיר הזה לא נהיה להיט???", בעיקר על השיר The Spirit Carries On, אבל שוב, אנחנו לא כותבים אותם במטרה שהם יהפכו ללהיטים, אלא כי אנחנו פשוט נהנים מהם.





כלהקה, אתם ידועים ביחס הנפלא שאתם מעניקים למעריצים שלכם, עד לרמה שאני לא חושב שהייתה להקה כל כך גדולה שדואגת לשמור על קשר כל כך הדוק עם המעריצים שלהם. אבל בשנים האחרונות נראה שאולי "נמאס לכם" קצת, בעיקר בעקבות שירים כמו Never Enough, שהיה כתב אישום מאד אישי ומאוכזב של Mike Portnoy.

זו שאלה קשה, והיא אמורה להיות מכוונת למייק, כי הוא כתב את השיר, אבל אני יכול לספר לך שמייק הוא מעריץ בעצמו, והוא מבין את המנטאליות של המעריצים בצורה מושלמת. הוא מתכנן את רשימות השירים בהופעות, את עטיפות האלבומים, את ה DVD שאנחנו מוציאים, הכל לפי נקודת מבט של מעריץ. ויכול להיות שבאמת יש לו רגעים של שבירה, כי היום, בעיקר בגלל האינטרנט, לכל אחד יש קול, כל אחד מבקר, ולא תמיד הדעות הן דעות חיוביות, וזה יכול להיות קשה לבנאדם שמשקיע מעצמו כל כך בשביל המעריצים שלו, ולפעמים הוא מקבל סטירות בתגובה. חלק מהסטירות המילוליות הללו הן לא רק מעליבות, אלא לפעמים לא אינטילגנטיות ומטופשות, וזה לא קל להיות אמן יוצר ומבצע כשלפעמים אתה מקבל תגובות שהן לא ביקורתיות אלא סתם נבזיות. מה שברור הוא שמייק לא יפסיק לתת מעצמו כמה שאפשר בשביל המעריצים שלו (כי הוא ממש אבל ממש אוהב את זה), וכמוהו גם אנחנו, אבל באמת ייתכנו רגעים קשים יותר ונעימים פחות במערכת היחסים הזו.

מתי אתם מוצאים זמן לעצמכם, בתוך הלו"ז התובעני שלכם, כל שנתיים אלבום, אחריו סיבוב עולמי של כמה חודשים, חזרות, הקלטות לאלבום חדש ואלבומי סולו... אתם בכלל מבלים זמן עם המשפחות?

שאלה טובה, ומצחיק שאתה שואל אותה בדיוק כשאני משחרר אלבום סולו חדש...

אלבום נפלא בעיני, ואם היה לנו עוד זמן לראיון גם הייתי חוקר אותך לגביו... זה אלבום שבו אתה בעצם מבצע גרסאות משלך לשירים של DT.

כן, לקחתי את תפקידי הפסנתר של כמה מהשירים ופיתחתי אותם קצת, בתוספת של עוד כמה קטעים חדשים.

שוב, אם היה לנו עוד זמן, ולא הייתם מגיעים לפה בשבוע הבא... (תזכורת – הראיון נערך לפני ההופעה. קבלו התנצלות – א.ג)

שמע, זה לא קל. אנחנו בדרך כלל מעבירים שנה בסיבוב הופעות, שזו שנה קשה ותובענית, ואנחנו משתדלים שלפעמים המשפחות שלנו ייקחו בזה חלק. אבל לאחר מכן יש לנו שנה בבית, וזה שאנחנו באולפן שנה שלמה, אז יש לנו זמן להיות עם המשפחות. זה בעיקר עניין של תמרון וניסיונות לאזן את הקריירה עם הבית. קשה, אבל כיף.

סלח לי על הבוטות, אבל אתה לא מוצא את עצמך לפעמים אומר "למה אני צריך את סגנון החיים הזה"? אתה לא מוצא את עצמך לפעמים רוצה להתנהג כמו בני גילך... ? ושוב, סליחה על הבוטות, אבל אין באמת דרך יפה לשאול את זה.

ברור שמדי פעם אני חושב כאלה דברים. למעשה, לא פעם אני מוצא את עצמי יושב ובוהה בתקרה ושואל בייאוש "מה, שוב פעם סיבוב הופעות??" (צוחק). אבל הכל משתנה ברגע שאנחנו יוצאים לדרך, כי בסופו של דבר אנחנו אוהבים להיות על הבמה, אנחנו אוהבים לנגן, ובוא נגיד שיש לסגנון החיים הזה ולעבודה שברחנו לעצמנו הרבה יותר יתרונות מחסרונות. אני אומר לך בכנות, אני מעדיף לעשות את מה שאני עושה מאשר המון דברים אחרים שאני יכול לחשוב שבני גילי עושים כרגע...

למרות שציינת שלדעתך האלבום האחרון הוא אולי העבודה הכי טובה שלכם כלהקה, לדעתך, הייתי שמח אם תחשוב על זה שוב, ואולי תוכל לומר לי מה אתה חושב שהיה היצירה הכי טובה שלכם כלהקה, גם מבחינה טקסטואלית וגם מבחינה מוזיקלית (שכן בד"כ אחרי הקלטה של אלבום חדש, היוצרים מרגישים שזוהי היצירה הטובה ביותר, אבל תמיד נכון יותר לשפוט בראייה לאחור) ?

אני יכול לנסות לענות לך על השאלה הזו וזה ייקח לנו המון זמן, אבל אני באמת חושב שהאלבום החדש שלנו הוא היצירה הטובה ביותר שלנו. אני לא סתם אומר את זה בשביל יחסי הציבור, אני אומר את זה מעומק ליבי. לדעתי, זהו האלבום.

למרות שאתה לא מתעסק בטקסטים, אתה יכול להסביר את שינוי המגמה בכתיבת המילים באלבומים האחרונים?

ובכן, ג'ון ומייק הם הכותבים העיקריים, כידוע, ומייק תמיד נשאר נאמן לסגנון הכתיבה האישי שלו, אבל ג'ון פשוט נכנס לאולפן יום אחד והידע לנו שהוא הולך לכתוב בנושאים אחרים מבדרך כלל. ג'ון כותב בצורה יותר מחושבת, הוא ממש מתכנן את הנושאים עליהם הוא הולך לכתוב מילים, ומשקיע בזה המון זמן ורצינות. לפעמים הוא מגיע עם ספרים לאולפן, ולפעמים אתה מוצא אותו כלוא במשרד הקטן שלו באולפן ועובד על טקסטים במשך המון זמן. השינוי מגיע פשוט ממנו, אם הוא מחליט שהפעם הוא יכתוב על עולמות פנטסטיים יותר, אז זה פשוט בגלל שהוא החליט כך, אין המון מאחורי זה.





אתה לא רוצה לתרום קצת טקסטים בעצמך?

את האמת, בתחילת הקריירה שלי הייתי כותב טקסטים, וכשהייתי צעיר יותר הייתי כותב שירה, אבל בשנים האחרונות לא ממש התעסקתי בזה, אלא השקעתי יותר זמן בכלי הנגינה שלי. לא היה לי את הרצון לכתוב טקסטים ל DT מכמה סיבות, הראשונה היא שפשוט לא בוער לי לכתוב טקסטים כבעבר, והשנייה היא שג'ון ומייק עושים עבודה ממש טובה בתור כותבי המילים העיקריים של הלהקה, ואין לי דחף להגיד משהו מעבר למה שיש להם לומר. בנוסף, אני גם נגן הקלידים, גם המתזמר, גם הגיטריסט השני (או לפחות מתפקד ככזה בצורה כזו או אחרת) וגם מהנדס האפקטים והצליל בלהקה. אני חושב שידיי מלאות כרגע.

איך אתה יודע, כקלידן (וכמו שאתה אומר , גיטריסט שני וכיו"ב), מתי מגיע הגבול לתפקיד שלך בלהקה? העיבודים שלכם מופרעים, עמוסים במיוחד, ובתור מוזיקאי בעצמי אני יודע שקשה מאד לרסן את עצמך בשלב מסוים. איך זה עובד מבחינתך?

עם הזמן למדנו מה עובד ומה לא מבחינת כתיבת השירים, ועם הזמן מייק וג'ון (שמתפקדים כמפיקים המוזיקליים) למדו בעצמם מה הם רוצים ולשמוע ועל מה לשים דגש, ובגדול – איך אמור להישמע שיר של DT. וזה לא קל בכלל להגיע למסקנות הללו, שכן אנחנו מושכים להמון כיוונים מוזיקליים, ולא מתכננים להישאר מקובעים על משהו מסוים. הריסון העצמי הזה זה משהו שמגיע עם הזמן, והוא מגיע מההבנה שלפעמים משהו פשוט לא מתאים לתבנית של הלהקה. היו מקרים שמצאתי את עצמי פוסל אפשרויות מוזיקליות כי הן נטו יותר מדי לג'אז או למוזיקה אלקטרונית (סגנון שאני מאד מתחבר אליו בשנים האחרונות). זה הכל עניין של הרגשה והחלטות שנעשות באותו הרגע. לדוגמא, באלבום החדש יש שיר שנקרא Best Of Times, והרגיש לנו נכון שתהיה לו הרגשה של תזמורת, משהו מאד קלאסי וגדול. כאן נכנס התפקיד שלי כמתזמר – אמנם הרוב בוצע על הסינתיסייזר, אבל עדיין הייתי צריך לתזמר המון כלים, וההחלטה להוסיף את ה"תזמורת" היא החלטה שנבעה מהרגשה, והבנה שזה מה שהשיר צריך.

לסיום, איך אתה מסביר את העובדה שבעוד הרכבי רוק אחרים דועכים עם הזמן, אתם רק הולכים וגדלים מרגע לרגע? להקות רוק שורדות בקושי 10 שנים, ואתם תיכף סוגרים 25 שנה במקצוע... ?

קודם כל, זה המון בגלל שאנחנו נשארים נאמנים לעצמנו, למה שאנחנו רוצים לנגן ולעשות, ולא נותנים לעצמנו להיות מושפעים משיקולים זרים שאינם מוזיקה. אבל זה לא רק יושרה מוזיקלית וכישרון נגינה, זה גם המון עבודה קשה. ואני מתכוון להמון עבודה. בנוסף, אני אהיה שקרן בזוי אם לא אומר שהיה לנו המון מזל בקריירה. יש יותר מדי אלמנטים שהשפיעו עלינו ועל הקריירה שלנו, אבל אלו הבסיסיים: יושרה, אהבה למקצוע, כישרון, המון עבודה קשה, וקצת מזל.

לפני שננתק, יש משהו שאתה רוצה למסור ל 13000 המעריצים הישראליים שלא יכולים לחכות עד שיראו אתכם בעוד כשבוע ?

קודם כל, אנחנו מאד נרגשים להופיע אצלכם סוף סוף. כשאנו מביטים על הלו"ז שלנו לשנה הקרובה, ישראל היא אחת ההופעות שאנחנו יותר מתרגשים בגללה, גם כי לקח לנו הרבה זמן להגיע, וגם כי אנחנו יודעים כמה אתם מחכים לנו. אז אנחנו מאד מתרגשים, ומקווים שתיהנו!!

טוב, אז לגבי הקפה לא הצלחנו לדלות מידע, אבל מה שבטוח, ב 16.6 היה ערב עמוס במיוחד, עם המון התרגשות באוויר, וחמישה מוזיקאים שהפגיזו כמה שעות של פרוגרסיב מטאל כשר למהדרין, ולמי שלא היה שם, הפסיד שבירה של השיר Metropolis לטובת ג'אם מגניב וביצוע מלא של הלהיט היהודי הידוע "הבה נגילה". כמעט שלא היה אחד בקהל שלא התרגש לראות את המוזיקאים המוכשרים מרביצים להיט אחרי להיט, ומשלהבים את הקהל. על האלבום החדש יש השגות, אבל זה בקרוב. בינתיים, אם מישהו יודע קצת מידע על ג'ורדן והרגלי שתיית הקפה שלו, זה הזמן להעלות תגובות.

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ש' יולי 04, 2009 9:27 am 
מנותק
דרימיסט שרוף
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' פברואר 19, 2009 1:43 pm
הודעות: 1208
ציטוט:
כלהקה, אתם ידועים ביחס הנפלא שאתם מעניקים למעריצים שלכם, עד לרמה שאני לא חושב שהייתה להקה כל כך גדולה שדואגת לשמור על קשר כל כך הדוק עם המעריצים שלהם. אבל בשנים האחרונות נראה שאולי "נמאס לכם" קצת, בעיקר בעקבות שירים כמו Never Enough, שהיה כתב אישום מאד אישי ומאוכזב של Mike Portnoy.

זו שאלה קשה, והיא אמורה להיות מכוונת למייק, כי הוא כתב את השיר, אבל אני יכול לספר לך שמייק הוא מעריץ בעצמו, והוא מבין את המנטאליות של המעריצים בצורה מושלמת. הוא מתכנן את רשימות השירים בהופעות, את עטיפות האלבומים, את ה DVD שאנחנו מוציאים, הכל לפי נקודת מבט של מעריץ. ויכול להיות שבאמת יש לו רגעים של שבירה, כי היום, בעיקר בגלל האינטרנט, לכל אחד יש קול, כל אחד מבקר, ולא תמיד הדעות הן דעות חיוביות, וזה יכול להיות קשה לבנאדם שמשקיע מעצמו כל כך בשביל המעריצים שלו, ולפעמים הוא מקבל סטירות בתגובה. חלק מהסטירות המילוליות הללו הן לא רק מעליבות, אלא לפעמים לא אינטילגנטיות ומטופשות, וזה לא קל להיות אמן יוצר ומבצע כשלפעמים אתה מקבל תגובות שהן לא ביקורתיות אלא סתם נבזיות. מה שברור הוא שמייק לא יפסיק לתת מעצמו כמה שאפשר בשביל המעריצים שלו (כי הוא ממש אבל ממש אוהב את זה), וכמוהו גם אנחנו, אבל באמת ייתכנו רגעים קשים יותר ונעימים פחות במערכת היחסים הזו.


ברצינות עכשיו, עם כמה ש-NE היה נקודת מיאוס מהגישה של מייק, ממש עצוב לשמוע שזה ככה :( .

_________________
תמונה
"The bigger the lie, the more they believe"


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ב' יולי 06, 2009 6:22 am 
מנותק
שגריר הפרוגרסיב
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 3:56 pm
הודעות: 8190
טוב שהם נזכרו לפרסם את הראיון (שנערך שבוע לפני ההופעה), שבועיים וחצי אחרי שהיא הסתיימה....

את הטור האישי שכתבתי להם הם כמובן לא פרסמו, מסיבות שעד היום לא ידועות לנו.


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ב' יולי 06, 2009 3:21 pm 
מנותק
בריל!
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ו' דצמבר 14, 2007 11:06 am
הודעות: 2912
טל רודס כתב:
טוב שהם נזכרו לפרסם את הראיון (שנערך שבוע לפני ההופעה), שבועיים וחצי אחרי שהיא הסתיימה....

את הטור האישי שכתבתי להם הם כמובן לא פרסמו, מסיבות שעד היום לא ידועות לנו.

בהחלט ידועות, אני אשלח לך בפרטי.

_________________
"אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות"- הרמב"ם
Rise up and take the power back!!!


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ב' יולי 06, 2009 7:59 pm 
מנותק
דרימיסט מתקדם
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: א' פברואר 15, 2009 11:45 am
הודעות: 498
מיקום: ראשון לציון
באמת שאלתי את עצמי למה ג'ורדן לא כתב אף ליריקה עבור דרים ..

_________________
תמונה


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ג' יולי 07, 2009 8:18 am 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
פורטנוי בראיונות וידאו חדשים.

מדבר על התיפוף שלו באלבום החדש בין היתר. סוף סוף ראיון לא-שגרתי וממוקד!
http://www.bonedo.de/feature/allgemein/ ... index.html

יש בתחתית העמוד גם "מיני-סדנת תיפוף" (וידאו)
http://www.bonedo.de/workshop/drums/mik ... index.html


הראיון השני. עוד ראיון עם שאלות טובות.
http://u-zine.net/interview.php?id=161
12 השלבים בלייב לא יקרו בסבב הקרוב. 100% שתהיה לזה הקלטה חיה.
על הכבדות שבמוזיקה של דרים.
לא נותנים ל-RR גישה ללהקה עד שהאלבום מוכן.

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ג' יולי 07, 2009 9:36 am 
מנותק
דרימיסט-על
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ד' דצמבר 19, 2007 12:10 pm
הודעות: 7583
מיקום: קיבוץ געש... אז מה אם אני קיבוצניק?!?!
תודה עידן! אחלה ראיונות... בעיקר הראשון!
:yes:

_________________
תמונה


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ג' יולי 14, 2009 5:05 am 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
ראיון חדש עם רודס: http://www.uberproaudio.com/content/view/555/27

חלק מהשאלות/תשובות:
ציטוט:
UberProAudio: Did you utilize a different piano sound on Black Clouds and Silver Linings than the preceding studio records, or did you find that what you had been working with sat nicely within the context of the new Dream Theater album?

Jordan Rudess: On BC&SL I used a lot of different piano sounds! Everything from the Omnisphere Burning Piano at the beginning of A Nightmare to Remember to the Korg Oasys piano for some more aggressive sounds and of course my favorite natural piano sound found in Ivory on things like The Best of Times...

UberProAudio: Given your introduction of the Continuum fingerboard and the lap steel on Octavarium and the Zen riffer we saw you break out on the Chaos in Motion tour [you can see Jordan rock this on the Chaos in Motion DVD] you seem to be consistently on the lookout for new sonic possibilities. Any other new technology/instruments that were involved in recording the new album, or that you've got on the horizon?

Jordan Rudess: The Iphone!! I actually got to blow and Iphone solo with the Bebot application on A Rite of Passage. The creativity that is going on in the Iphone store is phenomenal! I keep my eyes open and always check out the new apps up on the itunes store! I have a custom app called Wizbot that I have been using on the BC&SL tour. Also I have a custom app called Jordantron (from the maker of Ellatron) which I may get to use on the US part of the tour!

UberProAudio: Have you ever considered adding the task of producing up and coming acts to the plethora of musical undertakings you're involved in?

Jordan Rudess: Yes- and perhaps one day I will do that. I have a lot of other personal music to put out there and that is on the top of my todo list!

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ו' יולי 17, 2009 2:18 am 
מנותק
The Count of DT-IL
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' דצמבר 13, 2007 12:57 pm
הודעות: 7223
מיקום: קדימה
סשן שאלות-תשובות עם פורטנוי מבוצע על-ידי חברת היח"צ שלהם.
ציטוט:
DREAM THEATER's publicity firm, MSO, has released the following question-and-answer session with the band's drummer, Mike Portnoy:

Q: Congrats on the massive global success that has greeted "Black Clouds & Silver Linings": a #1 debut on the Billboard European chart and 12 Top Ten album chart debuts around the world including the U.S. Can you talk about what this accomplishment means to DREAM THEATER?

Portnoy: It's incredibly gratifying at this stage of our career. After 10 studio albums and almost 25 years in the business, it's amazing to see DREAM THEATER is still growing. The fact that we can achieve such a "commercial" accomplishment on our own artistic terms (without any real "mainstream" exposure) is also a true feat. An album with four songs over the length of 12 minutes each entering the U.S. Top 10? Surely this is completely unheard of in these times and speaks volumes of our incredibly dedicated fan base.

Q: Various mainstream media outlets have been slow to applaud DREAM THEATER's achievements through the years which include sales of 10,000,000 records and DVDs, despite the fact that the band has always released adventurous music with a high caliber of musicianship. Why do you think that is?

Portnoy: Well... daring, challenging and "against the grain" music is usually harder to swallow and takes a little more nurturing and attention. Our style of progressive music is obviously not going to be everybody's cup of tea... but like a good book or film, if you're willing to put in the time to take the journey, it's going to be that much more satisfying. But it's OK — it's better to take the slow road and eventually arrive, then to take the fast lane and quickly crash & burn!

Q: What do you feel are some of the misconceptions about DREAM THEATER?

Portnoy: The absolute biggest misconception is that we put technical acrobatics ahead of songwriting. This honestly could not be further from the truth. Sure, we do put a strong emphasis on the musicianship and the instrumental passages - but we also always make sure they are balanced throughout each album with equally melodic and dynamic songs. For every 12-minute epic we write, there are also songs like "Wither", "Forsaken" and "I Walk Beside You" — songs that could easily sit on commercial radio if they didn't have the preconceived stereotype that is usually attached to DREAM THEATER.

Q: You've said that "The Best of Times" from the new album is "about losing my dad, who was battling cancer throughout the making of this record," and that "The Shattered Fortress" represents "the closing chapter to a 12-part series of songs dealing with the 12 steps of recovery, which started five albums ago." These are both intense, personal subjects for you, and these songs at the same time offer comfort to, and inspire, listeners. Can you talk a bit about your decision to communicate these feelings in songs?

Portnoy: I've always written very personal lyrics throughout our career — really, most of them have always been from incidents and experiences in my life. I've always responded better to human emotion rather than fantasy, politics or poetic metaphors. I've never had a problem sharing my personal feelings and my experiences with the listener and I'm aware I am opening myself up when doing so... but if anything, it's always been therapeutic for me. And I've been told hundreds of times by fans all around the world that they've often been helped, inspired and even healed by some of the topics I've shared.

Q: You have said: "We're probably the only band that can fill Radio City Music Hall in New York or Wembley Arena in London or the Budokan in Tokyo and still not be a household name." How would you like DREAM THEATER to be remembered in the rock history books?

Portnoy: The band with the world's greatest drummer of all time! : )

Q: As the band celebrates a 25th anniversary, its career is on the ascent — AND you are attracting younger fans at the same time. To what do you attribute this?

Portnoy: Perhaps it's because we never really followed a "trend"... so when all of the "flavors of the year" change to the next popular sound, any band following that particular trend will usually be left behind in the dust. We've always stuck to our guns and were never exactly "fashionable," so perhaps because of that, our sound and style has endured the test of time. As far as attracting younger fans, I think perhaps it's because although we have remained faithful to our sound and style through the years, we still keep our ear to the ground and try to at least shift with the times to stay "modern" within our genre.

Q: This summer marks the second incarnation of the band's Progressive Nation tour of like-minded bands that are known for top-notch musicianship. And yet there are some naysayers out there who write off progressive rock as a genre that sacrifices the art of songwriting in favor of musical fireworks. What do you feel about that viewpoint?

Portnoy: Progressive music is currently at an all-time high in terms of creativity and mainstream acceptance. When DREAM THEATER formed in 1985, the word "progressive" was used by critics as an insult... and now in 2009, it is almost a "badge of honor" that critics throw around to champion bands that are willing to experiment, challenge and be daring... and the term can fit bands as diverse as THE MARS VOLTA, RADIOHEAD, MUSE and MASTODON. And musically, the bands I have chosen for the Progressive Nation tours span the spectrum of the term progressive. I conceived Progressive Nation as a platform to help showcase the countless incredibly creative bands and musicians out there today who deserve to play in front of a few thousand people every night and have their music be heard by an audience who will appreciate them. Ultimately, I wanted to share DREAM THEATER's audience with these bands... and share these bands with DREAM THEATER's audience. It's a win-win situation for everybody involved.

Q: Which books and/or films have inspired you?

Portnoy: I'm not really a book guy, but you won't find a bigger film fanatic than me... it's one of my biggest passions. Directors such as Stanley Kubrick, David Lynch, Woody Allen and Paul Thomas Anderson are as big of an influence on me as any of my musical heroes. To see a list of some of my favorites of all time, check out www.mikeportnoy.com/aboutmike/films.aspx. Or you can keep a tab on my current faves on my "Hero Of The Day" blog, www.mikeportnoy.com/forum/m74.aspx.

Q: If you could arrange a dinner party with four pop culture figures (living or dead), who would they be?

Portnoy: Jesus Christ, Adolf Hitler, Quentin Tarantino and Howard Stern.

Q: If you were to put the names of three musicians who've passed away on the DREAM THEATER guest list in the hope that their spirits would turn up to gigs, who would they be?

Portnoy: Frank Zappa (my biggest musical hero) and Keith Moon and John Bonham (my two biggest drum influences in the sky). I would hope they would then bring a bootleg back up with them to share with John Lennon, George Harrison, Freddie Mercury, Randy Rhoads, Cliff Burton, Dimebag Darrell, Jimi Hendrix and Syd Barrett!

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הודעהפורסם: ו' יולי 17, 2009 12:36 pm 
מנותק
דרימיסט-על
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ד' דצמבר 19, 2007 12:10 pm
הודעות: 7583
מיקום: קיבוץ געש... אז מה אם אני קיבוצניק?!?!
תודה עידן!!
יופי של שאלות נשאלו פה!

_________________
תמונה


דווח על הודעה זו
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
הגב עם ציטוט  
הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  
פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 327 הודעות ]  עבור לעמוד הקודם  1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8 ... 17  הבא

כל הזמנים הם UTC


מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 79 אורחים


אתה יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה

עבור ל:  
cron
מופעל על-ידי phpBB® Forum Software © phpBB Group
מבוסס על phpBB.co.il - פורומים בעברית. כל הזכויות שמורות © 2008 - phpBB.co.il.