איך אני שמח שהעלו את הנושא הזה
אני חושב שאחד הדברים שמיחדים מוזיקה, הוא הרגשות.
קחו לדוגמא ספר טוב שמעורר בכם גל מיני רגשות. אתם קוראים את הטקסט הכתוב, המוח שלכם מעבד את המילה הכתובה דרך אסוציאציות לרגשות ובונה תחושה כללית. גם בסרטים זה ככה, רק שזה יותר מהיר ואפקטיבי, כי החוויה היא רב-חושית.
מוזיקה לעומת זאת, נוגעת ישירות ברגש, ללא מתווכיםb]. b]כמה פעמים קרה לכם שסולו גיטרה ריגש אותכם עד דמעות[/b], ללא מילים? (לי לפחות זה קרה הרבה). למוזיקה כמו שהיא אין מילים שהם ההגיון שצריכים לעבור עיבוד הגיוני. זה הסיבה שגם בן אדם שלא מבין את מילות השיר יכול להתחבר מאוד למוזיקה. היא אוניברסלית. אני לא אומר שהמילים לא חשובות,
גם למילים יש תפקיד של הוספת משמעות לרגשות.
שימו לב גם כשאתם רואים סרט טוב ופתאום בקטע המרגש נכנסת המנגינה, הפסקול, ומעצים את החוויה פי כמה; סרטים כמו: רקוויאם לחלום, לב אמיץ (!), פורסט גאמפ (צ'ארלי וחצי
). כל הרגשות מתחילים ממש להציף אותכם בדיוק כשהמוזיקה מתחילה...
אותי יש המון אלבומים שריגשו, סחפו והלהיבו מאוד. האלבום שהכי ריגש אותי אני חושב, הוא The Universal Migrator Part 1 - The Dream Sequencer של Ayreon. הסולואים עם השירה הנשית.... אח, ארג'ן יא גאון!
1.המילים מרגשות וכמו כן גם הסולו-דוגמא הכי טובה שעולה עכשיו זה brothers in arms של דייר סטרייטס-סולואים פשוטים אבל פשוט מצמררים ביופיים.
2.כאשר אני שומע יצירה כשאני יודע מה סיפור החיים של המלחין והדוגמאות הכי טובות שאני יכול להביא זה בטהובן,שופן וג'ייסון בקר.