לא כותב כאן הרבה אבל אחרי החוויה המטורפת של אתמול....חייב!
בתור לא ילד (39) לא תיארתי לעצמי שאני מסוגל להתלהב ככה בהופעה, ויצא לי לראות הופעה או שתיים. היה לי כרטיס ל- VIP שכמעט ולא נוצל כי די מהר ירדתי למטה והייתי קרוב קרוב.
רמת ההנאה לא תתואר! כולם נראו In the top of their game:
JP - או שהוא שחקן טוב או שהוא מאוד מאוד נהנה (כמעט מכל רגע). הייתי הכי קרוב אליו וחוץ מלא להאמין ליכולות, בעיקר שמחתי לראות (ולהאמין) שהוא ממש מבלה.
JM - בינגוד לקליפים אחרים שראיתי מהופעות בשנים עברו, השנה רואים בכל הקליפים שהוא נותן את כולו (יחסית ל- JM) ובמונחים שלו, ממש משתולל. שלא לדבר על המהירות והעוצמה השקטה שבידיים. מדהים.
MM - לא יצא לי לראות את MP חוץ מבקליפים אז אין לי למה להשוות אבל לי הוא נראה פשוט מפלצת. מישהו כתב איפשהו שהסולו שלו היה יכול להיות טוב, לא מקצוען אבל לא מסכים. היה ממש מעולה! חסרון אחד קטן במבנה המפלצתי של התופים הוא שזה הופך למין בית קטן שהוא נעלם בו וקצת חבל. אבל חברי הלהקה מפצים את זה כשהם קופצים אצלו לביקור מדי פעם. לרגע עלה לי דימוי של סבתא או דודה זקנה שהילדים קופצים לבקר אותה לפי תור כש- JR הוא על תקן הבן שגר קרוב אז לא צריך לקפוץ במיוחד כי הוא רואה אותה כל הזמן.
מצטער - דימויים של גיל הביניים
JLB - עד אתמול היה הפחות חביב עלי וזה שפחות שמתי אליו לב. NO MORE. נתן שואו אדיר, כל פעם שעלה לגבהים פחדתי שמתרסקים אבל לא, תמרן שם יפה יפה והנחית אותנו בשלום. הקטע עם השלט גדול - בקיצור התחברתי!!
JR - הטוב ביותר לסוף. בעיני המלך הבלתי מעורער. לא מכיר את האיש אבל אוהב אותו אהבת נפש כמעט. כמה יכולת, כמה וירטואזיות, כמה כשרון וכמה אישיות בפרסונה אחת. בתור מנגן על פסנתר (לא מספיק טוב עדיין לקרוא לעצמי פסנתרן) הוא פשוט בעיני המוסיקאי המושלם and yesterday was no exception.
מצטער על האורך - לא חייבים לקרוא הכל
רק רציתי להעביר ולהבהיר ולו מקצת ממה שעברתי אתמול.
מלה אחרונה על הקהל - הוכיח לי חד משמעתי שהקהל ששומע DT הוא פשוט משהו אחר. אפשר לראות הופעה, להשתולל לצעוק להתחרפן ועדיין להיות פשוט אנשים.
תזכירו לי מתי הם באים שוב?