אתחיל בוידוי אישי.
מאז six degrees של dt הפסקתי לקנות ולשמוע את הלהקה כמו שאהבתי פעם.
כבר שנים שאני מרגיש את התופעה הזו של להקות מצויינות שאהבתי לאורך השנים נכשלות שוב ושוב בדיסקים חדשים והיאוש רחב עד כדי כך שאני מעדיף צפייה אינטנסיבית בערוץ .24
(אין כמו הגרסה המזרחית של דודו אהרון ל take the time -קח את הסיגריות של טיים-- מילים ולחן יוסי גיספן...תמלוגים מייק פורטנוי...
)
ממש שפל המדרגה....אימפריות מוזיקליות נופלות אחת אחת.
החמישיה הפותחת שלי לאורך השנים הייתה זו :
pain of salvation (אלבום שיא מבחינתי the perfect element)
dream theater(אלבום שיא מבחינתי scenes from a memory)
vanden plas( אלבום שיא מבחינתי christ 0)
evergrey(אלבום שיא מבחינתי the inner circle)
queensryche(אלבום מופת operation mindcrime)
בשנים האחרונות הלהקות הללו מתבזבזות (שלא לומר מתבזות) אחת אחת ומאבדות מאיכותם כשכל יציאה מוזיקלית חדשה פשוט מאכזבת מקודמתה.
למה זה קורה להם ?? האם זהו תהליך טבעי ?? האם הרצון להגיע לקהלים חדשים ולהפוך יותר נגיש מוזיקלית ?? האם יש טווח זמן מצומצם לדבר הזה שנקרא השראה מוזיקלית ??? האם נזכה לעדנהמוזיקלית מחודשת לפחות עוד פעם אחת ???
בכלל נראה שהמוזיקה היום תקועה בלופ של העתקות ומחזורי רעיונות ללא שום חדשנות.
מה דעתכם???.יכול להיות שהבעיה היא בי בכלל ???
( בטוח הרי הפכתי זקן לרוקנרול וצעיר מכדי למות...
)
אשמח לתגובות.