אוקי אנשים תקשיבו אני פשוט ב-high עכשיו!!@#! אני כבר שנה וחצי מחכה שהם יודיעו משהו על האלבום השמיני שלהם ופתאום עכשיו בהפתעה הם הודיעו באתר הרישמי שלהם שהאלבום הבא יוצא עוד 5 ימים! רק שתיהיו בעניינים, זה האלבום היחיד שלהם שהם היו כל כך סודיים לגביו, ככה שזה לגמרי בהפתעה. כל אלבום קודם שלהם הם ניגנו ליפני זה שירים מימנו בלייב ועידכנו הרבה מאוד באתר שלהם לגביו, פה כל הזמן המעריצים התלוננו שהם לא מגלים כלום על מה קורה עם האלבום (באמת, אני בפורום עולמי של רדיוהד עם כל מיני die hards של רדיוהד ופרט לפיסת מידע קטנטנה פה ושם בראיונות עם מגזינים עלומי שם הם פשוט השאירו את המעריצים בחושך בלי לגלות כלום). http://radiohead.com/deadairspace/ לאלבום קוראים The King of Limbs והם עבדו עליו בסביבות השנתיים, ולמרות שאני משתדל לא לעלות ציפיות יותר מידי אני מקווה לפחות לאלבום מעולה ( ). פשוט לא יודעים עליו כלום, אפילו לא מה ה-tracklist, אז אני לא יודע למה לצפות חוץ מהעובדה שזה נראה כאילו הוא הולך להיות ממש אפל לפי העטיפה (me like): [http://www.facebook.com/photo.php?fbid=500516062244&set=a.442175467244.238987.6979332244 אנשים בפורום העולמי של רדיוהד (atease) משתגעים עכשיו והאתר קורס (יש שם 50 אלף רשומים), זה מצחיק
קיצר זה אדיר אדיר אדיר, האלבום הקודם שלהם גם הם שיחררו בהפתעה באינטרנט והודיעו שהם משחררים אותו עוד 10 ימים, אבל זה היה אחרי שהם עידכנו לגביו המון והופיעו עם שירים מימנו בלייב. הלוואי שכל הלהקות היו מוציאות אלבומים בטווח כזה קצר מהידיעה שהם סיימו אותו ולאלה שרוצים לנסות אותם, אני ממליץ לרוב פה להתחיל עם OK Computer שהוא אדיר (לא סתם יש לי פוסטר שלו בחדר ^^) ויצא כשהם עדיין היו יותר רוק וגיטרות ושיט, הנה נגיד ה"אפיק" של האלבום אם ככה אתם רוצים לקרוא לזה, Paranoid Android: http://www.youtube.com/watch?v=rF8khJ7P4Wg למרות שהאהוב עלי מימנו הוא השיר היותר ניסיוני ואפילו מפחיד/מלחיץ הייתי אומר, Climbing Up The Walls: http://www.youtube.com/watch?v=qbtZyuOMdHI
אני יודע שיחסית הרבה אנשים לא אהבו את הכיוון שרדיוהד פנו אליו אחרי האלבום הזה, אבל למי שכן מתעניין, אחר כך אפשר לשמוע את KID A ששם הם פנו לכיוון הרבה יותר ניסיוני, ששילב בין היתר מוזיקה אלקטרונית, ג'אז, מוזיקה קלאסית, אמביינט וכמובן גם רוק, ובכללי הציג גישה יותר אקספרימנטלית וביחס לאלבומים הקודמים, הייתי אומר גם יותר מינימליסטית. אלבום די מדכא ואפל (רק שמעו את How To Disappear Completely...אחד השירים הכי מרגשים ועוצמתיים שאני מכיר). שני אלה הם לדעתי אלבומים מופתיים. אפשר גם לשמוע את The Bends שיצא ליפני אוקי קומפיוטר שהוא יותר alternative rock פשוט כמו שצריך ושכולם יכולים לאהוב, ואני חושב שגם הוא אלבום מעולה עם שירים ממש חזקים וחלק מהשירים הכי מרגשים שלהם, כשהם עדיין היו להקה יותר פשוטה, או In Rainbows (האלבום האחרון שלהם) שעדיין משלב מוזיקה אלקטרונית וכאלה, אבל בניגוד ל-KID A ושאר האלבומים שלהם הוא הרבה יותר רגוע, יפה (בדרך כלל נחשב "האלבום היפה" של רדיוהד) וגם יש בו יותר קטעים של רוק מאשר הכמה האלבומים הקודמים לו. נגיד זה אחד השירים המדהימים מימנו: http://www.youtube.com/watch?v=cdrCalO5BDs אחד מה-4 האלה זה בדרך כלל מה שאני רואה שאנשים מתחילים איתם, עם האחרים שלהם הייתי מחכה. קיצר אני בהייפ עכשיו ואני מקווה שעוד אנשים פה יתחילו לאהוב אותם כמו שאני אוהב
כן, רק...שלא. הם השפיעו על טונה של להקות ואומנים, ביניהם אפילו הכותבים העיקריים בדרים ת'יאטר יש איזה דוקומנטרי ביוטיוב של SFAM ורואים שם קטע של פטרוצ'י מקליט חלק מ-Finally Free, ובצד 10 האלבומים הכי משפיעים ומעוררי השראה בשבילו או משהו כזה - אוקי קומפיוטר שיצא שנתיים ליפני זה נמצא שם. אם משווים לעכשיו, זה כמו שאלבום מ-2009 יהיה בין 10 האלבומים האהובים על אחד מחברי דרים, זה פשוט עצום, האלבום הזה יצא וישר עשה רעש גדול. כנ"ל פורטנוי שמחשיב את זה כאחד מ-10 האהובים עליו מכל הזמנים, אני זוכר שליפני כמה זמן מצאתי כתבה מ-2008 שהוא רשם בה על כל אחד מ-10 האלבומים האהובים עליו וזה מה שהוא רשם על האלבום:
ספוילר! :
Next up is an album that is universally hailed as an all time great, Radiohead's OK Computer (1997). I think this is one of those times where, like Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band, the hype really does live up to its name; this album is completely groundbreaking and is one of those albums where every single song is an absolute masterpiece. "Paranoid Android" and "Exit Music" as two examples are just absolutely perfect spine-chilling pieces of music; and then of course the hits like "Karma Police" and "No Surprises", "Lucky", I mean those are all incredible songs for the sake of just songwriting. They broke so much ground with this album.
ג'ורדן בעמוד הפייסבוק שלו שם את רדיוהד כאחת הלהקות האהובות עליו ואני זוכר שבנושא העתיק של מייק של ה-Daily Hero או משהו כזה שהוא מספר על כל מיני דברים, הוא סיפר על כמה פעמים שהוא וג'ורדן הלכו להופעות של רדיוהד. גם פורקיופיין טרי מאוד מאוד מושפעים מרדיוהד וסטיבן ווילסון מחשיב אותם כאחת הלהקות האהובות עליו. ופה אני הבאתי את הלהקות האלה כי הן מאוד מוכרות לכולנו פה, אבל רדיוהד השפיעו על עוד המון המון להקות. השאלה היא אם אתה אוהב להקות ואומנים אחרים שמנגנים בסגנון של רדיוהד, כי אם לא אז אין פה בידיוק מה להשוות ואתה כנראה פשוט לא מתחבר לסגנון... אם כן, אז סבבה כל אחד וטעמו, וחוץ מזה גם אני (וממה שהבנתי הרבה אנשים אחרים) לקח לי הרבה מאוד זמן להתחבר לרדיוהד ולכל אלבום שלהם, אבל אוברייטד אני לא חושב. הם להקה שתמיד מוכנה ורוצה להתקדם עם המוזיקה שלהם ולנסות לעשות דברים חדשים, עובדים על דברים הרבה זמן (כמו לדוגמה עכשיו שהם עבדו על האלבום שנתיים), רוצים לשבור מוסכמות בעולם המוזיקה, כמו לדוגמה זה שהם להקה גדולה מאוד שפועלת בלי לייבל מאחוריהם והדרכים שהם מוציאים את האלבומים שלהם... אפשר להתווכח כמה טובה המוזיקה שלהם כי זה כבר טעם אישי, אבל הם לא סתם מוערכים כל כך.
רגע פטרוצ'י אוהב אותם? אה אז גם אני. אחי כמה גרופיז אתה חושב שאנחנו? פורטנוי מת על Bloodbath, בעיני המוזיקה שלהם היא כמו השם - מרחץ דמים. OK באמת אלבום ממש ממש ממש ממש טוב, פארנויד אנדרואיד אחד השירים היותר יפים שנכתבו בשנות ה-90. הבעיה עם להקות כאלו, שאחרי שהם מגיעות לכזה שיא מקצועי + העובדה שרדיוהד הפכה ללהקה שכל אחד רוצה לומר שהוא מקשיב לה, היא הפכה למין טאבו כזה. כל דבר שהיא עושה קדוש קדוש קדוש. ותכל'ס? אמניז'יאק חרא של אלבום. כן, מה ששמעת, חרא. אבל בגלל שג'וני פאקינג גרינווד מנגן בו אז הוא מאסטר-פיס שאנשים פשוט לא מבינים. KID A עוד נסבל, אבל וואלה אחי כשהוא יצא הוא קיבל ביקורות יותר גרועות מ-Catwoman עם האלי בארי. אבל בסיכומי העשור, אחרי ש-In Rainbow יצא, פתאום כל המבקרים יצאו מהחורים אז פתאום כל מה שהם עשו בעשור הזה הוא מבריק. בוא אני אגלה לך סוד קטן - ת'ום יורק הוא אחד האנשים שאני הכי מתעב במוזיקה האלטרנטיבית. מבחינתי הוא הליידי גאגא של הרוק, למה? כי הוא עדיין בסרט שכדי שיחשבו שאתה גאון מוזיקלי אתה צריך להתנהג בצורה אקסצנטרית. ואני כבר למדתי שלפעמים בנאדם עובר את הגבול בין מיוחד למטומטם, והוא עבר אותו ב-2001.
שלא תבין לא נכון, רדיוהד באמת השפיעה המון על מוזיקאים בשנות ה-90 והעבודה שלהם כלהקה לא מנופחת מעצמה ומלאה בחשיבות עצמית היא באמת גדולה. אבל כאדם שרק נהנה מהמוזיקה, ואני אומר לך שאני מאלה שהצביעו ל-Karma Police במצעד השבועי של גלגל"צ (yaeh, that old), אני לא מישהו כמו סקוט טנרמן בסאות' פארק שקרטמן אכל את ההורים שלו ואז הלהקה האהובה עליו צחקה עליו שהוא בכיין, אני אשכרה אהבתי את רדיוהד - עכשיו? בלון נפוח.
הנקודה שלי עם פטרוצ'י לא הייתה שאם מישהו אחר אוהב אותם גם אתה צריך לאהוב אותם... אלא להראות מבחינת החשיבות וההשפעה שזה מגיע אפילו ללהקה האהובה עלינו. אני שומע המון אלבומים שנחשבים "אחד הדברים הכי טובים בשנת/סגנון X" שאני לא כל כך אוהב. אני גם לא אמרתי שכל דבר שלהם קדוש קדוש קדוש, אני יסכים ש-Amnesiac מהאלבומים הפחות מועדפים עלי שלהם, אבל אני ממש לא חושב שהוא חרא של אלבום. ,Pyramid Song, Dollars & Cents, You and Whose Army Like Spinning Plates, Life In a Glass House כל ה-5 האלה שירים מעולים לדעתי. אבל סבבה אתה לא חייב להסכים איתי, אני לא מנסה פה להתווכח איתך, אני לגמרי מבין למה הרבה אנשים לא יאהבו כל כך את רדיוהד וזה לא קשור ל"לא מבינים" יש טעם מוזיקלי לכל אחד וסבבה, מקבל את זה. לכל אחד יש את הלהקות שלו, כמו שאם אני זוכר נכון אתה מעריץ ענק של The Mars Volta והרבה אנשים לא מתחברים אליהם, זה לא משנה כלום. זה גם לא אכפת לי איזה ביקורות KID A קיבל, הוא אחד האלבומים האהובים עלי. ובכל סיכומי העשור שראיתי רק KID A ולפעמים גם In Rainbows נכללו, לא יודע איזה סיכומי עשור אתה ראית שכל האלבומים שהם הוציאו בעשור הזה נחשבו יצירות מופת. שמע, אני לא בא פה לריב איתך או עם אנשים אחרים שלא מסמפטים את רדיוהד... כולה פתחתי את הנושא מהתלהבות שאחת הלהקות האהובות עלי בעולם מוציאה אלבום חדש ולנסות לשכנע גם אחרים לשמוע אותם. אם היה להם רק אלבום-שניים שהייתי אוהב לא הייתי מחשיב אותם אחת הלהקות האהובות עלי, ולמרות שכן יש לי נטייה להיות קצת fanboy של להקות שאני מעריץ, אני משתדל להבדיל בין אלבומים שונים של להקה. לדוגמה Pain of Salvation, להקה שכששמעתי את The Perfect Element ו-Remedy Lane התלהבתי לגמרי וחשבתי שהם ימוקמו כאחת הלהקות האהובות עלי, כי שני אלה באמת אלבומים ענקיים. אבל ואללה? כל אלבום אחר שלהם ששמעתי לא עשה לי את זה פרט לשירים בודדים. שמע, אני ידעתי מראש שאין בפורום כל כך הרבה אנשים שאוהבים את רדיוהד, אבל אני מקווה שזה לא יהפוך לאשכול bash radiohead
מקובל. רק שתדע שיש צד אחר למטבע, וברגע שאתה פותח אשכול עם "רדיוהד" כנושא, אני אשתמש בזכות שלי לכתוב כאן במסגרת חופש הביטוי לומר את דעתי. אתה האחרון שיש לי ויכוח איתו על הלהקה הזו (לא באמת, אני מתווכח עליהם עם כמה וכמה אנשים חלקם הם אחותי אפילו). אני מאוד שמח בשבילך שאתה עוד מתלהב מלהקות, אני לצערי (וזה לא בא ממקום של זקן או מנוסה או משהו) כבר לא התרגשתי ממוזיקה בערך מאז 01 של אייריון, כלומר 3 שנים. ורק לגבי TMV - קשה לי למצוא מישהו שאני ארגיש בנוח להמליץ לו עליהם, ככה שההשוואה לא רלוונטית. הדבר היחיד שאי-פעם המלצתי בלי ששאלו אותי עליו בפורום זו הסדרה "הסמויה" וזה רק כי זו אפילו לא דעתי שזו הסדרה הכי גדולה אי-פעם, זו עובדה מדעית. לילה טוב.
OK Computer, אלבום יוצא מן הכלל...מה שהיה לפני היה לא רע,התחיל ללכת לכיוון מסוים שהתגבש בOK. מה שקרה אחר כך זה רצון מוגזם ליהיות יחודיים אפילו שOK עצמו די יחודי בתוך הסצינה שלו, אני אישית לא אהבתי. אז מדי פעם אני חוזר לOK ונהנה, אבל הדברים פשוט ממש לא מעניינים.
מחר!!! ואפילו יש שמועה שהם שולחים את זה היום, אבל זה כנראה סתם חירטוט. נקווה שזה איכשהוא כן נכון. אני גם הזמנתי ביום שני את הגרסה המיוחדת עם כל ה-artwork והכל ב-30 פאונד וזה ישלח במאי ואני מת לקבל את ה-Newspaper Edition הזה כבר! gaaaah ולחשוב שתחילת השבוע זה היה נראה לי הזוי שהם בכלל ישחררו את האלבום בחודש-חודשיים הקרובים ועכשיו אני הולך לשמוע אותו כל כך בקרוב, פאק יס!
אתמול הם פירסמו שביפן בשעה 7 בערב (שזה 12 בצהריים פה) יפורסם משהו באיזה רחוב ראשי שאני לא זוכר את השם שלו.. אז ידעתי שישר שאני אחזור מהבצפר יקרה משהו! ומסתבר שהם פשוט הוציאו את הקליפ לשיר! D: אני שמעתי אותו פעם אחת ולדעתי הוא מצוין אבל אני לא הולך לשמוע אותו שוב עד שהאלבום יוצא, כדי שלא יקרה שעד שהאלבום יצא אני אחרוש על השיר ו... OMGGGGGGGGG23ִגֲֳכִ!#$RF@#$@#G@%^G@%G@ אני לא עובד עליך! בזמן שאני כותב את זה מישהו שולח לי שהאלבום יצא בידיוק עכשיו!!!#!@$#!@#$ http://radiohead.com/deadairspace/
OK WHAT THE HELLLLL אני פשוט מת על הלהקה הזאת עושים הפתעה כפולה אפילו אחרי ההפתעה שהם עשו ביום שני!!! אוקי רצתי להוריד THX BYE
הקליפ באמת מאוד לא רדיוהד'י וגרוע, אבל השיר עצמו כן טוב לדעתי. והדבר שמבאס אותי זה שהאלבום רק 37 דקות, מרגיש קצת לא מספק, עוד שיר-שניים היו ממלאים את המקום טוב לאלבום של 45~ דקות :ם בקשר לתוכן עצמו שבאלבום אני עוד לא אביע דיעה כי ואללה אני לא יודע עם עצמי בכלל מה אני חושב, שמעתי בינתיים פעמיים וכמו כל אלבום של רדיוהד ששמעתי עד עכשיו, אני יודע שיקח לי עוד קצת זמן ושמיעות עד שאני אבין עם עצמי מה אני חושב על זה. אבל כבר מהפעמיים האלה יש כמה שירים ממש טובים שאיתרתי
אני נורא התאכזבתי שיש לאלבום 8 שירים למרות שהחומר שונה ודורש יותר משמיעה אחת ובזה זה קצת מקל אבל עדיין הייתי רוצה שהאלבום היה יותר אורך היה להם הרבה זמן לכתוב אותו ואני ציפתי שיש לפחות 45 כמו כל אלבום ממוצע אבל בגלל שזה רדיוהד אני יסלח כמו הבחור שמעלי הדעה תבוא בהמשך כמו שאני ועוד חבר סיכמנו צריך לשמוע את זה לפחות עוד 3 פעמים
אחרי 4 פעמים ששמעתי את האלבום אני יכול להגיד בבטחון שהאלבום מצויין רדיוהאדי טיפוסי בשמיעה הראשונה קשה, מעניין, מחדש בשמיעה השנייה מהנה מחדש בשמיעה השלישית פשוט גורם לי לזכור למה זאת להקה שאני כל כך אוהב.
טוב, אחרי שכבר שמעתי את האלבום 10 פעמים בשבוע וחצי האחרונים, אני יכול ללא ספק להגיד שזה עוד אלבום שונה וממש טוב של רדיוהד בהתחלה הייתי קצת underwhelmed בגלל שאחד הדברים הבולטים ביותר באלבום הזה ביחס לכל אלבום אחר של רדיוהד, זה שהם כמעט ולגמרי זנחו פה את הגישה של להביא כל שיר לנקודת שיא מסוימת ברורה. האלבום הזה, במיוחד ה-4-5 שירים הראשונים, הרבה יותר מתרכז בביטים ובכל מיני מקצבים מוזרים, אין פה הרבה גיטרות (ונראה לי זה האלבום הראשון של רדיוהד בלי אף גיטרה חשמלית, לפחות לא כזו ששמעתי, מהגיטרות שכן שמעתי הכל אקוסטי), ומאוד אלקטרוני בחלק מהשירים. הרבה דגש על הבס והתופים. יש פה חלוקה די ברורה בין השירים, ה-4 הראשונים הם הצד היותר אפל/ניסיוני, יותר דגש על הצדדים האלקטרונים שלהם. Lotus Flower, השיר החמישי וגם הסינגל מהאלבום, הוא סוג של מעבר. הוא אומנם אלקטרוני מאוד, אבל הוא מלודי ופופי ביחס לשירים הקודמים וכל 3 השירים שאחריו הם רגועים, יפים ואפילו אפשר לומר בונים לאט לאט אווירה אופטימית מה שמסתכם ב-Separator, הסיום הכי אופטימי (אפילו שמח!) של רדיוהד ואולי בכללי השיר הכי אופטימי שלהם, משהו שדי מוזר לרדיוהד, ובהתחלה היה לי קצת קשה עם השיר הזה. אומנם אין פה הרבה שיאים מטורפים כמו שציפיתי מרדיוהד, ואני לא אשקר ויגיד שאני לא טיפה מאוכזב אחרי In Rainbows שאני אישית חושב שהיה אחד האלבומים הכי טובים ויפים שהם עשו, וגם יש את העניין שכמעט כל מעריץ היה מבואס לגביו, האורך של האלבום (37 דקות, רק 8 שירים). אבל התרגלתי לאורך שלו ולגישה שרדיוהד לקחו באלבום הזה, וזה אלבום מאוד מעניין עם הרבה דברים לחפור ולגלות (אני בעצמי עוד בכלל לא מרגיש שמיציתי אותו וגיליתי את כל הצלילים והשכבות שבו, ותאמינו לי יש הרבה ). אני חושב שאחת הסיבות גם שברחבי האינטרנט האלבום קיבל די הרבה ביקורות ותגובות יבשות, זה שאנשים מיהרו להביע עליו דעה אחרי יום-יומיים שהוא יצא, שזה משהו שרדיוהד די ביקשו עם אלבום מסוג כזה שיוצא לכל העולם בהפתעה של כמה ימים מראש, ככה שלאנשים לא היה זמן לסדר את המחשבות שלהם לגביו ליפני שהם התחילו להציף את האינטרנט עם דעות ראשוניות עליו. אני הרבה יותר אוהב אותו עכשיו מאשר מה שחשבתי עליו ביום-יומיים הראשונים אחרי השמיעות הראשונות, ואני בטוח שעם הזמן האלבום יתקבל יותר טוב. זתומרת, אני לא אומר שהוא האלבום הכי טוב של רדיוהד ואפילו לא קרוב, אבל כשהאלבום ישקע אצל אנשים ורדיוהד יופיעו עם השירים בלייב וכו', אני בטוח שהדעה של אנשים עליו תשתפר. כמובן שעדיין אנשים יכולים לשנוא את האלבום, אחרי הכל זה טעם אישי, אבל עדיין, אני באמת חושב שזה אלבום ממש טוב :ם השיאים לדעתי הם 2 שירים, השיר שפותח את האלבום Bloom שהוא פשוט ענק, מיוחד ומיסתורי והשיר השישי והרגוע Codex שנבנה עד שבסוף הוא מגיע לאחד הדברים הכי יפים באלבום עם כל ה-strings שהם מוסיפים לו. אגב עוד משהו, אני ממש אהבתי את הסאונד באלבום, הכל נשמע פשוט כל כך טוב ועשיר ומלא ובאמת, פשוט כיף לשמוע את האלבום, ואני גם אוהב את האווירה באלבום (שהעטיפה המסתורית והצבעונית רק מוסיפה לה ). ועכשיו אחרי החפירה, הנה האלבום למי שרוצה לשמוע (העלו את כולו ליוטיוב כבר). בסירטון עצמו אפשר ללחוץ בצד על על השמות של השירים וזה מעביר אליהם.
ואני חוזר בי לגבי האמירה שכל מה שלא OK COMPUTER לא מעניין...יש גם את the bends , pablo honey שהם טובים(the bends זה הדרך לOK) ויש את in rainbows שאני לא מפסיק לשמוע בימים האחרונים, בקטע של פעם אחת שמעתי אותו 3 פעמים ברצף. לעומת זאת, כל הKid A למיניהם(עד אין ריינבוז) זה משהו לא ברור לי בכלל, ואני לא מסוגל להקשיב לזה..
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד
אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה