טוב, אחרי ששמעתי את האלבום החדש של MBV במשך השבוע האחרון, המסקנות שלי לעכשיו הן שהוא טוב ונחמד, אבל לצערי חסרים לי בו כמה דברים שהופכים את שאר הדברים של MBV לכל כך מיוחדים בעיני, ועל Nothing Is אפשר לוותר.
אני מרגיש שמשהו בסאונד הכללי של האלבום קצת muddy ומבולגן, והאלבום מחולק בצורה כזו שהוא נשמע קצת כמו EP's מחוברים: 3 הראשונים הם יותר שוגייז'יים ומלאים בגיטרות מעורפלות ומהפנטות, והם החלק האהוב עלי באלבום. הייתי שמח אם האלבום היה ממשיך בכיוון כללי שיותר דומה לזה.
3 השירים הבאים באלבום הם יותר פופיים ומתוכם האהוב עלי זה If I Am שהוא ממש טוב, השניים האחרים גם טובים אבל משהו בהם מרגיש לי ריק קצת - עוד שכבות צליל ונויס כיאה ל-MBV היה מוסיף להם הרבה.
ה-3 האחרונים, ואני מצטער זיו כי לפי ההודעה שלך למעלה נראה לי שאנחנו לא הולכים להסכים - פה זה איפה שהאלבום די מאבד את המומנטום שלו מבחינתי. אני מקבל את זה שהלהקה לא צריכה להתקע באותו סאונד כל הזמן, אבל משהו בכל הכיוון היותר אנרגטי ומבולגן הזה לא מתחבר לי בראש. כמו שאמרתי למעלה Nothing Is שיר די מיותר וה-2 האחרים, למרות שאני רואה בהם פוטנציאל והם מאוד עמוסים, קשה לי לחבר אותם בראש. לא יודע למה, משהו בכל הבלאגן שהולך שם לא מתחבר אצלי.
האלבום טוב, למרות ההתלהבות שלי אני לא ציפיתי ל-loveless נוסף (זה נאיבי לצפות לזה, Loveless הוא נס של פעם בחיים), אבל כן הייתי שמח לאלבום שמרגיש יותר קוהרנטי ואחיד בגישה המוזיקלית שלו, וקיוויתי גם לשירים יותר בכיוון הנויס' רוק/פופ הידוע של הלהקה שלא כל כך מצויים פה.
מומלץ למי שכבר מכיר ואוהב את הלהקה שהרי יש פה חומר טוב (6 השירים הראשונים לדעתי יותר טובים מה-3 שמסיימים את האלבום, אבל טעם אישי וכו'), ואני חושב שאפשר להתייחס לזה כאל אלבום של שירים אבודים של הלהקה ולהנות מזה בכיף, אבל אם זו ההתקלות הראשונה שלהם עם הלהקה הייתי הולך על החומרים הקודמים שלהם
התחבר
שאלות נפוצות
