על ידי אייל_עמיר » ש' יוני 27, 2009 4:17 pm
אחד מהשירים האהובים עלי של דרים ת'יאטר, עם ובלי קשר ליצירה שהוא כלול בה. החצי הראשון הוא לחן נפלא ומרגש, והחצי השני מרגיש כמו התפתחות טבעית ומושלמת אליו. השיר הזה גורם לי להתגעגע בכל פעם מחדש לתקופה בה זה נשמע כאילו הלהקה באמת אוהבת את השירים שהיא כותבת, לעומת ההרגשה שלי בקשר למה שקורה איתה עכשיו.
למי שאוהב קצת טכניקליטיז: שימו לב, בין היתר, להרגשה הכבדה של המודוס הלידי, שמחוזקת ע"י השירה שמתחילה במרווח של טריטון מהאקורד ונותנת לו הרגשה מאד מיוחדת.
אחד מהשירים האהובים עלי של דרים ת'יאטר, עם ובלי קשר ליצירה שהוא כלול בה. החצי הראשון הוא לחן נפלא ומרגש, והחצי השני מרגיש כמו התפתחות טבעית ומושלמת אליו. השיר הזה גורם לי להתגעגע בכל פעם מחדש לתקופה בה זה נשמע כאילו הלהקה באמת אוהבת את השירים שהיא כותבת, לעומת ההרגשה שלי בקשר למה שקורה איתה עכשיו.
למי שאוהב קצת טכניקליטיז: שימו לב, בין היתר, להרגשה הכבדה של המודוס הלידי, שמחוזקת ע"י השירה שמתחילה במרווח של טריטון מהאקורד ונותנת לו הרגשה מאד מיוחדת.