על ידי NamelessATM » ו' נובמבר 23, 2012 2:01 pm
תלוי מאוד מאיזה כיוון אתה בא.
אני התחלתי עם White Light From The Mouth of Infinity, אלבום די קליט, מציג את הצד היותר פולקי/פוסט-פאנק'י שלהם, אני חושב שזה אלבום טוב להתחלה ומלא בשירים מעולים וחזקים.
יש גם את Children of God מ-87 אם אני לא טועה, יותר גות'י (ועדיין קליט), אבל אני פחות אוהב אותו מ-WHITE LIGHT. אבל היי יש בו את SEX GOD SEX שזה אחד השירים החזקים שלהם ואת שיר הנושא שמסיים את האלבום שהוא מדהים!
אני חושב שאפשר להגיד שאחרי white light הם הפכו להרבה יותר ניסיוניים וקשים, אני מודה שעוד לא שמעתי את the greater annihilator אבל יש לך את Soundtracks for the Blind שזה אלבום של שעתיים, לדעתי האישית לפחות מאוד קשה ואני עדיין לא מרגיש שאני הבנתי אותו, מגוון מאוד, אווירתי ואפל ושווה שמיעה, אבל לא הייתי ממליץ בתור התחלה. שלא תבין לא נכון, הוא מלא בקטעים מדהימים וחלק מהדברים הכי עוצמתיים שהסוואנס עשו, אבל אני חושב שזה אלבום שירחיק מאזינים חדשים.
אלה האלבומים שלהם ששמעתי מליפני הפירוק.
אחרי זה הם הוציאו ב-2010 את My Father Will Guide Me Up a Rope to the Sky שחלק מהמעריצים הוותיקים שלהם הבנתי שהתאכזבו מימנו, אני אישית אוהב אותו. אלבום קצרצר יחסית של 40 דקות, אותו שמעתי אחרי white light והוא מציג בצורה יותר קלה לקליטה את הכיוון שהם התפתחו בו. מומלץ.
וכמובן יש את The Seer שיצא השנה, עוד אלבום כפול של שעתיים, הדיסק השני בו ענק, הדיסק הראשון אני עדיין לא סגור עליו למרות שהוא בהחלט טוב.
את החומרים היותר רוצחים שלהם של שנות ה-80 המוקדמות לא שמעתי אבל אני חושב ש-white light ו-my father... הם 2 אלבומים טובים להתחיל איתם ליפני שחופרים עמוק יותר לתוך המוזיקה שלהם.
תלוי מאוד מאיזה כיוון אתה בא.
אני התחלתי עם White Light From The Mouth of Infinity, אלבום די קליט, מציג את הצד היותר פולקי/פוסט-פאנק'י שלהם, אני חושב שזה אלבום טוב להתחלה ומלא בשירים מעולים וחזקים.
יש גם את Children of God מ-87 אם אני לא טועה, יותר גות'י (ועדיין קליט), אבל אני פחות אוהב אותו מ-WHITE LIGHT. אבל היי יש בו את SEX GOD SEX שזה אחד השירים החזקים שלהם ואת שיר הנושא שמסיים את האלבום שהוא מדהים!
אני חושב שאפשר להגיד שאחרי white light הם הפכו להרבה יותר ניסיוניים וקשים, אני מודה שעוד לא שמעתי את the greater annihilator אבל יש לך את Soundtracks for the Blind שזה אלבום של שעתיים, לדעתי האישית לפחות מאוד קשה ואני עדיין לא מרגיש שאני הבנתי אותו, מגוון מאוד, אווירתי ואפל ושווה שמיעה, אבל לא הייתי ממליץ בתור התחלה. שלא תבין לא נכון, הוא מלא בקטעים מדהימים וחלק מהדברים הכי עוצמתיים שהסוואנס עשו, אבל אני חושב שזה אלבום שירחיק מאזינים חדשים.
אלה האלבומים שלהם ששמעתי מליפני הפירוק.
אחרי זה הם הוציאו ב-2010 את My Father Will Guide Me Up a Rope to the Sky שחלק מהמעריצים הוותיקים שלהם הבנתי שהתאכזבו מימנו, אני אישית אוהב אותו. אלבום קצרצר יחסית של 40 דקות, אותו שמעתי אחרי white light והוא מציג בצורה יותר קלה לקליטה את הכיוון שהם התפתחו בו. מומלץ.
וכמובן יש את The Seer שיצא השנה, עוד אלבום כפול של שעתיים, הדיסק השני בו ענק, הדיסק הראשון אני עדיין לא סגור עליו למרות שהוא בהחלט טוב.
את החומרים היותר רוצחים שלהם של שנות ה-80 המוקדמות לא שמעתי אבל אני חושב ש-white light ו-my father... הם 2 אלבומים טובים להתחיל איתם ליפני שחופרים עמוק יותר לתוך המוזיקה שלהם.