אז זהו הגענו לגמר הא ?
קודם כל אני אתייחס למה שכבר Mars Volter (איך זה שאני עדיין לא יודע מה השם שלך ? ) - אתה צודק שתמיד עדיף להצביע לאלבום שהוא מקורי יותר וחדשני יותר , גם אני פה ושם העדפתי ללכת עם הלב ולא לחשוב יותר מדי אם אני אוהב לדוגמא את מבול או אולי מעדיף את טריין , אבל שאלתי את עצמי תכלס ממה אני נהנה יותר לשמוע . יש הרבה אלבומים שחבל שאנשים לא הצביעו להם , ואכן דרים הגיעה לגמר כצפוי . למען האמת הקרב עצמו קצת משעמם אותי . חשבתי כמוך שעל הדרך יעלו פה אלבומים קצת פחות מוכרים שיושבים להם בפינה ורק מחכים שיגלו אותם , אבל כנראה שהרוב פה הולך על הפריזמה של האלבומים המוכרים יותר והפופולרים יותר . אין בזה משהו רע - כי אחרי הכל כל אחד יבחר לפי טעמו . מצד שני יש בי קצת רגשות אכזבה .
בכל אופן אני אזרום עם מה שהולך כאן ואגיע לעיקר . הבחירה לא הייתה קלה שכן מדובר בשני אלבומים שבאמת עושים לי משהו שם בפנים .
עברתי הרבה עם אותם אלבומים : מצד אחד אחד האלבומים הכי אהובים והכי כיפיים שלי הוא ToT , זה אלבום שרצים איתו , ישנים איתו . עברתי הרבה חוויות עם האלבום הזה במהלך תקופה ארוכה .בכל אופן , לא אמשיך לכתוב מה המשקל הכבד של האלבום הזה בשבילי
אבל - אחרי הכל למרות שזה האלבום שהכי חרשתי עליו אני אבחר ב 6 Degrees of Inner Turbulence -
זה אלבום שמבחינתי פותח דלת לעולם חדש ומעניין עם הרבה צלילים מעניינים , שילוב מעניין בין העדינות והרוך של העולם הקלאסי לבין הכסאחיסטיות הפרוג' מטאלית . זה אלבום פסיכולוגי שבהחלט כשמו כן הוא - עמוס בסיפורים שמרטיטים את הלב , על אובדן מול תקווה . תיאור המצב הכולל של המערבולת הפנימית מתואר באופן פנטסטי .
לכן הוא מתעלה על ToT - ובשונה ממבול - 6 זה אלבום שכיף לי מאוד לשמוע וגם מאוד מקורי ( הרבה יותר מטריין ) .
הניצחון פה די ברור - אני שמח שהאלבום הזה הגיע לאן שהגיע . בהחלט תואר ראוי לאלבום גאוני שכזה .
נ.ב
תודה לMars Volter על ההרמה המצויינת של כל הסקרים פה , סחתיין על היוזמה

.