ארכיון הודעות שתוייגו עם "O3"

Dominici – O3 Trilogy, Pt. 2

יום שלישי, 20 בינואר 2009

Dominici - O3

סקירה מאת המשתמש B-Boy

אחרי הרבה מאוד זמן אנחנו שומעים מצ'רלי דומיניצ'י, שכנראה לאחר ההופעה המשותפת עם דרים ב-WDADR הוא ראה את האור והחליט לחזור לקריירת השירה המרשימה שהיתה לו אז בשנות ה-80. אז היה לו קול עוצמתי, חזק, קול שאף בנאדם לא התכחש לו, ההפך, הוא היה חייב לעשות משהו לגביו. כמעט עשרים שנה אחרי דרים, הוא החליט להוציא אלבום אקוסטי ששמו O3 A Trilogy Part 1. אני אישית לא שמעתי אותו, אבל כנראה שהוא היה אלבום מספיק טוב בכדי שצ'רלי יוחתם בלייבל INSIDE OUT, מה שסיפק לו את האפשרות לעשות את החלק השני של הטרילוגיה בצורה שונה לגמרי.

לשם כך גויסה הלהקה Solid Vision, להקה די ידועה בסביבתה בז'אנר הפרוגרסיב מטאל. ולאחר חודשים ספורים יצא לאור החלק השני של הטרילוגיה

וזהו, NO MORE הקדמות:
האלבום שלנו נפתח בקטע אינסטרומנטלי של שמונה דקות וחצי, שמראה לנו מה הלהקה יודעת לעשות. זהו קטע טוב מאוד, שלא משעמם את המאזין וכל הזמן מגוון, שזה מה שאני מחפש בקטעים כאלה בכלליות, ובעצם אותו קטע הוא מעין אוברטורה לאלבום כולו, כאשר מנוגנים בו קטעים שונים משירים שיבואו בהמשך האלבום. יש בו קטעים ממש טובים, מין קטעים "אלוהיים" כאלה (לא במובן של מוזיקה עם מקהלה ברקע, אלא קטעים שבהם אתה מרגיש בשמיים מרוב שהם טובים, אבל כנראה שזה רק אני). בסך הכל זהו אינסטרומנטל טוב מאוד, שגם מגיע לסופו במעין טיפוס דרימי טיפוסי נוסח מטרופוליס חלק 1.

וכן הגיע הזמן לציין זאת – Solid Vision מתיימרים להיות דרים ת'יאטר האירופאים. אפשר להגיד שכמעט בכל היבט של המוזיקה שלהם הם לא נבדלים מדרים בשום דבר, הם די העתק שלהם. אבל כאן זה הקאץ' – הם עושים עבודה מצויינת בזה. הם פשוט להקה מעולה. גם אם הם החליטו ללכת על הכיוון הדרימי יותר מאשר לנסות ולעשות מעבר (דבר שלהקה כזאת בהחלט מסוגלת לעשות) הם פשוט עושים מוזיקה מעולה. ריפים מעולים, בלדות טובות, פשוט החבילה הכוללת. וגם פה כל נגן הוא נגן בפני עצמו (למרות שלא שומעים כל כך את הבאסיסט) ורואים שהם נמצאים ברמה גבוהה.

אך נראה כאילו Solid Vision קצת נגררו אחרי דרים, כאשר עשו אלבום שאם לא היית שומע דרים אחרי הרבה זמן ואז היו משמיעים לך את האלבום הזה, היית חושב שמה שאתה שומע זה TOT. כן, נראה כאילו האלבום הזה מושפע קשות מ-TOT של דרים, וכנראה מסתמן כאלבום האהוב על SV. The Calling, שיש בו ריף שכמעט תואם אחת לאחת את הריף המוכר מ Honor Thy Father הידוע, The Real Life שנשמע כמו משהו שלא כזה רחוק מ-Vacant של רודס. אך עם זאת, חובה לציין שרצועות אלה הן מעולות, ולמרות שהלהקה מושפעת די חזק מדרים, הם לפחות עושים את זה לפי הספר. The Cop, שיר דרימי טיפוסי אך מצויין, נותן בראש ופשוט גורם לאוזן שלך לרצות עוד, וביחד עם הומאז' ממש קטן ל-UAGM של דרים יש לנו כמעט חמש דקות מעולות, ו-A New Hope, שיר הסיום של הדיסק שכמו שמו, נותן תקווה עד לאלבום השלישי שיסגור את הטרילוגיה, בנוי בצורה טובה מאוד, וגם מסתיים במעין קריצה קטנה ל-SFAM בצליל האחרון שלו. ביחד עם עוד שירים אחרים באלבום הקונספט הזה, אי אפשר שלא לצאת מרוצה.

אך פה צריך לציין עוד משהו – דומיניצ'י הוא ממש לא מה שהיה פעם. הוא לא כמו שהיה פעם, ובאלבום הזה רואים זאת: דומיניצ'י איבד את זה. כן, יש לו רגעים טובים, אבל את רוב האלבום הוא שר כאילו הוא מנסה להיות איזשהו זמר אפל, וזה ממש לא מצליח לו, והוא גם לא מצליח להגיע לגבהים רציניים עם הקול שלו, ככה שהוא ממש ממש בינוני. בכלל, ברוב האלבום זה נשמע כאילו הוא מספר את הסיפור של האלבום במקום לשיר אותו, שהוא דרך אגב – משהו עם טרוריסטים. לא משהו מובן במיוחד.

אבל בשורה התחתונה, יש כאן אחלה מוזיקה, ועל זה אני שם דגש. יש כאן פרוגרסיב מטאל במיטבו, ואני ממליץ לכל מי שרק יכול לשמוע את האלבום הזה, כי הוא אלבום מצויין לכל מי שאוהב מטאל מתקדם.

שירים אהובים – The Monster, The Cop', Greed the Evil Seed

הידעת? למועדון המעריצים ישנו פורום פעיל מאוד בו החברים מתרגשים, צוחקים, מתווכחים, מתדיינים, נפגשים והכל יחדיו. הצטרף גם אתה לקהילה של מועדון המעריצים הרשמי של דרים ת'יאטר בישראל!