YtseJammers Israel

חזרנו אל זמן בראשית. השנה היא 1989, השנה בא הלהקה שיחררה את אלבומה הראשון, When Dream and Day Unite.

באשכול הקודם כתבתי שהיה לי קשה להתחבר לאלבום, בעקבות הקפיצה מ-SFAM אליו וממנו אל שאר האלבומים [בסדר כרונולוגי].
כיום האלבום הוא עדיין לא מבין האהובים עלי, אבל בהחלט שמור לו מקום טוב ברשימת האלבומים. הדבר היחיד שמפריע לי בו באמת הוא השירה של דומיניצ'י (מזל שיש את גרסת ה"יום הולדת 15" יחד עם לאברי), מלבד זאת כלל השירים בו מאוד מתוחכמים כפי שרק דרים יודעים לעשות והם בהחלט מאוד מהנים ברגע שמתגברים על דומיניצ'י.

A Fortune in Lies
ליריקה

ואם להיות יותר מפוקסים, פורטנוי עושה עבודה מצויינת בשיר הזה, במיוחד החל מנקודת הזמן 3:13 וכאשר מעט לאחר מכן פטרוצ'י מצטרף.
ממש גורם [לי] לרצות לצפות שוב בוידיאו משנת 1987 כאשר כולם היו צעירים והתפרעו על הכלים שלהם.

יום הולדת שמח... היכולות הווקאליות של לאברי השתפרו מאז.


===
דיונים קודמים באשכול הדיונים הגדול.
לדעות נוספות, האשכול בפורום הישן.

_________________
חוקי הפורום | אשכול הדיונים הגדול | דרים-ליריקה | וויקי-דרים

השיר הראשון ששמעתי ואהבתי מהאלבום הזה, סולו מטורף יש שם, נראה לי שהוא נועד להראות את הרמה של פטרוצ'י בגלל שזה אלבום ראשון אז ניסו לעשות אותו כמה שיותר טכני, טאפינג, ארפז'ים וכאלה ויצא האמת סולו מפוזר אבל מתחבר בסוף...
דומיניצ'י באמת עשה לי כאב ראש

שיר מעולה! אני במיוחד אוהב את הגירסא ב
Live @ the marquee

ג'יימס שם פשוט גדול!

האמת שהאלבום הזה דיי מעולה, העניין הוא שברגע שמתרגלים לקול של לאברי,
(כי מן הסתם זה לא האלבום הראשון של דרים ששמעתי, וגם לא השני. כשהוא יצא עוד לא נולדתי), קשה נורא לשמוע אותם עם קול אחר.
כי בשבילי לאברי הוא הקול של דרים.
אז נורא קשה מבחינתי להתחבר לאלבום הזה, כי זה לא מרגיש לי כמו דרים, ולכן גם טבעי נורא שהשיר האהוב עליי בו יהיה the ytse jam (:
ברגע שאני שומעת שירים ממנו שבוצעו עם לאברי, זה נשמע הרבה יותר טוב, והרבה יותר טבעי.

ולגבי השיר הספציפי הזה-שיר נחמד. אחד החביבים באלבום. סולו מטורף של פטרוצ'י.

_________________

I Pack life in a suit case
I'm a lost case
You're just my illusion
Made of my wet dreams
It's all a confusion
A Diffusion
Why do I have to beg for your heart?

שיר מעולה, בין הטובים באלבום ובגרסה עם לאברי בכלל מעולה.

_________________

אני ממש לא אוהב את הסאונד באלבום הזה!!!!!!!!!

אבל בסכ"ה שירים חמודים, AFIL הוא שיר לא רע, ליריקה חמודה... לא יותר.

_________________

שמעתי שיש הנפצה שפטרוצ'י כתב אותו כשהוא היה בן 16. זה נכון?

_________________
There is a huge difference between being tolerant and tolerating intolerance" - Ayaan Hirsi Ali"

גם לי קצת מסובך להתחבר לאלבום הנ"ל, אבל כמו עידן, שמור לו מקום של כבוד ברצף האלבומים.
שיר פתיחה נחמד, לחשוב שזה היה השיר הראשון הרשמי שלהם
סולו מטורף לחלוטין, והקטע שירה אחריו ממש מתאים!

_________________

זהו דיסק שאני לא שומע בקביעות,אבל אוהב יותר מTOT. נכון,הסאונד מזוייע,הקול של דומינצ'י פחות מתחבר ללהקה,אבל יש כאן מוסיקת פרוגרסיב מעולה(כמו כל הדיסקים שלהם ).

AFIL זה שיר פצצה,אין לי מה לזיין את השכל כאן,אני פשוט אוהב אותו....בגרסה של הרי-יונייט בעיקר

_________________

גם אני מאלה שלא מתחברים...
אבל שווה להאזין לשיר הזה רק בשביל הסולו המדהים...

_________________

I've been trying to justify you
In the end I will just defy you...

הדימיון בין הדיסק הזה לראש הוא דימיון שהולך על חוט דק.. שומעים שזה משו ראשוני שלא ממש סגור על עצמו.. הן מבחינת סאונד, וסגנון שעדיין לא מקובע כמו שצריך..
גם אני אינני מהחובבים הגדולים של האלבום, אבל הוא עושה את העבודה כמו שצריך.. רק חבל שצ'רלי די הורס את האלבום הזה.. עם שירה די עליגת לדאבוני..

אבל השיר הזה הוא אחד האהובים עליי באלבום.. אחלה פתיחה כדי לפתוח את הקריירה הכללית.. סוג של פרולוג קרייריסטי כזה ..

_________________
קוראים לי אליעד, אבל אני רוצה שתקראו לי ג'יימי
|פינת הכותרות של ג'יימי. מצחיק אם לא תיכנסו|

לדעתי צריך להאזין כמה פעמים לאלבום הזה, כי יש בו משהו קסום ומיוחד, בוסר מצד אחד, אבל מעיד על הכשרון העצום של הלהקה..
ואין ספק שאם לאברי היה מופיע באלבום הזה, זה היה נשמע שונה, אולי הרבה לטובה..
השיר הספיציפי הזה הוא פתיחה בכלל לא רעה לאלבום, פרוגרסיב אמיתי, שבירות מקצבים וכ"ו..

_________________

אני דווקא מאוד אוהב את האלבום הזה . בהתחלה מטילים ספק באלבום , כי הסאונד ישן , דומיניצ'י לא מגיע לרמה של לאברי, אבל כשמסתכלים על זה כיחידה אחת בלי להשוות אותו להבאים של דרים , אני חושב שמדבור כאן באלבום פרוג' - מטאל מעולה .
כך גם השיר הזה , שהוא הכי אהוב עליי באלבום הזה .

_________________
http://rateyourmusic.com/list/Annwn/com ... ut_of_hell
http://rateyourmusic.com/list/Annwn/mus ... the_grave/ -
http://www.last.fm/user/Ozeri

לא מצאתי דיון על כל When Dream and Day Unite, אז אני אגיד כאן, שלדעתי זה אחד האלבומים הכי טובים שיצאו לדרים איי פעם, ובטוח שזה האלבום השני או השלישי הכי פרוגרסיבי ועמוק שלהם (אחרי IaW ו SFaM)...

וזה לא שמהשניה הראשונה ששמעתי אותו אהבתי אותו... לוקח ה-מ-ו-ן זמן להתרגל לדומיניצ'י אחרי לאברי... אבל היום, אחרי שהתרגלתי, אני חושב שדומיניצ'י והזיופים שלו מוסיף פרספקטיבה שונה לגמרי על דרים.. הם כלכך מזכירים לי את ראש באלבום הזה, והאמת שגם את סקורפיון, ולדעתי יש משהו קסום בשירה של דומינצ'י... השירה שלו + האיכות הגרועה סאונד הלא משהו בכלל של האלבום הזה גורמים לו להשמע ישן ומגניב...

לדעתי זה מאסטרפיס עצום של דרים באותה תקופה, ואני חושב שבWDADR, לאברי עשה עבודה מזעזעת... הוא הורס את האלבום קאבר הזה בשבילי. הוא ממש מזייף שם. הלוואי וזה היה יוצא בגרסת אולפן, שם הוא היה מצליח לדייק הרבה יותר בשירה שלו...

שיר מעולה, אבל אני לא סובל את הגרסא של האלבום/הגרסא של האלבום REMASTERED, בעיקר בגלל דומיניצ'י. זה שיר שצריך להיות עם אנרגיה, וגם אם לא, אז לפחות עם גוון הקול של ג'יימס, לדעתי. אני שומע אותו רק בMARQUEE, ואם יש לי כוח לDVD אז בIAW In Tokyo, ואם יש לי איזשהו צורך להתחבר יותר לאלבום אז בWDAD-Reunite. לא זוכר מתי פעם אחרונה אשכרה שמעתי את הגרסא הרגילה.

קשה לי להבין למה הרבה אנשים לא מתחברים לאלבום הזה.

אלבום מעולה, עם הרבה יצירתיות מוזיקלית, המיטב מבית היותר של פטרוצ'י, מיאנג ושות', עם הרבה מסובכות מוזיקלית של מקצבים משתנים.

הסולואים בו גם מאוד מגוונים, גם מציגים המון טכניקה, אבל גם הרבה מאוד מלודיה יחד עם זאת וורסטיליות בסאונד, עם שימוש מעולה בסולמות מינור-הרמוניים בכמה וכמה שירים.

אז דומיניצי'י לא שר כמו לברי, אני עדיין מעדיף את האלבום איך שהוא, ולא נראה לי שאם הייתי שומע אותו עכשיו עם לברי בהקלטה מחודשת בגרסת אולפן הייתי אוהב אותו יותר

גם הסאונד לא כזה מזוויע לדעתי. נכון הם גם לא כזה טוב, ולעומת I&W והשאר שבאו אחריו הוא נופל בהרבה, אבל זאת תוצאה של מאסטרינג חובבני של אולפן ההקלטות, וכן יש השפעה גם לציוד שעליו ניגנו (שמים לב בצורה מאוד ברורה למעבר של פטרוצ'י מה B.c Rich ל Ibanez ב I&W).
אבל שוב, לדעתי זה חלק מהדברים שעושים את האלבום מיוחד.

לגבי השיר, פתיחה מפוצצת לאלבום מפוצץ. המון שינוי קצב מגניבים, השימוש בהקלטות/ציטוטים מכל מיני תכניות טלוויזיה וסרטים נראה פה לראשונה והופך להיות מוטיב חוזר בהרבה אלבומים של דרים בתקופה הזו, ועם סולו מפוצץ ומאוד מגוון (מה שאנשים אחרים קראו מפוזר), עושה שימוש טוב גם בהרבה טכניקות וגם בשינוי סולמות וסוגי סולמות כמו המינור-הרמוני שדיברצי עליו קודם.

הליריקה בשיר יפה לדעתי, עם שימוש בדימויים מוזרים כאלו כדי להביע דעה מחאתית קצת, בדומה ל Status Seeker.
לסיכום שיר מעולה.

אני אישית שמעתי את האלבום הזה בין הראשונים בכלל ששמעתי מדרים, אחרי אימג'ס, והוא היה נשמע לי נהדר, ובשבילי גרם לראיה של אימג'ס כמעיין המשך ישיר של ההתפתחות המוזיקלית של הלהקה בין שני האלבומים. אולי בגלל שאנשים שמעו אותו אחרי אלבומים יותר חדשים של הלהקה אז הוא לא נשמע להם טוב, למרות שלדעתי גם אם הייתי שומע אותו אחרי סינס עדיין הייתי חושב עליו באותה הצורה.

אלבום מעולה שיר מעולה דומינצ'י מעולה

+1

_________________

גם אני בזמן האחרון מוצא את עצמי שומע אותו יותר ויותר!
אלבום באמת מדהים! הקול של דומיניצ'י נשמע מעולה פה (לא כמו ב- WDADRU)!
יופי של אלבום!

_________________