YtseJammers Israel

אתם רציניים!!?!!?!!?!
Octavarium אלבום "רדוד"?!?!
מה עם root of all evil ??
Never Enough????
Octavarium??!!!!!!

אלבום מדהים, כמו כל האלבומים של דרים.
יש פרוגרסיב ויש פרוגרסיב.
יש לאהוב דרים ויש לאהוב חלק מהשירים שלהם.....


עריכה (עידן): יותר מדי אוף טופיק לכיוונים שונים. פוצל לאשכול נפרד.

איך זה קשור ל- Panic Attack?

_________________

נראה לי התבלבלת בנושא.
בכל אופן, נתת לי סיבה לפרט על האלבום:
האלבום הוא בהחלט אלבום טוב מאוד, אבל בהשוואה לאחרים שלהם הוא לא בולט. כמו שאמרתי בנושא אחר , האלבום הזה במקום השישי אצלי מבין האלבומים של דרים.
הקטע באלבום הזה, שהיה לו פוטנציאל להיות יותר טוב ממה שהוא, אבל הוא לא מגיע לזה.
השירים הבאמת טובים באלבום הם:
The Root of All Evil
The Answer Lies Within
These Walls
Panic Attack
Octavarium

מה הבעיה עם האחרים?

I walk Beside You - ההתחלה שלו באמת מאוד טובה , אבל משמגיעים לפיזמון בפעם הראשונה ועד סוף השיר הוא הופך לקיטצ'י ומשהו בו לא מסתדר לי בתוך האלבום.

Never Enough - פה זה באמת מעצבן אותי! שיר שהיה יכול להיות ממש מעולה אם רק היו משנים חלק מהפיזמון.
אתם מכירים את זה שאתם מצפים לשמוע משהו, ואחרי כמה שניות זה פתאום הופך למשהו אחר , פחות טוב ממה שציפיתם? זה מה שקורה פה.
כל פעם שהפיזמון מגיע וג'יימס שר
"What would you say
If I walked away"
אני פשוט כל כך נהנה משתי השורות האלה, אני מצפה לשמוע את הפיזמון ממשיך באותה מלודיה נהדרת ואז פתאום בלי קשר המוזיקה משתנה וג'יימס שר משהו בסגנון אחר שלא מתאים לא לפיזמון ולא לשיר. וחבל, כי המוזיקה בשיר וקטעי המעבר והשירה בשאר השיר כל כך טובים... ]=

Sacrificed Sons - משהו דומה (עכשיו אני שמעתי את השיר כדי להיות בטוח בזמנים שאני הולך לומר).
ה-4 דקות הראשונות של השיר עוצמתיות , מרגשות - ואז מ-4 וקצת דקות עד 6 וחצי דקות הם פתאום משנים את המוזיקה לקטע לא קשור בעליל לאווירה של השיר.
הם היו צריכים למצוא דרך אחרת לגשר בין ה-4 וקצת דקות של השיר ל-6 וחצי דקות.

לא מסכים. אני מסתכל על הקטע האינסטרומנטלי הזה כמה שמכניס את כל האנרגיה לשיר הזה. הקטע הזה מכניס אותי יותר לאווירה העצבנית-משהו של השיר שמועברת גם דרך הליריקה של השיר. בכלל, אם מתעמקים בשיר ובתגובה הרציונלית של בן אדם בנוגע לאסון כלשהו קודם מגיע האבל ולאחריו מגיעה הטלת האשמה על האחראים לאסון או עצבנות שנובעת מהאסון עצמו. אם תתרגם את זה לתוך השיר אתה רואה קודם את העדינות והמלודיות שיש בו - כמו השקט שאחרי הסערה, אחרי אותו אסון שלקח מקום, ולאחר מכן הסערה אחרי השקט - הכעס שבא אחרי היגון.

אחרי אותו קטע אינסטרומנטלי חוזרים לריף של הבתים רק שהפעם הוא בדיסטורשן ויותר פאנצ'י כזה - פטרוצ'י ומיאנג מנגנים תו, מפסיקים, תו, מפסיקים - מאוד ברוטאלי ועצבני. השיר פתאום הרבה יותר עוצמתי אחרי הבניה אליו בקטע האינסטרומנטלי. כאוס!

עכשיו שאני מתעמק בשיר הזה, אני הרבה יותר מעריך אותו מבחינת מבנה מוזיקלי. אני עצמי נדהם מזה עכשיו. דרים פשוט יודעים לעשות שירים עוצמתיים שנבנים עם הזמן.

אבל אין לי בעיה עם הקטע שבא אחרי 6:30 (בערך) שהוא יותר תוקפני גם בשירה וגם במוזיקה.
כמו שתקרא , אמרתי שפשוט לדעתי הם היו צריכים למצוא דרך אחרת לגשר בין הקטע שאחרי הפיזמון הראשון לקטע שממשיך את השיר ב-6:30.

אתה לקחת את זה כאילו אמרתי שאני רוצה 11 דקות של בלדה על מגדלי התאומים, אבל זה לא מה שאמרתי : )
אני אנסה להגדיר את זה אחרת, לא במילים "עוצמה" ו"רגש" או "אנרגיה" ו"עצבנות" ...
בשתי דקות האינסטרומנטליות האלו חסרה לי הדרמה שבמוזיקה. אני מקווה שאתה מבין למה אני מתכוון.
הנה, עכשיו נגיד שמעתי את החלק של דקה 6-7 בשיר.
תנסה לשמוע את השיר מדקה 6 וכשתגיע ל-6:24 אני מקווה שתבין למה אני התכוונתי.
הפסנתר שנכנס והריף גיטרה שפתאום משתנה... אתה מבין? האווירה של רוב השיר דרמטית ופשוט חלק מהקטע האינסטרומנטלי לא מתחבר לי.

אבל חוץ מזה באמת שיר מרגש ויפה ^^

לא הסתכלתי על זה כבקשה שלך ל-11 דקות בלדת תאומים, ממש לא. האזנתי לקטע עצמו של השתי דקות וחצי ומבחינתי האישית אני דווקא לא רואה דרך אחרת לחבר איכשהו בין הקטעים. הקטיעה הזו מהצד הבלדי אל תוך משהו כבד דווקא די באה במקום בהקשר של השיר עצמו. השבירות במקצבים, הסולו המבלוגן של פטרוצ'י, כל אלה נותנים לי את ההרגשה של הבלגן והחוסר אונים שנבעו מאסון התאומים.

מבין למה אתה מתכוון, רק שאצלי זה נשמע מתאים מאוד לשיר.

מסכים עם בן ב-100%!
ואם כבר מחלקים את האלבום לשירים "באמת" טובים אז שכל בנאדם יעשה את זה בשביל עצמו ולא יחליט לאחרים מה טוב ומה לא.
I Walk Beside You, כן, הוא שיר קיטשי אבל מלא אנרגיות וכיפיות.
Never Enough הוא שיר שנותן בראש ומביע באמת את הרגש שהם תכננו להוציא מהשיר הזה: שום דבר לא מספיק למעריצים...
ן- Sacrificed Sons.... איזה שיר מדהים! 10+ דקות של הנאה ועונג!
פתיחה מרגשת, איטית שנכנסת עם ריף של באס אדיר עם סאונד מוזר (לטובה) ואז כניסה של גיטרה, קלידים, תופים עצבנית שאחרי שתי דקות עוברת לקטע יותר דרמטי, מהיר ומרגש ואז נכנס לבית ברוטאלי...

הנה, לקחתי את 3 השירים שאתה חושב שלא טובים ואמרתי מה אני חושב עליהם (טובים...)

מצטער כולם על האוף טופיק המטורף הזה אבל הייתי חייב להגיד משהו בדיון הזה!

_________________

מן הסתם אם אני כותב משהו זו דעתי האישית.
ולא אמרתי ששלושת השירים האלה לא טובים, אתה יודע מה - חוץ מה-2 דקות שציינתי של Sacrificed Sons אני נהנה משאר השיר יותר מנגיד The Answer Lies Within או Panic Attack.
אבל שאר השירים בנויים בצורה יותר טובה, ובשלושה שציינתי יש דברים שמורידים מההנאה שלי מהשיר הכולל.

שוב, אני לא אומר בשום אופן שהאלבום לא טוב.
אם משווים אותו לאלבומים של להקות אחרות הוא אפילו מצויין.
אבל בין שאר האלבומים המצויינים שאנחנו יודעים ש-DT עשו ויכולים לעשות הוא פשוט לא באותה רמה.

Panic attack שיר ממש מוצלח, מלא אנרגיות וליריקה מעולה. אחד השירים הטובים בדיסק.
יש אבל מקום לשיפור בשם של השיר. מתאים לחשוב על משהו יותר מתוחכם שמרמז על הנושא של השיר, ולא בכזו ישירות.
בכלל הדיסק הזה לאחרונה תפס אצלי מקום יותר מכובד, גיליתי בו קטעים מעולים שלא שמתי לב אליהם מעולם. גם המון שנים לא ממש שמעתי אותו. מצחיק אותי שאומרים ש- I Walk Beside You קיצ'י, לא קיימות מילים יותר בנאליות מאשר The Answer Lies Within, אני פשוט לא מסוגלת לשמוע את השיר הזה, מילים של ילד בן 16, לא מתאים להם בכלל. אבל חוץ מהשיר הזה, הדיסק מעולה, אני מאוד נהנת להקשיב לו, פתיחה אדירה של the root of all evil וסיום מקסים עם Octavarium.

_________________
"If you kiss somebody then both of you'll get practice"

את האמת את The Answer Lies Within בהתחלה לא שמתי בשירים "הבאמת טובים" באלבום , וגם התחלתי לכתוב מה אני לא אוהב בו.
אבל אז חשבתי שזה יהיה מוגזם לשים רק חצי אלבום בשירים שהם "באמת טובים" אז כבר מחקתי את הטענות נגדו והוספתי אותו.
אבל הוא שיר די משעמם ורובו לא באמת מרגש כמו הבלדות האחרות שלהם , רק לקראת הסוף הוא באמת מצליח לעשות משהו. הייתי אפילו אומר שהוא השיר הכי פחות אהוב עלי באלבום.