YtseJammers Israel

כלכך!!

אח שלי טען אתמול שהשיר מדבר על שירות קבע

Tot מבחינתי זה ללא ספק אחד אלבומי המטאל מהמשובחים שיצאו אי פעם. כן ו-honor thy father זה פשוט שיר ענק.

וואו מתן, אש עליך.
זה לא שאף פעם לא חשבתי על כך שהסוף של השיר הזה הוא טוב מבחינה לירית, אלא שנתת לי חומר למחשבה לעוד רובד אחד, עמוק יותר. אם אתה לוקח את זה פשוטו כמשמעו אתה חושב: "אוקיי, זה נחמד שהוא אומר תודה לאנשים שהקריבו משהו בשביל הקריירה שלו" עכשיו אני מבין שהמשהו הזה הוא פשוט המון המון חרא, וזה יפה שאדם מסוגל לעצור ולומר שהחסד הזה לא נלקח כמובן מאליו.
כל גבר בעיני עם אישה (נשוי או לא) וקריירה תובענית מסוגל להבין על מה הוא מדבר.

אני שומע את השיר הזה הרבה בזמן האחרון והחלק האחרון שלו מבחינת מילים הוא כנראה הדבר הכי טוב שג'ון פטרוצ'י אי פעם יכתוב בחיים שלו כי זה הכי אמיתי שיש. החלק הראשון עם ההתייפייפויות והנרות הבוערים לא משאיר רושם ממש, בטח לא כמו זה שהוידוי בסוף משאיר, עדות ממקור ראשון לקורבן שגובים החיים של מוזיקאים שנמצאים בדרכים לא משנה כמה הם גדולים. זו המציאות שלו ושל אלפים והמחשבה שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי היא מפחידה אבל אתה צריך פשוט לקבל את זה ולהסכים עם זה בצורה סכיזורפנית לחלוטין. אני חושב שהשיר הזה מסביר בבירור שמתחת לחיוך שלו והחזות של "עסקים כרגיל" קיים בן אדם שבור במידה רבה, כזה שמתגעגע לבית שלו ולאשתו ונמצא בקונפליקט פנימי מתמיד על הסבל שהבחירה שלו גורמת, זה שויתר על האושר שלו ושל המשפחה שלו כדי להביא אושר לחבורה של זרים תפרקו את זה ותסתכלו על זה באמת, הוא לא רוצה להגיד תודה כמו שהוא רוצה להגיד סליחה ומבקש להעביר לאוזניים שמקשיבות לו כמה הוא שבור בפנים על החיים שהוא בחר בהם.
אני מאמין שגברים מונעים במידה רבה על ידי אשמה ותחושת חוסר הצלחה וברגע שאתה מתחבר לזה, למה שתמיד שם ומכאיב לך לא משנה מה אתה עושה וכמה טוב אתה עושה את זה וזה מה שנוגע באנשים, זה מה שיוצר סיפורים טובים וגיבורים אמיתיים. בלי קונפליקט פנימי הגיבור שלך לא שווה כלום ופטרוצ'י נוגע בעצב החשוף, בסדק שעובר לאורך כל החיים שלו, זה שהוא יצר, הכי כואב שיש, תחושת כשלון בתור בעל ואבא.
זה אומנם לא alcohol induced masterpiece כמו צ'יינג' אוף סיזנס שזו באמת נקודת השיא הלירית שלהם אבל זה אמיתי וחזק מאוד.

כתבתי כאן הרבה פעמים מה אני חושב על הליריקות שלהם בעשור האחרון, על העובדה שהם נתפסו במה שאפשר להגדיר רק בתור "בורגנות" ושביעות רצון מהמעמד שלהם אבל כאן פטרוצ'י יוצא מהאזור הנוח שלו ואולי בפעם האחרונה בקריירה שלו מתחבר לכאב פנימי אמיתי ושופך אותו החוצה. שירים כמו wither ו-the answer lies within להתקרב אפילו בקילומטרים לעוצמה של אנדלס סקרפייס.

או, הנה בחור חכם .

במחשבה שניה, החתימה שלך מפילה אותך .(אלא אם כן אתה מדבר על היצירה באופן פרטני אז זה עובר ).

שיר מעולה..
בעל הרבה אופי..

באמת קטע אדיר...וכמו שחלק אמרו פה גם החלק האינסטרומנטלי שבו פשוט מבריק

וואי וואי וואי....
אחד השירים האהובים עליי בהחלט!
לא יודע מה עם אנשים פה, אני ממש אוהב את השילוב של הקטעים המלודיים עם המטאל. זו מהות הפרוגרסיב, הלוא כן?

שיר אדיר, באלבום מצוין!
גם אני לא מבין למה צריך לדרג אלבומים, רובם אצלי במקום הראשון. אולי אחד או שניים במקום השני.

לא נורא נו

ביום!

התכוונתי להעלות את זה מזמן.. אבל הייתי עצלן

אחד השירים שאני הכי אוהב שלהם.. נכנס לטופ 5 שלהם לדעתי די בלי בעיה.. שיר ענק!

הקדימו אותך ג'יימי

viewtopic.php?p=59240#p59240

בעקבות מותו הטרגדי של מייקל ג'קסון, נזכרתי במשהו ששמעתי את האלבוםם בפעם הראשונה בכלל ואת השיר הזה בפרט..
ששמעתי אותו פעם ראשונה, שזה בערך שבוע-שבועיים לפני שהוא יצא רשמית (דצמבר 2003 ינואר 2004 ככה), אז נפל לי האסימון מאוד על הפתיחה של השיר הזה, לפתיחה של שיר אחר של מלך הפופ בניצוחו של סלאש האגדי..

אני גם לא שופט לפי המוניטין שיש לאותו אלבום או שיר - לפי דעת הקהל . אבל אתה יודע מה ? אני חושב שיש משהו לא טוב לקרוא ביקורות עוד לפני שאתה שומע אלבום - כמו שאתה אמרת , זה גורם לך לחשוב אחרת , מה היה קורה אילו לא היינו שומעים את אותה דיעה קודם שהיינו שומעים את אותו השיר ? מעניין שיש הרבה ביקורות שקראתי שהן עזרו לי לאהוב או לשנוא את אותו אלבום , מה היה קורה אם הייתי שומע את האלבום עצמאית , ללא שום המלצות ?
חלק מהעקרונות לגבי המוזיקה שלי היא שאני מעדיף לגלות להקה , כי אני יודע שכשאני מגלה אותה זה על סמך ההרגשה שלי , אני אוהב לקבל המלצות מכל מיני כיוונים ( אני אפילו שומר אותן ע"ש תיקיות ריקות חח) , ואז אני יודע שכשאני שומע משהו השיפוט הראשוני הוא שלי ורק שלי .

אבל בוא נעזוב את העניין , לגבי השיר הזה , אני חושב שזה שיר ענק לביצוע בהופעות , אבל אני מעדיף את אחיו הגדול This dying soul , שהוא עוד יותר מטורף .

שלא תבין אותי לא נכון עוזרי. אני לא מזלזל בדיעה של אף אחד שלא חושב כמוני. אני גם מודע לעובדה שהדעה שלי על טריין מושפעת מהעובדה שלא נתתי הרבה צ'אנסים. לדוגמה את השיר של האשכול הזה, בעקבות הדיון פה והתגובות שקיבלתי ישבתי ושמעתי אותו ומצאתי בו המון דברים שהתעלמתי מהם ולמעשה אני ממש נהנה ממנו עכשיו, ואני יכול לומר שאני חוזר בי מהתנגדותי שהלהקה תנגן את השיר בהופעה. אבל אני ממש לא מעריך משהו רק בגלל שהוא שונה לשם השונות. כשאתה מדבר על אלבום מועדף לדוגמא, כל דעה היא לגיטימית, אבל אני ממש לא חושב שלהגיד הפוך מכולם אוטומטית מוסיפה לדעה שלי נקודות. כל טענה צריך לשקול לגופה.

אריק , אני אוהב את החשיבה שלך . יש דברים בגו . ToT אלבום מטורף , אבל להשוות אותו ל Images זה קשה .
לא שאני מסכים עם מה שאתה אומר . סטטיסטית הרוב המוחץ פה יאמרו שI & W יותר טוב מ ToT ( שהוא בין ה-5 הפותחת שלי ) - גם אני אומר ככה .
אבל אני אוהב את דפוס החשיבה שלך מבחינה עקרונית - בגלל שהיא שונה מכולם , נחמד שיש עוד דיעות ולא כולם חושבים אותו דבר .

אגב אני לא חושב שTOT היא נפילה, אני חושב שהוא אלבום מטאל לא רע בכלל.

בד"כ המעריצים שמכירים את דרים פחות זמן יאהבו יותר את TOT כי יותר קל להתחבר למוזיקה (כמובן שחייבים להיות בקטע של המטאל כדי לשמוע את דרים...) שם מאשר ב- I&W.
אני חושב שהאנשים שחושבים ש- TOT לא מורכב הם דווקא האנשים שמכירים את דרים יותר זמן, ויותר מתחברים לצד הפרוגרסיבי. TOT נחשבת די נפילה בין המעריצים היותר הדוקים של דרים.
אני אישי מעדיף את שניהם באותה מידה, זה הכל תלוי במצב רוח ומתי אני שומע את האלבום.
שלא לפרוטוקול, אני אוהב את כל האלבומים שלהם באותה מידה חוץ מ- SFAM שהוא קצת יותר גבוה ו- FII ו- WDADU קצת יותר נמוכים.

SOC הוא האינסטרומנטלי הכי straight forward שלהם. הוא לא רע אבל לרוב די משעמם.
הסבר לי מה כל כך מורכב בTOT.