YtseJammers Israel

[quote="DivineComedy"]כל היופי היא שדרים זה לא רק מטאל ולא רק פרוג.
כל מי שאוהב מטאל, שיחפש את אלפי הלהקות מטאל שקיימות היום ועושות אותו הדבר, ויפסיק "לדרוש" מדרים שיהיו יותר מטאל.
:knight:[/quote]
Well said! +1‏ ‏
וליאור‏! ‏אני ‏עדיין ‏עומד ‏בדבריי‏!‏
אפילו אם 30 כושים יבואו ו..... ב.... שלי אני עדיין לא יאהב את הגיטריסט של מטאליקה! עזוב, זה ענין של טעם...
אבל שלושים כושים?! יא אכזרי אחד!

כל היופי היא שדרים זה לא רק מטאל ולא רק פרוג.
כל מי שאוהב מטאל, שיחפש את אלפי הלהקות מטאל שקיימות היום ועושות אותו הדבר, ויפסיק "לדרוש" מדרים שיהיו יותר מטאל.
:knight:

חחחחחחחחחחח לא נורמלי אתה ליאור . צריכת סחוג מעבר למותר . :D

אני גם כמו עודד אוהב את דרים תי'אטר המטאליסטית . יכול להיות מעניין אם הם יכניסו קצת מוטיבים מהפיוז'ן ( השימוש בסולמות , ושימוש במשקלים כמו בפיוז'ן) , אולי זה בגלל שאני נתון תחת השפעה כבדה של סמי משוגע / ת'ורדנדל .

[quote="avrahamshuk"]הגיטריסט של מטאליקה הוא חד גוני וצפוי. (ואני יודע שאני אקבל על זה בראש מכמה אנשים פה....)[/quote]
אתה ביקשת את זה:
יחתיכת @^&&*^%*&$*&$@$$@#!^& שלא מבין במוזיקה, מי אתה יא %#@$!&%&^%$$*&#&#@$ שתשמיץ את להקת המטאל הכי טובה שהיתה אי פעם! איזה מן *^%#&^#$*&^^%%^#^$ אתה, שתשמיץ את כותב הריפים הטוב בהיסטוריה!? הלוואי ויבואו איזה 30 כושים, ו *^&^^*%*%&$&#%&^%*$*$ אותך שוב ושוב ושוב עד שתצרח שאתה טועה! :spam: :spam: :spam: :spam: :evil: :evil: :evil: :evil:


:D :D :D :D :D :D

עודד, איך זה שלא אתה כותב את הביוגרפיה של דרים?... רק מחלוקת אחת קטנה... הגיטריסט של מטאליקה הוא חד גוני וצפוי. (ואני יודע שאני אקבל על זה בראש מכמה אנשים פה....)

!!!AMEN TO THAT

עודד, לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.
תודה.
:yes:

קראתי בעיון רב את תגובתי לשאלה מורכבת זו מהפורום במתכונותו הקודמת :rip: וכל שנותר לי הוא רק לצטט את עצמי (משום מה אני מסכים עם כל מילה שנכתבה שם :P )

יותר מכל אלמנט אחר - אני אוהב את דרים ת'יאטר מטאליסטית!
יחידת הקצב האימתנית פורטנוי-פטרוצ'י כיסוחים בע"מ היא מה שמשך את אוזניי לכיוונה של דרים ת'יאטר לפני כעשור בערך.
כמי שנחשף בראשית דרכו המוזיקלית למטאליקה (ושומר לה אמונים עד עצם היום הזה - כמו שלא מחליפים קבוצת כדורגל..........) וגדל על רזי הריפים העצבניים והכוחניים של הטפילד-האמט תמיד נמשכתי לז'אנר הכבד יותר.

במסגרת חיפושיי אחר מקורותיו של הכסאח המחושמל התוודעתי למפלצות עבר כדוגמת בלאק סאבאת', לד זפלין ודיפ פרפל ומאוחר יותר לאיירון מיידן, ריינבואו וכו'.
יחד עם זאת, בשלב כלשהו, חלה התמתנות כסאחיסטית והחל חיפוש אחר מקורות קלאסיים יותר. באותה עת, סגנון מוזיקלי מוזר ומשונה תפס מקום בתודעתי, "פרוג" שמו, דרך להקות כדוגמת קינג קרימזון, יס, קאמל, ג'נסיס וכו' למדתי כי השילוב בין רוק למוזיקה לקלאסית עשוי לחולל פלאים.
בעודי סבור כי הגעתי לנחלתי המוזיקלית, ביקרתי חבר טוב ובמערכת הסטריאו שלו התנגן דבר מופלא. ניסיתי לעקוב אחר ההתרחשויות ונשמתי נעתקה.
מה זה צריך להיות חשבתי לעצמי? התחלה קלאסית, פתאום ריפים עצבניים, מלודיה, שוב קלאסי, ג'אז, הארד רוק, מטאל, טיפל'ה פיוז'ן, סולואים מטורפים, משקלים שמתחלפים בקצב מסחרר, וירטואוזיות מטורפת וטאצ' עדין ונוגה שניה לאחר מכן - לאחר שיצאתי מההלם הראשוני והמשני שאלתי, מה זה לעזאזל?

ליצירה קראו A Change Of Seasons
מאז, לא הסתכלתי אחורה ולו פעם אחת.
בדרים ת'יאטר מצאתי מייד את האיזון המושלם שלא חשבתי כי הנו אפשרי.
האקלקטיות המוזיקלית הטריפה אותי.

השעטנז המוזיקלי המפעים הזה שנקרא דרים ת'יאטר הנו תופעה ייחודית בז'אנר מוזיקלי שנדמה היה כי הנו גווע לו לאיטו.
אז כן, המטאל הוא מרכיב עיקרי אצל דרים ת'יאטר, הרבה יותר מכל שאר המרכיבים, אולם, מאז ומעולם, דרים ת'יאטר הייתה הרבה יותר ממטאל. תמיד היה שם קלאסי, ג'אז, פרוג, פיוז'ן, טראש ומה לא.
יחד עם זאת, אני סבור שאפשר לחלק את פועלה של הלהקה לשני חלקים. העשור שלפני הגעת רודס והעשור שאחרי הגעת רודס.

לפני הגעת רודס, הלהקה התבססה באופן מובהק על יחידת הקצב פורטנוי-פטרוצ'י כאשר פטרוצ'י היה כמעט בודד לחלוטין ביצירת המוזיקה, הבאת רעיונות, כתיבת ריפים, יצירת מלודיות, הכנסת אלמנטים א-מטאליים. אז נכון שקווין מור הבריק פה ושם, ונכון שדרק שריניאן הביא רעיונות מקוריים פה ושם, אבל עדיין, נטל היצירה היה מוטל כמעט כולו על כתפיו הרחבות של פטרוצ'י.
פטרוצ'י, בעל נטייה מובהקת למטאל, לא בחל בשימוש במגוון עשיר של סגנונות, וזאת עשה תמיד במיומנות שלא תאמן. לא משנה באיזה סגנון בחר, המוזיקאי המחונן הזה תמיד הפגין שליטה אבסולוטית בכל. אבל עדיין, לא קל להיות בודד במלאכת היצירה.

לאחר הגעת רודס, מטובי הקלידנים בכל הזמנים לדעתי, פרץ היצירתיות גבר ועמו הנסיונות המוזיקליים. רודס הנו בדיוק מה שפטרוצ'י רצה ולא ידע ממי אפשר לבקש. רודס הביא רעיונות מקוריים ומעניינים שהתאימו לפטרוצ'י והסימביוזה המוזיקלית ביניהם הנה אחד הדברים המדהימים והיפים ביותר במוזיקה בת זמננו.
לא בכדי, האלבומים האהובים עליי ביותר של דרים ת'יאטר הם אלו שמאז הגעתו של רודס.
דרים ת'יאטר מעולם לא דרכו במקום בכל הנוגע להתפתחות מוזיקלית, אבל נדמה כי עם רודס, השמיים הם הגבול.
ברודס טמון אוצר מוסיקאלי קלאסי/פיוז'ני/ג'אזי מרשים וזה בדיוק מה שמוסיף כל כך למוזיקה של דרים ת'יאטר.
רודס הרבה יותר אקלקטי מקלידני העבר של דרים ולכן מתאים ללהקה בכלל ולפטרוצ'י בפרט כמו כפפה.
המשיכה של פטרוצ'י לג'אז, ולפיוז'ן מתקבלת בברכה אצל רודס.
המשיכה של רודס לקלאסי מתקבלת בברכה אצל פטרוצ'י.
את המטאל משאיר פטרוצ'י לרוב לחברו משכבר הימים על מערכת התופים האימתנית.
הרי לכם, שילוב בלתי שביר!
דרים ת'יאטר משתנה כל העת, ותמיד מסקרן מה יקרה הלאה.
עם רודס, ההפתעות רק הולכות וגדלות.

סיסטמטיק כאוס בעיני, הוא רק דוגמא אחת מני רבות לדרך שבה דרים ת'יאטר משתנה ומתקדמת. ואם אחרי למעלה מ-20 שנה מופלאות ויחידות במינן הם עדיין מצליחים לחדש ולהשתנות - דעו כי אנו חוזים בתופעת טבע שספק אם תחזור בקרוב ולכן, תיפסו כל הזדמנות דרימיסטית שנקרית בדרככם בשתי ידיים.
איתרע מזלי לראות כיצד דרים ת'יאטר כותבת את הפרק הבא בתולדות הפרוג מטאל (אחרי שכתבה את כל ספרי המבוא......) וכל שנותר לי הוא לברך על כך ולהודות להם על כך שהם משתפים אותי בכך!

אני אוהב את דרים ת'יאטר שעושה פרוגרסיב.
כשהכל משתלב זה מעולה...ואני תמיד אשמח לשמוע מהם קטעים עם השפעות יותר "קלאסיות" כמו 6DOIT ו8V אבל גם השפעות פיוז'ן-SACRED...ומוסיקה אוריינטלית-HOME.ITNOG.
בסך הכל אני לא אוהב שהמטאל משתלט לפעמים יותר מידי-CM/AS IM...אבל המטאל הוא מה שמחבר את הכל, ולכן חשוב שגם הוא יהיה.
בגלל זה קטעים כמו HOME שמשלבים ריפים מטאליים נותנים בראש עם הרמוניות יפיפיות ואווירה אוריינטלית אם זה במלודיה ואם זה באפקטים המעניינים שרודס יוצר.
כנ"ל BTL...משלב מטאל כסחני ואז שעוברים לאינסטרומנטל רוס מפציץ עם סולו שמושפע חזק מג'אז(אני הרגשתי גם עממי כזה-קצת צ'יק קוריאה) ואז ליוניסון הפיוז'ני האדיר.

דרים יודעים להפתיע..נגיד הקטע המודרני משהו בסיום של מיסאנדרסטוד, האוברטורה ה"קלאסית" בסיקס וכ'ו...

המטאליסטית הכסחנית הנותנת בראש

תאמינו או לא,אני התחלתי עם סיסטמיק

כן! הכל מהכל! הרי זה היופי בפרוג בכלל ובדרים בפרט. זאת אחת הסיבות שאני תקוע בסגנון הזה ובלהקה הזאת כבר שנים, לא כמו בכל שאר הסגנונות שאהבתי שזנחתי תוך שנה מקסימום.

גם אני אוהבת מאוד את דרים כמכלול. אמנם יש לי נטיה להתחבר יותר לחומר ה'כבד' שלהם, אך עצם העובדה שיש "הכל מהכל" היא היופי שבלהקה הזו - היכולת שלהם ליצור כ"כ הרבה דברים מגוונים ולהתחדש. אני מסכימה שעם הזמן הם איבדו מהנסיוניות שלהם, אך עדיין - המוסיקה שלהם היא חסרת תקדים. הם תמיד מצליחים לחדש ולרגש עם כל אלבום.
אגב, גם אני הייתי רוצה לשמוע יותר את הנגינה ה"'קלאסית" של פטרוצ'י ורודס, אבל לא במקום מה שהם יוצרים היום, אלא בנוסף...

אני אוהב את דרים הדרימיסטית :haha: באמת אפשר להתגאות בכך שדרים פיתחו אם לא יצרו את ז'אנר הפרוג מטאל שבמהותו משלב סגנונות שונים של מוזיקה. באמת המכלול של כל הדברים הופך את דרים לדרים, השילוב של נגיעות הקלידים/פסנתר של רודס יחד עם דיסטורשן רועם ב7 מיתרים של פטרוצ'י (לא באותו רגע כמובן אבל אתם מבינים למה אני מתכוון) יחד עם כל מה שבאמצע. עם זאת, בזמן האחרון אני נוטה להעדיף את דרים הפרוגרסיבית והקלאסית יותר, כי בעיני באלבומים האחרונים כשפטרוצ'י מנסה להיות קשוח, זה יוצא מטאל קצת זול. יש יוצאי דופן, אבל הרוב זה ככה בזמן האחרון (שוב, לפי דעתי). אבל גם בצד השני, אני לא רואה יותר מדי הברקות פרוגרסיביות בזמן האחרון. יוצאי הדופן כאן הם הקטעים הארוכים יותר של דרים שמשלבים הכל (ITPoE, TMoLS באלבום האחרון למשל) באיזון מושלם.

אני חושב לשלדרים אין סגנון דומיננטי בדרך כלל, שוב, זה השילוב של הסגנונות שאני אוהב (למרות שאני גם נהנה לשמוע מטאל בלי קשר לדרים ופרוג רוק בלי קשר לדרים).
האמת, אני לא ממש יודע אם הבליל הזה התרחב או התמעט עם השנים, נראה לי שפה ושם יש נטיות לכאן ולכאן אבל בסך הכל נשמר סוג של איזון.

ולסעיף האחרון - התשובה היא כן. זה לא בדיוק סגנון אלא יותר גישה - האקספרימנטליות, נסיוניות. בשנים הראשונות של הפרוג-מטאל דרים נחשבה קצת experimental כי פשוט לא היו להקות כאלה בזמן הזה. היום יש הרבה להקות פרוג מטאל ולמרות שדרים הם בלי ספק המפורסמים ביותר, הם כבר לא מהפכניים כל כך (מאז סינס בערך.. והוא לא היה כל כך מהפכני אבל הוא היה מצוין). אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מקווה שדרים יוציאו אלבומים מהפכניים אחד אחרי השני, אבל עברו כמעט 10 שנים מסינס ובאלבום הבא אני מצפה למשהו רציני :) אני רוצה שדרים ינסו להשיג את האקספרימנטליות ואת הראש הפתוח שהיה בהתחלה - שיחדשו דברים, שיחשבו על רעיונות חדשים או לפחות יפתחו את הרעיונות שלהם עכשיו למחוזות יותר נסיוניים. בעיני בצד הראשון בדרך לשם היא יותר נוכחות של מיונג, בין אם זה סולואים של בס או ריפים קצת ג'אזיים או פיוז'ניים. אפשר לסכם את כל זה למשפט אחד: אני רוצה את דרים עם הגישה של LTE.
בטח שזה ממש ממש קשה לעשות את זה כיום שבכל מקום צצות להקות חדשות, והחבר'ה שלנו קצת מזדקנים להם אבל אני מאמין שדרים יכולים להגיע לאן שהם רוצים, [b]אם הם ירצו.[/b] וזו הבעיה כי נראה שבזמן האחרון הם מנסים לייצר להיטים מעצבנים :?:

בגדול עידן צודק שדרים טובים כמכלול סגנונות וטעמים. אבל אני גם חייב להסכים עם ליאור שהאלבומים הכי טובים הם סינס ו I‎&‎W‏ ‏וזה מלמד על הסגנון שאני הכי אוהב אצלם שהוא הסגנון היותר פרוגרסיבי ופחות מטאלי. דוקא מאוד אהבתי את היוניסונים של סינס ולא נראה לי שהם פגמו בהפגנות הפסנתרנות של רודס... כולנו נחשפנו למה שרודס מסוגל דוקא בסינס. אינני רואה בעין יפה את "ההתדרדרות" של דרים לכיוון המטאל באלבומים האחרונים (למעט אוקטבאריום) ואשמח נורא לראות אלבום עשירי שחוזר למקורות.
נראה לי שמיציתי...

אני מעדיף את הדרים המטאליסטית על הקלאסית, אבל יש שירים קלאסים שבאמת נורא אהבת, ושאני אומר קלאסי אני לא מתכוון לבטהובן ולכל אלה, אני מתכוון לשירים כמו 8V, שירים יותר פרוגרסיבים.
אם לזה התכוונתם שירים קךאסים אז אני מעדיף את דרים הקלאסית.

[quote="kawkaz"][b]למרות כל זה, הייתי שמח אם היו מורידים מעט את מינון היוניסונים והשגעונות למיניהם. מה שאני אומר הוא שאני מקווה לאיזושהי חזרה לסולואים קצת יותר "נקיים", גם של פטרוצ'י וגם לשמוע את היכולות הפסנתרניות של רודס, גם אם זה אומר על חשבון הוויזארדיות שלו[/b] :haha:[/quote]
כ"כ נכון!

ולתשובות...
אני חושב שאין סגנון אחיד, או צליל קבוע אצל דרים וזה מה שגורם להם להיות כ"כ חזקים, מקוריים ואהובים. זה שהם באמת יכולים לעשות כל מה שירצו ויהיו טובים בזה ולא יתעמקו בתחום אחדו ויהיו חלשים באחר, נותן להם קהל מעריצים רחב יותר והם מכסים יותר שטח בסגנונות הנגינה שלהם וגם בכישרון של כל אחד בנפרד.

נראה לי שהסגונות שהם משלבים בכל אלבום (אוקטבריום) גדלים בכל פעם. השפעות שונות, קהל מעריצים חדש,ניסיון ליצור משהו טרי וגם העדפות אישיות מתחדשות בכל פעם מגדיל את הטווח שלהם.

סגנון שהייתי רוצה לראותו שוב? אולי את הקול של לאברי מתקופת awake רק בהווה יכול להיות ממש ממש נחמד. אבל כמו זה שאמר לפני והסכמתי איתו. יותר סולואים "נקיים" פשוטים ומרגשים יותר יכולים להיות חזרה לתקופות יפות. כנ"ל על ג'ורדן.
נראה לי שזה הכל :)

לפחות עכשיו הגבת ראשון, עידן ;)
דעתי גם כן דומה מאוד למה שכתבתי בפורום הישן.
הדבר שאני אישית הכי אוהב בלהקה המופלאה הזו היא היכולת שלהם לעשות כל דבר שהם רק רוצים, ולעשות אותו בצורה הכי מושלמת שאפשר! כל סגנון שהם ייקחו, הם ישדרגו אותו ויהפכו אותו לעוצמתי ומלא רגש. :love:
למרות כל זה, הייתי שמח אם היו מורידים מעט את מינון היוניסונים והשגעונות למיניהם. מה שאני אומר הוא שאני מקווה לאיזושהי חזרה לסולואים קצת יותר "נקיים", גם של פטרוצ'י וגם לשמוע את היכולות הפסנתרניות של רודס, גם אם זה אומר על חשבון הוויזארדיות שלו :haha:

מסכים עם עידן.
אני אוהב את דרים של SFAM ו I&W יותר מכל. הסיבה שאני אוהב את דרים היא בגלל השילוב היוצא מן הכלל שלהם בכל מוטיב אפשרי במוזיקה.

טוב אז אני אתחיל, להבדיל מהאשכול הקודם בו אילצו אותי לכתוב. :P
שינויים מינוריים לדעתי הקודמת.

דעתי היא פשוטה ומתומצתת להפליא: אני אוהב את דרים ת'יאטר כמכלול. אני לא מעדיף סגנון אחד על האחר מכיוון ואני לא מטורף על אף אחד מהם. מעולם לא הייתי "מטאלהד" או "פיוז'יוניסט" או "קלאסיקאי". אני אוהב טעימות מכל אחד מהסגנונות שהוזכרו, ודרים היא אחת מהלהקות היחידות שאני מכיר, שמצליחה לשלב אותם בדרך שקורצת לי, כמו שאני אוהב, שעושה לי נעים וטוב. :)

בכל אלבומי הלהקה יש את השילוב הזה, של הסגנונות השונים, וגם כשהוא [השילוב] לא כל-כך ברור לשמיעה ונראה כאילו הלהקה פנתה לכיוון אחד ספציפי (כמו "למשל" ב-ToT ו-SC), לי לפחות זה לא נשמע ככה ותמיד מוצאים דבר מה באלבום שאין בלהקות אחרות שהסגנון ה"נבחר" הוא הסגנון היחידי שלהם. דרים תמיד מצליחים לעשות מזה משהו מיוחד ואולי בגלל זה אף פעם לא נמאס לי מהם ולמה אני גם מקבל כל אלבום שהם הוציאו עד כה.

האם "בליל הסגנונות" לעיל התמעט או התרחב עם השנים? אני חושב שההלהקה דווקא מצליחה לשמור על איזון בריא, לפעמים זה פונה יותר לכאן, לפעמים לשם, אבל בסה"כ הוא לא התמעט או התרחב (והעדות לכך היא אלבומי שנות האלפיים של הלהקה, מאוד מגוונים). אני לא יודע איזה סגנון אחר אפשר לצרף... מה שבא ברוך הבא. :P

נראה לי שזהו. כן גיא? :)

או אולי הפיוז'נית? הבלוזית? הג'אזית? הטראשית?

מהו הסגנון הדומיננטי ביותר אצל דרים ת'יאטר?
האם יש כזה בכלל?

איזה סגנון אתם מעדיפים שיקבל ביטוי נרחב יותר?
האם בליל הסגנונות הזה התרחב או התמעט עם השנים?

האם יש סגנון שלא מקבל ביטוי במוזיקה של דרים והייתם רוצים לראותו שם?

וכמובן, אל תשכחו לנמק...
אז יאללה, קחו אתי חפירה וירטואליים ושתפו אותנו במחשבותיכם/רצונותיכם!

===
לדעות נוספות/קודמות, האשכול בפורום הקודם: http://www.dreamtheater.co.il/phpbb/viewtopic.php?t=2652